פישר על הגדלת גירעון: "זה לא טוב ולא סביר"
נגיד בנק ישראל תוקף את החלטת ראש הממשלה להעלות את יעד הגירעון: "שמעתי אתמול מישהו אומר שאין הבדל בין 2.5% ל-3%. אם כך אז גם אין הבדל בין 3% ל-3.5% ונגיע ל-5% בלי שום בעיה". עוד אמר הנגיד: "זה לא טוב שמדינה שגאה בריבונות שלה הולכת כל פעם לבקש תמיכה"
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, תקף היום (ה') את החלטת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להעלות את יעד הגירעון ל-3%. "זה לא טוב וזה לא סביר", אמר הנגיד.
- במקום העלאות מסים: נתניהו יגדיל את הגירעון
- שטייניץ: "לצערי יוטלו מסים ולא יהיה מנוס מכך"
- נתניהו לוקח הלוואה וכולנו נשלם את המחיר. דעה
"מדברים על 3% גירעון כאילו נגיע לשם אבל אני לא בטוח שנגיע לשם אם יהיה מיתון", אמר פישר.
"שמעתי אתמול מישהו אומר שאין הבדל בין 2.5% ל-3%", אמר. "אם כך, אז גם אין הבדל בין 3% ל-3.5% ונגיע ל-5% בלי שום בעיה. זו הסיבה שיש לנו יעד לאינפלציה, כדי שהיא לא תעלה כל הזמן".
הנגיד הביע חשש כי יעד גירעון של 3% יגרום לכך שכל תזוזה קלה במציאות הכלכלית תוביל לגירעון בלתי נשלט והביא כדוגמה את יעדי הגירעון בשנים האחרונות ואי העמידה בהם. "בארבע השנים האחרונות הגירעון עלה מ-0% ל-5% מבלי שהממשלה נקטה צעדים. אם זה יקרה עכשיו (כשיעד הגירעון גבוה יותר, א.ל) נגיע לגירעון של 8% מהתמ"ג. לא נוכל להתמודד עם זה".
פישר, שכיהן כיועץ כלכלי לבית הלבן בשנת 1985, כשממשלת ישראל נאלצה לבקש סיוע כלכלי ממשלת ארה"ב, הזכיר את הימים ההם בדבריו. "בפעם האחרונה שזה קרה היינו צריכים ללכת לדוד העשיר לקבל ערבויות. היום הדוד העשיר פחות עשיר ופחות ידידותי. זה לא טוב שמדינה שגאה בריבונות שלה הולכת כל פעם לבקש תמיכה", אמר הנגיד.
החלטת נתניהו: נגד ההמלצות המקצועיות
שלשום הודיע ראש הממשלה כי על מנת לייתר חלק מהעלאות המס הנדרשות, עקב גביית המסים הנמוכה, הוא יעלה את יעד הגירעון לרמה של 3% ויאפשר לממשלה להגדיל את הפער בין ההכנסות להוצאות בהיקף של עוד 15 מיליארד שקל.
ההחלטה התקבלה ביום שני בלילה, בשיחה בארבע עיניים שקיימו ראש הממשלה ושר האוצר, יובל שטייניץ, בביתו של ראש הממשלה. כבר עם פרסומה, נודע כי ההחלטה התקבלה לאחר התייעצות מקצועית עם משרד האוצר ובנק ישראל וכי שני הגופים המליצו לדרג המדיני להסתפק בהעלאת יעד הגירעון לרמה של 2.5%.
נגיד בנק ישראל הביע היום דאגה כי יעד הגירעון החדש ישמש כאמצעי לטשטוש הבעיות החמורות במשק הישראלי ובראשן, העובדה שתקציב המדינה חורג משמעותית מתקרת ההוצאה. "היו תת אומדנים בהתחייבויות הממשלה בתקציב ובהסכמים שהממשלה חתמה עליהם בשנים האחרונות". לדברי הנגיד, עלות ההסכמים, ביניהם הסכמי השכר עם הרופאים ועם ההסתדרות, קרובה ל-30 מיליארד שקל.
"האוצר צריך לנקוט בקיצוצים דרמטיים", אמר פישר, "זו דרך אחת להגיד את זה. דרך נוספת היא להגיד שהאוצר צריך להוריד את שיעור הגידול של ההוצאות ל-5%, זה מה שמסגרת התקציב מאפשרת השנה".
הנגיד רמז כי בנק ישראל והוועדה המוניטרית לא ישמרו על רמות נמוכות של ריבית, שנועדו לעודד את הפעילות העסקית, אם הממשלה לא תרסן את הוצאותיה, מחשש להתעוררות של האינפלציה. כמו כן, אמר הנגיד כי יתכן שממשלת ישראל תצטרך לקצץ מתקציב 2013 לא רק את החריגות אלא גם למנוע מהתקציב לגדול בשיעור של 5%, כפי שנקבע בחוק.
"בין 2003-2008, המשק צמח מהר על רקע המשק העולמי שצמח מהר והגענו למצב חזק. אם אנחנו רוצים להמשיך בכך אנחנו צריכים לעשות יותר מאשר יעד גירעון של 3%. אם אנחנו לא רוצים לחזור למשק הצולע של סוף שנות ה-70 ותחילת ה-80, אנחנו צריכים לטפל בעובדה שיש לנו גירעון מבני", אמר הנגיד.
נקודת מפנה רצינית
פישר כינה את ההתפתחויות האחרונות בכלכלת ישראל "נקודת מפנה רצינית" והשווה אותן להתפתחויות בראשית שנות ה-80, שהובילו את המשק לסף קריסה. לדברי הנגיד, אי הוודאות בנוגע למצב הכלכלי בעולם גדולה מתמיד וקיים סיכוי סביר מאי פעם שגוש האירו יתפרק. "יש אפשרות משמעותית שתוך שנה-שנתיים נחווה משבר עולמי גרוע מזה שהיה ב-2008".
לאור משבר החובות באירופה, קרא הנגיד לעצור את שטף הדרישות לתוספת הוצאות לביטחון ולרווחה וקרא לאחריות תקציבית. "מדינת ישראל צריכה להביא תקציב ריאליסטי שישכנע את כולם. תקציב שהממשלה עצמה, השווקים והאזרחים מאמינים שהוא מבטא מדיניות ששומרת על יציבות המשק ועל הרצון שלנו להמשיך להיות מדינה איתנה בשנים הבאות".
"אם לא נשכנע אותם - לא נצליח. איתנות המשק היא גורם לא פחות חשוב להישרדות המדינה מהאיתנות הצבאית. אני רואה במצב הנוכחי נקודת מפנה רצינית ועלינו לנקוט בצעדים הנדרשים".
שטייניץ: "יש בעיה שאני כפילוסוף לא יכול להתכחש אליה בקפיטליזם"
שר האוצר, יובל שטייניץ, אמר לפני כן: "יש בעיה שאני כפילוסוף לא יכול להתכחש אליה בקפיטליזם. הוא מחנך את כולנו לחיים שבהם הערכים החומריים הם ערך עליון והם הופכים לכל כך חשובים כי כולם משווים".
"אם פעם מורה שגר בקצה הכפר בדירת 2 חדרים והיה מורה מצוין וחינך את ילדי הכפר היה דמות נערצת אז עכשיו המבחן הכלכלי אומר שאם הוא מורה ולא איש היי-טק או ברוקר אז משהו לא בסדר. אם פעם חלוץ שהלך לנגב ולגליל הוערך על ידי התרומה הערכית שלו לחברה אז היום מסתכלים על הבית והמכונית ואומרים רגע רגע".
"לקפיטליזם יש בעיה עם הערכים שאליהם החברה מוטה. אין שיטה כלכלית אחרת שעובדת אבל יש בעיות בשיטה שהם מעבר לאי שוויון ונוגעים לשאלה לאיזו חברה אנחנו מחנכים. איך פותרים את בעיית הליבה הזאת בשיטה הקפיטליסטית ואיך שומרים חברה שיש בה כבוד לערכים של חלוציות ואחריות, למרות ההטיה להישגיות חומרנית – אינני יודע. אני לא מכיר פתרון קסם לדילמה הזאת".
לפנייה לכתב/ת 
