קלבריה: טיול בשפיץ של המגף האיטלקי

בסוף המגף האיטלקי נמצא חבל ארץ שנושק לים ובו הרי געש ומרחצאות גופרית, פיצה עם 500 (!) תוספות וגלידת טרטופו שתגרום לכם לצעוק "מאמה מיה!". היי דרומה, לאיטליה

זיו ריינשטייןפורסם: 04.07.12 , 09:57

רוב הישראלים ודאי כבר זרקו מטבע בפונטנה די-טרווי ברומא, עשו שופינג בחנויות היוקרה של מילנו או ירדו במדרונות הסקי הלבנים של האלפים האיטלקים. אבל קלבריה? מי בכלל שמע על המקום הזה באיטליה?!

כן קלבריה (Calabria), חבל ארץ בדרום-מערב איטליה, הנמצא ב"אצבעות" של המגף האיטלקי, הוא אופציה שכדאי להכניס לבנק השמות כשאתם מתכננים את חופשת הקיץ הקרובה שלכם.

עוד טיולים בחו"ל בערוץ התיירות:

מון-בלאן, מון אמוּר: חופשת קיץ בשאמוני

שני מיליון התושבים שחיים להם בין 785 ק"מ של חופים הים הטירני ממערב, והאיוני שמדרום-מזרח, מתעסקים בעיקר בתיירות ודיג כיאה לאזור שמוקף כולו ים. הגידולים החקלאיים באזור מנצלים את מזג האוויר שבקיץ הוא ים-תיכוני, ובחורף הופך מושלג, לפחות בהרים המתנשאים לגבהים של כמעט 2,000 מטר.

עוד קשר יהודי-איטלקי

חבל פיימונטה

מנחם גנץ, טורינו

חבל הארץ היפהפה באיטליה אמנם פחות מתויר מטוסקנה, אך יש בו המון מה לראות - וגם נקודה יהודית: בתי כנסת עתיקים ומשומרים

טוסקנה של היהודים: מסע אל חבל פיימונטה

אחד הגידולים שהכי נהנה ממזג האוויר האיטלקי הוא האתרוג, ובאיטלקית סדרו (Cedro), שאותו מגדלים בכפר סנטה מריה דל סדרו (Santa Maria del Cedro), הנחשב ל"רביירה של האתרוגים". האתרוג שגדל כאן כה משובח, עד שרבנים מכל העולם פוקדים את האזור לפני סוכות, ומביאים את מיטב פרי ההדר הצהוב אל התפוצות, ובין השאר גם לישראל.

גידול נוסף שמזוהה עם קלבריה הוא הבצל האדום, ובאיטלקית - צ'יפולה רוסה (Cipolla Rossa), שאותו מספקים לכל רחבי המדינה. הבצל בעל הטעם המתקתק נתלה בגאווה בחזית החנויות הקטנות שמוכרות ירקות ופירות, ומשמש מרכיב משמעותי ברפרטואר של המטבח האיטלקי. ואל תשכחו לנסות את היין המקומי שמקורו בענבי מיוקו המקומיים.

אתרוגים, בצל אדום ועוד. מגנטים עם סימני ההיכר של קלבריה(צילום: זיו ריינשטיין)

"מאמה מיה!"

ומה כבר לא נאמר על הקולינריה של ארץ המגף? ובכן, הכל נכון ואין מה לכתוב חוץ מאשר לצעוק בפה מלא "מאמה מיה!".

עוד בנושא

מה שלא תאכלו יהיה פשוט הרמוניה של טעמים, צבעים ועונג אוראלי רצוף, החל ממלנזנות (חצילים), דרך לזניות קטנות וכלה בקלאמרי טרי מהים, תמנונים והסְפסליטֶה של קלבריה - דג חרב - שמגיע להתרבות באזור בימי הקיץ, ונחשב למעדן מקומי.

הפסטה מוגשת בצורות וטעמים שונים, ותמיד במידת עשייה אל-דנטה מדוייקת. ואיך אפשר בלי פיצה. הפיצות של הדרום, כמו אלו של נאפולי, ידועות כבעלות בצק עבה.

אולם בקלבריה ניתן למצוא גם פיצות על בסיס בצק דק וטעים, ובעיקר עם כל תוספת שתרצו. כך למשל, בפיצרייה La Villetta שבעיירה טרופיאה (Tropea) שבה 500 פיצות שונות! כן, שמעתם נכון - 500 תוספות שונות שתוכלו לשים על הפיצה שלכם. מומלץ להתחיל עם פיצה רגילה רק בשביל לקרוא את כל התפריט...

500 סוגי תוספות - מה תרצו למעלה? התפריט ב-La Villetta(צילום: זיו ריינשטיין)

פיצה בפיצו? ממש לא. טרטופו!

ואם כבר פיצה, לעיירה פיצו (Pizzo) שנמצאת מעט צפונית לטרופיאה, אין דבר וחצי משולש במשותף עם המאכל הכי טעים שיש, פרט לדימיון אטימולוגי. לעומת זאת, היא נחשבת למקום שהכי מזוהה עם מאכל אחר - ולא פחות טעים - הטרטופו (Tartufo).

בעד האנטי-פסטי

איך לדבר עם מלצר באיטליה

מנחם גנץ, רומא

רוב הסיכויים שלא תפגשו פיצה בתפריט, אבל זה לא מעיד על המגוון העצום שיוצע לכם על שולחנות איטליה. בסוף תיאלצו להתמודד עם טירמיסו, קרם קרמל או פנה קוטה. המדריך לתייר הסועד

בעד האנטי-פסטי: איך לדבר עם מלצר באיטליה

אין צורך לדבר בשבחה של הגלידה האיטלקית, אבל בכל זאת כמה מילים על המעדן שחייבים לטעום בקלברה. הטרטופו הוא גלידת שוקולד כשבפנים שכבה של גלידת אגוזים ובאמצע יוצקים עוד שוקולד ושומרים בקירור. עליה שמים האיטלקים קצפת וסירופ שוקולד, ומגישים. כמה פשוט - ככה טעים!

בפיצו, שפירוש שמה הוא "סלע" אך גם כינוי לפרוטקשן שמשלמים בעלי העסקים לאנשי המאפיה בדרום, מייצרים טרטופו כמעט לכל איטליה. בתי הקפה בעיירה ייראו מבחוץ כמסעדות, אבל כולם בעצם גלידריות לממכר הקינוח האיטלקי האולטימטיבי.

כמה פשוט - ככה טעים! גלידת טרטופו רגע לפני שהיא מחוסלת(צילום: זיו ריינשטיין)

ה"פנינה של הים התיכון"

מעבר לאוכל, אזור דרום איטליה מציע פעילויות נופש וים כפי שמציעים אתרי חוף אחרים בעולם. לא תמצאו בו משהו חדש או לא מוכר, אבל שיט לאחד מתוך שבעת האיים האיאוליים הסמוכים לסיציליה, בהחלט יכניסו עניין לחופשה שלכם.

האיים האיאוליים (Aeolian Islands), המכונים גם האיים הליפאריים וידועים כ"פנינה של הים התיכון", הם בעצם ארכיפלג אחד ששטחו 116 קמ"ר ופסגותיו יוצאות מחוץ לים בדמות הרים. מעבורת (35 אירו לאדם) שיוצאת אחת ליום בבוקר מקאפו ותיקנו (Capo Vaticano) עוברת ביניהם, ובעיקר בין שלושת האיים המעניינים והיפים שביניהם: סטרומבולי, ליפארי ו-וולקנו.

הסירות עוצרות לנוח, וגם אתם. האי ליפארי(צילום: זיו ריינשטיין)

בכל אי יורדים התיירים ומבקרים באי, אבל בעיקר מקבלים קצת מנוחה מהקריינית שצווחת באיטלקית לאורך כל המשט ומנסה לשכנע את התיירים האיטלקים להצטרף לאוטובוס התיירים שייצא לסיבוב באי. "האיטלקים הם עצלנים", אומרת אחת המדריכות בספינה, "הם לא אוהבים ללכת ברגל".

עוד אופציה לטיול איטלקי

אגם גארדה

דלית קצנלנבוגן

לא רק רכבות הרים וגני שעשועים, מציע אזור אגם גארדה שבצפון איטליה, אלא גם חופים מפתים, ספארי, מעיינות חמים, פסגות הרים וכמובן ביקור בוונציה ובוורונה. דלית קצנלנבוגן עם המלצות לטיול נפלא לכל המשפחה

קיץ איטלקי: טיול לאגם גארדה

אבל למי שכן אוהב, ביקור באיים הוא בהחלט חוויה מרעננת אחרי שכבר התוודעתם לקלבריה. בסטרומבולי (Stromboli), הר געש פעיל ויפהפה בצורת חרוט (926 מ'), צולם ב-1949 הסרט המפורסם הנושא את שם ההר, בבימויו של רוברטו רוסוליני ובכיכובה של ואינגריד ברגמן, שגם מצאו את אהבתם על הסט. בכלל, סרטים והאיים האיטלקים הולכים טוב ביחד, ובאי סאלינה צולם ב-1994 הסרט המפורסם "הדוור" (Il Postino).

חזרה לסטרומבולי. מעל חופי הבזלת השחורים של האי, שניגרו מלוע הר הגעש שלו לאורך שנים, ניצבת כנסיית סנט ברתולומיאו - ע"ש הפטרון של האיים - שעל-פי המסורת נהרג על ידי הרומאים כשאלו קילפו את עורו בתער בעודו חי. לא נעים. אל הכנסייה הולכים כרבע שעה בעלייה קלה עד שמגיעים לרחבה שממנה יופי של תצפית על הים. לא לשווא מכונה סטרומבולי "המגדלור של הים התיכון".

הר געש מרהיב בצורת חרוט. סטרומבולי פעיל ומעשן(צילום: זיו ריינשטיין)

ים המלח, גרסת איטליה

אי נוסף שנכלל בשיט הוא ליפארי (Lipari). האי הציורי מעוטר בסירות קטנות, וספינות קרוזים עוגנות בו כדי לתת לנופשיהן לחלוץ רגליים בהליכה קלה על האי. זהו גם המקום שבו תסעדו צהריים באחת מאין-ספור המסעדות התיירותיות שעל המים.

וולקנו (Vulcano), כשמו כן הוא, הוא עוד הר געש פעיל שהאטרקציה המרכזית בו היא בריכת גופרית שמקורה בפעילות התרמו-מינרלית במעבה האדמה, ואליה נוהרים מיטב התיירים, בעיקר המבוגרים, המבקשים להתמרח בבוץ הגופריתי שנובע בבריכת המים המבעבעים והאפורים. ברוכים הבאים לים המלח האיטלקי.

הזהב האפור. תיירים בבריכת גופרית למרגלות הר הגעש וולקנו(צילום: זיו ריינשטיין)

ואם הגיעו לכם מים עד נפש בכל הנוגע לאטרקציות ימיות, פארק סילה (Sila), אחד משלושה פארקים לאומיים בקלבריה, הוא אופציה טובה להיחשף לטבע שמציע האזור.

מרחק נסיעה של כשעתיים פלוס מטרופיאה תוכלו לבקר ביער העצום והירוק של סילה, המשמש כר לגידול חיות למיניהן כמו צבאים, יחמורים ושאר סוגי במבי חמודים, או להתפעל מהגן הגיאולוגי המציג סוגי סלעים שמקורם בהרי הגעש באזור וגם מהגן הבוטני שבו עשרות סוגי צמחים שגדלים בחבל הארץ הירוק הזה.

אופציה טובה למי שמתחשק קצת טבע. האגם בפארק לאומי סילה (צילום: זיו ריינשטיין)

אל תשכחו להביא מגבות מהבית

בתוך הירוק הבלתי נגמר הזה, שוכנים להם גם רוב המלונות בקלבריה, שהתיעוש כמעט ולא נגע בהם.

אופציות הלינה שלכם במחוז הנופש הדרומי די רבות. החל ממלונות קטנים של 70-60 אירו לאדם ללילה (חצי פנסיון) ועד למלונות בוטיק חמישה כוכבים (למשל, "פנטה ריי") שייספקו לכם את כל הכיף עד לחדר במחיר של 300-200 אירו לאדם ביולי-אוגוסט.

רק אל תשכחו להביא איתכם מגבות מהבית. ברוב המלונות בקלבריה נוהגים משום מה להתנגב בשמיכות פִּיקֶה שאמי היתה נוהגת להוציא מהבוידעם עם בוא הקיץ. מגבות "מערביות" (כמו אלו שלנו יש) תקבלו רק אם תבקשו בקבלה. כנראה שבאיטליה מתנגבים והולכים ישר לישון.