שתף קטע נבחר

למה למדינה אין כסף?

לפני שנה היינו נס כלכלי ועכשיו שוב מקצצים ומעלים מסים. למה בכל פעם שהמדינה צריכה כסף, הדלק, הבירה, הסיגריות והמזון צריכים להתייקר? התשובה נמצאת במדיניות ארוכת שנים של הפחתות מס, שהורידה את מס החברות מ-61% ל-25%, אך העלתה את הביטוח הלאומי לעובד מ-4.4% ל-7%

הגזירות שנוחתות כעת על ראשי האזרחים, בזו אחר זו, נועדו למטרה אחת – לצמצם גירעון של יותר מ-20 מיליארד שקל בקופת המדינה. הגירעון נוצר בשל הכנסות נמוכות מהצפוי ממסים, ובגלל שתקציב המדינה חרג מהמגבלות המוטלות עליו בחוק. החוסר שנוצר בקופת המדינה בחצי השנה האחרונה הוא כה חמור, שכל הצעדים להתמודדות איתו כשרים. הממשלה יורה לכל הכיוונים, פוגעת בבעלי הכנסות גבוהות כנמוכות, מקצצת תקציבים ומעלה מסים.

 

מדינה בקיצוצים - עוד כתבות ב-ynet:

 

האשם נפל על המשבר הכלכלי בעולם, שגורם לירידה ברווחי החברות וכתוצאה מכך לקיטון בהכנסות המדינה. אך מבט לאחור אל עבר מדיניות המיסוי בישראל בעשורים האחרונים מגלה מגמה ארוכת שנים שגם לה יש חלק מהותי בהיווצרות המשבר הנוכחי. מאז שיצא המשק מהמשבר הקשה של ראשית שנות ה-80, המסים שגובה המדינה מחברות ועסקים ירדו בשיעור חד, מימון התקציב מסתמך יותר ויותר על מיסוי מוצרי צריכה ויכולתה של המדינה לתרגם את הצמיחה במשק לגידול בתקציב הולכת ונפגעת.

 

צעדי המיסוי האחרונים נראים חריפים, אך למעשה מאז 1986 נטל המס בישראל הולך ויורד. נטל המס מחושב כגובה הכנסות המדינה ממסים כשיעור בתוצר המשקי הגולמי (תמ"ג). הגידול בתמ"ג, שהוא הצמיחה, משפיע על הגידול בתקציב המדינה ומייצג את הגידול במשכורות, ברווחים מהון, בערך הנכסים וברמת החיים בכלל. לכן, גם את היקף המיסוי צריך למדוד ביחס לצמיחה, כלומר למדוד את חלקו בתמ"ג.

 


נטל המס בישראל - 1986 עד 2010

נטל המס בישראל - 1986 עד 2010
מיסוי 1986 2002 2010
הכנסות ממסים כאחוז מהתמ"ג 43.6% 36.3% 32.6%
מדרגת מס הכנסה נמוכה ביותר 20% 10% 10%
מדרגת מס הכנסה גבוהה ביותר 60% 50% 45%
מס חברות 61% 36% 25%
מע"מ 15% 17% 16%
ביטוח לאומי לעובד 4.4% 7% 7%
ביטוח לאומי למעסיק 5.8% 15% 5.4%
מס מעסיקים 7% בוטל בוטל

 

ניתן לומר כי מדיניות זו - של הפחתת המסים הישירים, ובעיקר המסים על חברות ועסקים, ומנגד הותרת המסים העקיפים על אותה רמה או העלאתם – תרמה רבות לתחושת האי צדק החברתי שהתפוצצה במחאת הקיץ שעבר. המיסוי על המוצרים מורגש בכל שכבות החברה בעוד שהמיסוי על חברות ועל שכר מורגש יותר בשכבות החזקות.

 

על פי חישוב זה, נטל המס במגמת ירידה מתמשכת משיעור של 43.6% מהתמ"ג ב-1986 לשיעור של 32.6% בלבד ב-2010. אך זו אינה ירידה אחידה בכל סוגי המסים. לצד הירידה בנטל המס הכולל ירד בעיקר שיעורם של המסים המוטלים על רווחי העסקים הפרטיים והחברות הגדולות, על הוצאות המעסיקים ועל המשכורות. מסים אלה מכונים מסים ישירים וחלקם בכלל הכנסות המדינה ממסים נמצא במגמת ירידה.

 

מנגד, שיעורם של המסים המוטלים על מוצרי צריכה, המכונים מסים עקיפים, לא השתנה או אפילו עלה. חלקם של מסים אלה בכלל הכנסות המדינה ממסים נמצא במגמת עלייה וב-2010 הוא חצה לראשונה את רמת ה-50%.

 


חלקם של מסים שונים בהכנסות המדינה - 1986-2010

חלקם של מסים שונים בהכנסות המדינה - 1986-2010
סוג מס 1986 2002 2010
מס על הכנסה ממשכורות 23% 34% 28%
מס על חברות ועצמאיים 29% 19% 21%
מסים על מוצרים 48% 47% 51%

 

אך הפחתת המסים הישירים גם פגעה באופן כולל בהכנסות המדינה. היא לא רק הגדילה פערים, היא פגעה ביכולתה של המדינה לנצל תקופות של גאות כלכלית כדי לסדר לעצמה כרית ביטחון שתמנע את הצורך בקיצוצים חריפים והעלאות מס בתקופות שפל, כמו זו שבפתחה אנו ניצבים כעת.

 

בשנת 2012 משלים המשק הישראלי עשור של צמיחה חיובית שנתית רציפה. מאז 2002 לא נרשמה שנה שבה התמ"ג ירד. הצמיחה הרציפה הזאת, אכן סייעה בהפחתת החוב של ממשלת ישראל, אך לאורך השנים הללו גם נטל המס, כאמור, הלך וירד.

 


המסים והחוב כאחוז מהתוצר 2006-2010

המסים והחוב כאחוז מהתוצר 2006-2010
שנה שיעור הצמיחה במשק הכנסות ממסים היקף החוב הממשלתי
2006 5.6% 35.9% 82.8%
2007 5.5% 36.2% 76.4%
2008 4% 33.8% 75.4%
2009 0.8% 31.4% 77.6%
2010 4.8% 32.6% 75%

 

עוגת ההכנסות גדלה, אך הנתח שלקחה קופת המדינה ממנה קטן ובאיזון בין שניהם הכנסות המדינה אמנם גדלו אך ככל הנראה לא בשיעור מספיק על מנת לענות על צורכי החברה. מאז שנת 2010 לשיעור הצמיחה ולהיקף החוב של הממשלה יש השפעה ישירה על גודל התקציב.

 

על פי נוסחה המעוגנת בחוק, מדי שנה מודדים 60% מהתמ"ג, מחלקים בשיעור החוב הקיים (נכון ל-2010 75% מהתמ"ג) ומכפילים בממוצע הצמיחה בעשור האחרון. התוצאה שמתקבלת היא הסכום שבו ניתן להגדיל את התקציב.

 

מטרת הנוסחה היא למנוע מצב שבו המדינה מגדילה את התקציב על חשבון צבירת חוב ולא בזכות צמיחה כלכלית ושיפור במצב הכנסותיה. ככל שהצמיחה גבוהה יותר, תקציב המדינה יגדל יותר. ככל שהחוב הממשלתי גדול יותר, הגידול בתקציב יהיה קטן יותר.

 

ממשלות ישראל בעשורים האחרונים הפחיתו מסים ישירים בתקווה שזו יעודד את הצמיחה. הצמיחה אכן הגיעה, אך שיעורי המס הנמוכים לא הספיקו כדי למלא את קופת המדינה בכסף שהיה דרוש על מנת לצמצם את החוב ולהגדיל את תקציבי המשרדים.

 


המיסוי הישיר בישראל 2008-2012

המיסוי הישיר בישראל 2008-2012
שנה מדרגת מס 1 מדרגת מס 2 מדרגת מס 3 מדרגת מס 4 מדרגת מס 5 מדרגת מס 6 מס חברות
2008 10% 16% 26% 33% 35% 47% 27%
2009 10% 15% 23% 30% 34% 46% 26%
2010 10% 14% 23% 30% 33% 45% 25%
2011 10% 14% 23% 30% 33% 45% 24%

 

מאז שהחלה כהונתה ב-2009, בשיאו של המשבר הפיננסי בארה"ב, דבקה ממשלת נתניהו בגישה שדווקא בשעת משבר יש להפחית את שיעורי המס כדי למשוך השקעות למשק ולמנוע אבטלה המונית. מאז 2009 ועד ליישום מסקנות ועדת טרכטנברג, ירד שיעור מס החברות ב-1% מידי שנה ומס ההכנסה הופחת גם כן.

 

זה עבד לזמן מה. אחרי שני רבעונים של ירידה בתמ"ג, חזר המשק לצמוח והאבטלה ירדה לרמתה הנמוכה ביותר בתולדות המדינה. אך כל אותו הזמן המשיכה בעיית הכנסות המדינה לכרסם ביסודות הכלכלה. השנתיים הטובות שעברו על המשק, בין אמצע 2009 לאמצע 2011 לא נוצלו כדי לאגור מספיק כספי מסים לגל החדש של האטה כלכלית שצפוי לבוא כעת ולכן נזקקת הממשלה לצעדים קשים של העלאת מסים.

 

במקביל, בקיץ 2011 נקעה נפשו של הציבור מהתקציבים המצומצמים והשמרניים והממשלה נדרשה לתוספות ניכרות על מנת לשמור על שקט פוליטי. לכך התווספו האביב הערבי והגרעין האיראני שהביאו אתגרים ביטחוניים קשים ותוספות תקציביות משמעותיות למשרד הביטחון.

 

הממשלה ניסתה לתקן בזמן קצר את כל מה שקולקל בשנים של קיצוצים: הוסיפה לרופאים, הוסיפה לאוניברסיטאות, הוסיפה לביטחון, הוסיפה לתשתיות והוסיפה לחינוך. בסופן של כל התוספות הללו נמצא כי תקציב המדינה עובר בכ-7 מיליארד שקל את הרף העליון שקובעת לו אותה נוסחה, המאזנת בין הצמיחה הכלכלית לבין היקף החוב של הממשלה.

 

שיעורי המס הנמוכים שקבעה הממשלה עמדו לה בשנה האחרונה לרועץ ומנעו את הגידול הרצוי בתקציב המדינה. בעוד כחודשיים יחלו הדיונים על תקציב המדינה ל-2013 והממשלה תצטרך להביא לכנסת קיצוץ של לפחות 5 מיליארד שקל בהוצאות כדי לא לחרוג מתקרת ההוצאה. המיסוי הנמוך אולי תרם לצמיחה, אך לא סייע מספיק בצמצום החוב והציב תקרה נמוכה מדי לתקציב.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים