הכל מותר והרשת אלימה

בשנים האחרונות עלו ונעלמו נוסחים שונים של חוקים שיאפשרו לרשויות החוק לחשוף טוקבקיסטים. בסוף 2006 הגיש ח"כ ישראל חסון (ישראל ביתנו) הצעה לפיה גולשים שרוצים להגיב באתרי אינטרנט יידרשו להזדהות. ב-2007 חסון ניסה להתעמת עם "בעיית הטוקבקיסטים" בדרך אחרת והעלה הצעת חוק לפיה עורכי האתרים הגדולים (שיש להם מעל 50 אלף כניסות ביום) יישאו באחריות המשפטית על תגובות אלימות. ב-2010, ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) גיש הצעה לתיקון חוק לשון הרע שהטילה את האחריות על ספקיות האינטרנט דווקא. ההצעה, שעברה בקריאה ראשונה כשנה וחצי לאחר הגשתה, היתה אמורה לאפשר לבית המשפט לחייב את הספקיות לחשוף פרטים של מגיבים שפרסמו ברשת תוכן המהווה לשון הרע. בדיוק כמו ההצעות הקודמות, היא ירדה מסדר היום מסיבות של חוסר תמיכה - אבל יותר חשוב מכך, מחוסר פרקטיות.

המשותף לכל ההצעות האלו היא תובנה שנשמעת הגיונית: טוקבקיסטים מרשים לעצמם להיות אלימים וגסי רוח רק בגלל שהם מסתתרים מאחורי מסך של אנונימיות. אם נחשוף אותם, הם לא יוכלו להמשיך לדבר ככה. אבל בזמן שחברי הכנסת ניסו לעשות סדר באתרים העבריים, קמה ועלתה כוכבת חדשה באינטרנט ושינתה אל כללי המשחק. פייסבוק עודדה (ולמעשה חייבה בתנאי השימוש שלה) את הגולשים שנכנסו בשעריה להזדהות בשמם המלא ובתמונת פנים אמיתית. חלק ניכר מהשיח עבר לפלטפורמה שבה המשתתפים לא יכלו, ולא רצו, להביע את דעותיהם מבלי לקבל על כך קרדיט.

האמונה שדי בזיהוי כדי למנוע ביזוי החלה להתפוגג, ואירועי השבועות האחרונים מספקים לנו הוכחות שמדובר באשליה בלבד. בעלי הדעות ובעלי הקללות משתפים בתכנים אלימים ומבזים, ובני מינם מתגמלים אותם בלייקים ובמחיאות "פחחחחח"ים סוערים. .

חופש הביזוי

ביום חמישי שעבר גולשת יפת מראה העלתה סטטוס ובו היא מזמינה את חבריה לחגיגת ביזה בדרום תל אביב. "תבואו כל יום להפגנות נגד הסודנים. וודקות, בירות, סיגריות ואפילו כסף- הכל בחינם ובלי הגבלה ;) עליהם". אמש, משתמש פייסבוק הבחין בפרופיל של הגולשת כשנכנס לעמוד הפייסבוק של ההפגנה נגד המסתננים. " היא כתבה שם על הקיר 'שיישרפו כל השמאלנים. יגאל עמיר המלך', הסתקרנתי". הגולש העלה צילום מסך של הסטטוס והתגובות, שהופץ במהרה בפייסבוק וגרר גל של תגובות.

בתחילת השבוע גולש חכם אחר העלה סרטון שכותרתו "שגיא דופק ביצה לסודני חובה צפייה". היצירה הדוקומנטרית תיעדה ישראלי שזורק ביצה על אדם אפריקני, תוך כדי שחברו מעודד אותו. גם מקרה זה עורר סערת תגובות ברשת שהובילה בסופו של דבר להתנצלות מפי מעלה הסרטון.

הבוקר (ה') מנהלי עמוד הפייסבוק הפופולרי "סטטוסים מצייצים" החליטו שהם מנסים להתמודד בעצמם עם השפה האלימה ברשת והכריזו על יומיים ללא סטטוסים. ההחלטה לערוך שביתת מחאה הגיעה לאחר שגולש התבטא בגסות נגד גולש אחר שכל חטאו היה להתלונן על ביטויי הגזענות בשבועות האחרונים. "מיום ליום מחריפים ביטויי השנאה בפייסבוק", כתבו בסטטוסים מצייצים. "ככה אי אפשר להמשיך. ביומיים הקרובים לא יתפרסמו כאן ציוצים".

פיקוח הדדי

גזענות אינה המצאה של פייסבוק, וגם לא טיפשות ואטימות. דעות מסוג זה, אם אפשר בכלל לכנות כך רצף של הפרשות מילוליות, מושמעות בחיים האמיתיים, מבוטאות במעשים אמיתיים ואפילו בבחירות בקלפי – הן פשוט לא זוכות לטיפול.

כולנו שמנו לב שהשיח בישראל נהיה פשוט אלים מדי. טוקבקיסטים מוציאים אחרים להורג, פייסבוקיסטים מנצלים את הזירה כדי להקניט ולהשפיל והאצבע מאוד קלה על המקלדת. זוהי התדרדרות שצריך להפסיק לקחת אותה כמובנת מאליה ולהתחיל לטפל בה, ובעצמנו כחברה.

איך עושים את זה? קודם כל מרסנים את עצמנו. והכוונה כאן היא גם לחוטאים וגם לתליינים. אמירות נמוכות לא צריכות לקבל במה או להיות קטליזטור ללייקים. גם ברחוב בטח ודאי כבר נתקלתם בבעלי אמונות חשוכות, ולא העמדתם איש למשפט וירטואלי. אך כאשר האווילות גובלת בפלילים ומרתיחה את הדם בוורידים, צריך לטפל בזה כמו שאנחנו יודעים: לשתף ולהפיץ ולגנות. להפוך את צורת ההתבטאות הגזענית לבלתי מקובלת והטיל אות קלון למי שמפר את כללי הקהילה.