מצאו שפה משותפת: ברהט עושים כבוד לסודנים
כן גירוש, לא גירוש. השפה הערבית וצבע העור מאפשרים לשוהים הבלתי-חוקיים מסודן לחוש בבטחה בעיר הבדואית. "הם כמו אחים שלנו. נותנים לנו לעבוד". האריתריאים הנוצרים סובלים: "זורקים עלינו אבנים ולא משלמים"
הרחק מהמוקדים העיקריים של מבצע גירוש הזרים שמנהלת רשות האוכלוסין וההגירה, מוצאים יותר מ-100 אזרחים זרים את מקום מפלטם דווקא בעיר הבדואית רהט. תל-אביב? לא תודה. בסיבוב אתמול (ג') ברחבי העיר הדרומית ניתן היה לחוש כי הסודנים מתקבלים בעיר בסובלנות רבה יותר מחבריהם במרכז.
גירוש הזרים - עוד דיווחים ב-ynet:
תיעוד: בנחישות וברגישות. יום עם פקחי יחידת עוז
עשרות דרום סודנים עוכבו: "ערוכים לקלוט אלפים"
תושבי דרום ת"א: הפכנו למיעוט, התעוררו מאוחר
עבד אל-ג'ואד ועבד אל-רחמאן ברחו מהמלחמות בדרום סודן ובסודן כדי להגיע לישראל. "כאן ברהט מתייחסים אלינו טוב מאוד", מעידים השניים. "הם כמו אחים שלנו, הם נותנים לנו לעבוד ולהתפרנס, מכבדים אותנו ואנחנו איתם. אנחנו הולכים איתם יחד למסגד והכי חשוב, כאן אין הפגנות".
גל המעצרים בתל-אביב ובאילת בהחלט השפיע על התנהלותם של הזרים ששוהים באופן בלתי-חוקי ברהט. "אתמול הקבלן הבדואי אמר שאין עבודה", סיפר ג'ואד. "הוא מפחד בגלל מה שקרה. אנחנו לא עובדים בגלל המצב ומוכנים כבר שיעצרו אותנו, שיחזירו אותנו לשם. יש לנו ילדים ומשפחות שם. אנחנו יודעים שצריך להתכונן למעצר".
ג'ואד סבור שהמגורים ברהט בטוחים יותר מאשר במרכז. "לא רצינו ללכת למקום שיש בו בעיות, שמהן סובלים הסודנים בתל-אביב ובמקומות אחרים". רחמאן, ששולח כסף לבני משפחתו בסודן מדי חודש, סיפר כי "במדינה שלנו יש הרבה בעיות. יש שם מלחמות, אנשים נרצחו ברחוב ושרפו להם בתים ומי שהגיע לישראל רק רצה לעבוד ולהתפרנס".
הזרים שמסתובבים בחופשיות ברהט לא חוששים כלל מאנשי רשות האוכלוסין וההגירה. לדבריהם, דווקא הקבלנים שמעסיקים אותם הם אלה שמפחדים. "פה לא מרגישים את אנשי ההגירה, רק הקבלנים פוחדים מהם ואמרו לנו לשבת בבית. אנחנו לא יודעים מה יהיה העתיד שלנו ומתי ייקחו אותנו".
האריתריאים זוכים ליחס קר
רבים מהזרים שבחרו ברהט עשו זאת מתוך כוונה ברורה. השפה הערבית שגורה בפיהם, אם כי בניב זר, והם מסוגלים להיטמע באוכלוסייה מבלי להתבלט יותר מדי. צבע עורם אינו זר לבדואים, מפני שגם בקרבם ישנם לא מעט בעלי גוון עור כהה. מנגד, האריתריאים - נוצרים באמונתם - זוכים ברהט ליחס קר הרבה יותר.
בשכונה 22 ברהט מצטופפים כ-30 אריתריאים בבית צנוע ומלוכלך. "באתי לרהט לעבוד", סיפר אחד מיושבי הבית. "בתל-אביב לא עובדים, אז סמכתי על החברים ברהט. אנחנו חיים פה 30 אנשים בכמה חדרים קטנים. העבודה שלנו קשה, מקבלים 20 שקל לשעה ומשלמים 200 שקל בחודש לחדר".
עבדאללה, שהציג את עצמו כ"בעל הבית", סיפר כי "יש פה ברהט הרבה סודנים ואריתריאים. רהט מלאה בהם, הם אנשים מסכנים, עושים הכול בשביל אוכל. הם עובדים וישנים פה, כולם ערבים ואין בעיה. אנחנו מהצד שלנו דואגים שלא יהיו הפגנות".
"15 שקל לשעה"
באזור אחר בעיר, שוכנים עשרה אריתריאים במה שנראה כמו מסעדה ישנה. את הלילות הם מעבירים על מזרנים ובשירותים הקטנים אין חשמל. על החלל הקטן הם משלמים יחד 2,000 שקל לחודש.
האריתריאים הנוצרים מקבלים כאמור יחס טוב פחות. אחד מהם, מולו (19), סיפר: "אני נמצא כבר שנה ברהט, אבל אנשים פה לא טובים. זורקים עלינו אבנים, קוראים לנו בשמות.
אני עובד עשר שעות ביום בשביל 15 שקל לשעה בתפקיד של אוסף תפוחי אדמה בנתיבות".
מולו סיפר כי הקבלנים מנצלים את חולשתם, מסכמים איתם על שכר גבוה לשעה אבל בסוף לא משלמים את מה שסוכם. "אנשים לא מתייחסים אלינו כמו שצריך. אנחנו לא סודנים ולא מוסלמים. מכבדים כאן יותר את הסודנים מאשר את האריתריאים. בתל-אביב יותר טוב, אבל אין שם עבודה".
ביום השני לפעילותם של פקחי רשות האוכלוסין וההגירה ברחבי הארץ נעצרו כ-100 שוהים בלתי-חוקיים, מרביתם אזרחי דרום-סודן. ברשות ציינו שמאז תחילת המבצע הוגשו יותר מ-300 בקשות של "יציאה מרצון". הפעילות של אנשי הרשות תימשך גם בימים הקרובים באילת ובמרכז הארץ.
לפנייה לכתב/ת 
