"אין כסף, אין צדק, אין בית". התצהיר של סילמן

"כך ניוותר, כשאנו צועקים במר לבנו זעקה אחת ברורה - אין לנו כסף, אין לנו צדק ואין לנו בית. מוטלים אנו לגורלנו לבד". כך סיים משה סילמן את תצהירו לבית המשפט, שבו הוא מגולל את מצבו הכלכלי, הרפואי והנפשי - שהוביל אותו להצית את עצמו בהפגנת המחאה החברתית במוצאי שבת.

הצעד הנואש בהפגנה - כתבות אחרונות ב-ynet:

חסמו את איילון: "סילמן לא תמהוני, הוא אתה ואני"

הפעם זה נמנע: גבר איים להצית עצמו בגלל חוב

"ים של ייאוש ודיכאון". מתמודדים עם הבירוקרטיה

מצבו של סילמן, שנכווה ב-90% מגופו, עדיין מוגדר אנוש, ובמחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים שיבא בתל השומר ממשיכים להיאבק על חייו, אף כי רופאים הגדירו את סיכוייו לשרוד קלושים. המעשה החריג שביצע הוציא אתמול (יום א') אלפים להפגין נגד הבירוקרטיה בתל-אביב, בירושלים, בחיפה ובבאר-שבע. המוחים בתל-אביב אף חסמו לזמן קצר את נתיבי איילון. ברמת גן הציתו אלמונים את דלת הכניסה למשרדי המוסד לביטוח לאומי וריססו במקום כתובות "תג מחיר משה סילמן".

במסגרת התביעה שהגיש סילמן ב-2008 לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד הביטוח הלאומי, הוא ביקש שלא יחויב בתשלום אגרת בית משפט. לבקשה צורף תצהיר של סילמן, ובו פירט בהרחבה את קשיי הפרנסה שלו, את קריסת העסק ואת המאבק המשפחתי לשרוד. בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט, וגם הערעור לעליון נדחה.

"אני ואמי שרה סילמן אנשים דלי אמצעים, שמצב בריאותנו אינו מהמשופרים בלשון המעטה", כותב סילמן בפתיחת התצהיר. "אנו משתכרים סכומים זעומים שאינם עולים כדי כיסוי הוצאותינו השונות". הוא האשים את המוסד לביטוח לאומי באותו מצב בריאותי וכלכלי, וטען כי חוב בסך 15 אלף שקלים לביטוח לאומי שצבר בשנת 2000 גרר אותו לתהום: "נגרמו לנו על ידי הביטוח הלאומי נזקים אדירים במיליוני שקלים, שהביאו אותנו על עברי פי פחת וגזרו עלינו גורל כלכלי רפואי ונפשי קשה, תוך שאנו מאבדים את הבעלות בנכסינו השונים, את בתי מגורינו ואת כבודנו המינימלי".

הוא טען כי "מחדלי הביטוח הלאומי" גרמו לקריסת העסק שניהל לפני כן. "לפתחי רובצים חובות כבדים, איתם אני צריך להתמודד. החובות חיסלו את כל חסכונותיי, אילצו אותי להיפרד מבית המגורים שלי וכיום אני מתגורר עם אמי וחולק איתה את דירת מגוריה".

"נזק פעוט יכול להביא לקריסת אימפריות שלמות"

סילמן, בן 57, כתב לבית המשפט כי באותה תקופה עבד כנהג מונית: "רווחיי במשך כל שנת 2007 מעיסוקי כנהג מונית עמדו על 4,150 שקלים ובשליש הראשון של 2008 על 5,525 שקלים בלבד". לתצהיר הוא צירף את דו"ח רואה החשבון המעיד על הפסדיו במהלך השנים 2007-2002.

לדבריו, אין לו מקור הכנסה אחר והוא אף לא זכה לגמלה. "את המעט שיש לי אני מעביר לכלכלת אמי החולה והערירית. "אין לי חשבון בנק וכל חסכונותיי נפדו, עוקלו, או מומשו במסגרת הסדרי חובותיי. כך גם באשר לתוכנית החיסכון שלי, לרבות ביטוח החיים שהיה ברשותי". בתצהיר כתב כי אז היה ברשותו רכב מסוג פולקסווגן פולו בשווי 10,000 שקלים, ששימש אותו לעבודתו כנהג מונית.

הפגנת הזדהות עם משה סילמן בת"א. חסמו את איילון(צילום: רויטרס)

למרות הסדר החובות, לסילמן נותרו לפי התצהיר חובות בסך "600 אלף שקל, במסגרת תיקי הוצאה לפועל המתנהלים על שמי בשל קריסת עסקיי. זאת, לאחר שהתבצעו הסדרי חוב שונים, נפדו נכסיי הפיננסיים וחסכונותיי, ומומשה דירתי במסגרת הסדרי חוב שונים".

סילמן, בן לאב ניצול שואה, עבר לפני שנה וחצי אירוע מוחי. לפני ארבע שנים כתב כי מצבה הרפואי של אמו "רעוע ביותר". לדבריו, היא "נזקקת לעזרה סיעודית צמודה במשך כל היממה וצורכת תרופות ושירותים רפואיים במינון גבוה". היא הייתה זכאית לשירותי סעד מקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל ולגמלת ביטוח סיעוד מביטוח לאומי.

אבל גם זה לא עזר לאחר התמוטטותו הכלכלית של בנה. "יש לאמי דירת מגורים יחידה הרשומה על שמה, אך במסגרת הסדר נושים עם בנק מזרחי ובשל חובות עסקיי, יעבור נכס זה עם מותה לידי הבנק, לשם מימוש. היתרה שועבדה לבנק לאומי למשכנתאות במסגרת הסדר חוב נוסף". הוא כתב כי במסגרת הסדר חוב נוסף נפדו יתרת חסכונותיה האחרונים בסך 100 אלף שקלים, והיא נותרה נטולת חסכונות.

גם בירושלים הביעו תמיכה במפגין שהצית עצמו(צילום: אוהד צויגנברג)

לאחר תגובת הביטוח הלאומי, השיב עורך דינו של סילמן לבית המשפט, וצירף את התצהיר שעליו חתם סילמן. הוא כתב כי "אין ממש בטענה ובהצגת הדברים המטעה והמגמתית של הביטוח הלאומי. די למשיבים אם יזמזמו לעצמם ולו ברמז את מילותיו של השיר המפורסם 'הכול בגלל מסמר קטן', כדי להיווכח ולו באופן מטאפורי כיצד נזק פעוט יכול להביא לקריסתן של אימפריות שלמות. אין בתלי מילים כדי להסתיר את האמת - העוולה נעשתה והנזק נגרם". בסופו של דבר, השופט דחה את התביעה, ובית המשפט העליון דחה את הערעור.

מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, פרופ' שלמה מור יוסף, הגיב לטענה שלפיה חוב למוסד הביא את סילמן להצית עצמו בהפגנה בתל-אביב: "לא הוכחה הטענה שבגלל חוב מלפני עשר שנים קרסו עסקיו של סילמן ובשל כך הוא הצית את עצמו. במהלך חייו אדם עובד מול הרבה רשויות ולא יכול להיות שאירוע אחד מכריע את חייו. הסיפור של סילמן הוא טרגדיה אבל הביטוח הלאומי פעל על-פי החוק ועשה את מה שיכול היה לעשות. הוא קיבל בשנה האחרונה את כל קצבת הנכות שמגיעה לו. לא כל מי שנמצא בחובות עושה מעשים קיצוניים כאלה".