"קיים קשר הדוק בין היכולת לייצר אנרגיה לביטחון לאומי של מדינה", כך אמר היום יום טוב סמיה, נשיא ומנכ"ל חברת ICG מקבוצת החברה לישראל, בכנס בנושא "החסמים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל" שהתקיים במסגרת תערוכת הקלינטק ה-16.
כתבות נוספות בנושא קלינטק
:
ממשלה יקרה - צמיחה ירוקה זה לא רק קלינטק
הרשויות הכי ירוקות: ערי השרון, חולון ודימונה
המוח הירוק של הישראלים מסקרן את מדעני העולם
משדרגים את הנייד: בדקתם כמה הוא מזהם?
סמיה, אלוף במילואים, ציין שכ-61% מהדלק של ארה"ב מגיע כיום מיבוא, כאשר 95% מדלק זה מגיע ממקורות שנחשבים כלא יציבים, בעיקר מהמזרח התיכון הנפיץ. לדבריו, בהנחה שתתפתח באזור זה מלחמת עולם, שתמשך 3 שנים לפחות, ארה"ב תהיה בבעיה משום שמאגרי הדלק לשימוש הצי האווירי מספיקים לשנתיים בלבד.
לדבריו, בממשל האמריקני הבינו זאת כבר בשלהי כהונתו של בוש והורו על הקצאת משאבים כספיים מהותיים לטובת פיתוח שוק של תחליפי דלקים. סמיה הוסיף כי האספקה האנרגטית העצמית של ישראל עומדת על 3% מסך האנרגיה המיוצרת בארץ, דבר המציב בעיה ביטחונית חמורה ומחייב לפתח מקורות אנרגיה חליפיים בהקדם.
חברת ICG בראשה הוא עומד, מתמקדת באנרגיה סולארית ובייצור דלקים חלופיים. סמיה פירט אודות מתקנים שמפתחת החברה לייצור אנרגיה מביומסה וגז טבעי. הוא הוסיף כי הצורך לפתח מקורות אנרגיה חלופיים אינו נובע מהדאגה נוכח שינויי האקלים אלא דווקא מהצורך לספק אנרגיה נוכח הדלדול במאגרי הנפט. פיתוח מקורות חלופיים מביומסה וגז טבעי יכול לאפשר, לדבריו, עצמאות אנרגטית לישראל.
בכנס, שנערך על ידי התאחדות התעשיינים, השתתפה גם חן אלטשולר, מייסדת הקרן הירוקה בבית ההשקעות אלטשולר שחם. היא ציינה כי בעוד ששוק הדלקים החלופיים התפתח באירופה ובארה"ב, בזכות חקיקה ותמריצים שסיפקו הממשלות, הרי שבישראל, אין מדיניות שאפשר לסמוך עליה לאורך זמן. לדבריה, "הממשלה מגלה חוסר עקביות ביחסיה עם יזמים".
"שוק הדלקים השתנה ובמקום מוצרי נפט ודיזל", אמרה, "בעוד כמה שנים יהיה מגוון רחב של מקורות לאספקת אנרגיה". היא הוסיפה כי המקורות הללו ישתנו ממקום למקום, בהתאם לתנאים השוררים בו – שמן דלקים באינדונזיה, גז טבעי לתחבורה בארה"ב, או רכבים חשמליים ביפן.
אלטשולר הדגימה צעדים שבוצעו במקומות שונים, בהם השקעה גדולה של קליפורניה בעידוד טכנולוגיות לתחליפי דיזל, קנדה שהשיקה קו טיסה המבוסס על דלק חלופי ואינדונזיה שמחייבת שימוש בביודיזל. היא הוסיפה כי בזכות חקיקה משמעותית בתחום, עם דגש על התחבורה, יש מגוון פרויקטים הנמצאים בשלבים מתקדמים ביותר.
באשר לפעילות הממשלה בתחום, עדי יפת ממחלקת ניו-טק במינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, סיפרה כי בימים אלו החל לפעול מוקד ליווי לחברות בתחום הקלינטק, במטרה לסייע לחברות לפתור את הביורוקרטיה המסורבלת ולתכלל את הפעילות מול כל הגופים הרלבנטיים.
דוברים נוספים בכנס פירטו על האתגרים בתחום ועל פיתוח טכנולוגיות שנועדו לפתור אותן. קובי זומר מחברת גרינסיטי, שפועלת בתחום ייצור תחליפי נפט מביודיזל, פירט על הבעיות שצצו בעבר בעקבות השימוש בשמן נקי ממקורות צמחיים כמו תירס, חמניה וקנולה - שעוררו ביקורת רבה בשל התחרות על מקורות המזון.
כיום, מתמקדים לדבריו בייצור אנרגיה מחומרי גלם מדור שני – כלומר גידולים יעודיים שאינם מיועדים למזון דוגמת קיקיון ופסולת שומנית מהחי והצומח כמו שמן בישול משומש, וכן מחומרי גלם מדור שלישי – מיקרו אצות. "10% מסך הדיזל אפשר לייצר בארץ בגידול מקומי ומיחזור פסולת", אמר.
נציג חברת יוניבר, שמתמחה בגידול מיקרו אצות, פירט על היתרונות בשיטה, שאינה גוזלת מקורות מזון ומאפשרת תפוקה גבוהה, ואמר כי הוא צופה שבעתיד יהיה מדובר בגורם מרכזי בסל תחליפי הדלק.
ד"ר בני קרן, מהנדס אנרגיה ראשי ברפאל, סיפר על פרויקט לפיתוח מערכת ניידת לייצור דיזל מפסולת צמחית אורגנית במסגרת כניסת החברה לתחום האנרגיות המתחדשות. "חצי מהחדר הזה אפשר להפוך לביומסה", הדגים, "הכיסאות, העץ, השטיחים, כל מה שלא מתכת. 80% מסל האשפרה אפשר להפוך לביודיזל".
אסי שלגי מחברת גלובל אנרגי סיפר על טכנולוגיה לייצור דלקים משילוב בין גז טבעי לפחמן דו חמצני, כזה שנפלט מארובות למשל. "מדברים על קלינטק, אבל תכלס מדובר בהיי דרעק", אמר.
בכנס גם הושק ענף דלקים חלופיים הפועל תחת איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות. הענף מאגד תחתיו חברות קלינטק ישראליות הפועלות בתחום תחליפי דלק, במטרה לפתח טכנולוגיות חדשות ליצירת מקורות לדלק לתחבורה שאינם מבוססי נפט.
ניר קנטור, מנהל האיגוד, ציין כי "שוק הדלקים החלופיים הוא שוק צומח בעולם, בעל חשיבות אסטרטגית ביטחונית, סביבתית ואנרגטית". הוא הוסיף כי לראייה, בינואר האחרון החלו באיחוד האירופי להטיל קנסות על כל חברות התעופה שאינן עומדות ביעד פליטות הפחמן הדו חמצני בשטחה האווירי של אירופה. כתוצאה, חברות התעופה מחפשות תחליפים לדלק הסילוני המזהם.
