שתף קטע נבחר

הכשרת המאחזים - רק זה חסר לנו

האם חושבים השופט לוי והצוהלים מימין שמדינת ישראל זקוקה לעוד שלושה מיליון ערבים פלסטינים? האם בין תסכול חברתי לאיום האיראני מה שחסר לנו הוא הכשרת מאחזים?

ועדה בראשותו של שופט בית המשפט העליון לשעבר אדמונד לוי קבעה כי ישראל איננה כובשת בשטחי יהודה ושומרון. נתניהו הודיע שימהר ליישם, כאילו מדיניות ההתנחלות עד עתה הייתה כפופה להחלטות משפטיות או מוסריות. המתנחלים צהלו - הנה, גושפנקה לזכותנו על הארץ, ממי שהיה שופט בבית המשפט העליון. לא צריך להיות נביא כדי לשער את תגובתם לו היה כבודו מחליט אחרת.

 

ב-45 השנים שבהן היא שולטת בשטחים שכבשה - או שחררה - במלחמת ששת הימים, נמנעה ישראל מלהחיל את החוק והמינהל הישראליים על הגדה המערבית ורצועת עזה. במשך כל אותה תקופה, עשתה ישראל שימוש נרחב בצווים צבאיים לצורך הפקעת אדמות פרטיות של פלסטינים והכרזה על מאות אלפי דונמים כ"אדמות מדינה". צווים אלה הוצגו אינספור פעמים בבג"ץ, בתגובה לעתירות של בעלי האדמות וארגוני זכויות אדם. והנה, הפכה ועדת המשפטנים, שמינתה ממשלת נתניהו, את הקערה על פיה. בדו"ח שמזכיר את מאמרי המערכת של "נקודה", סיפחה הוועדה את השטחים למדינת ישראל.

 

עוד בערוץ הדעות של ynet:

נתניהו, לאן הולכים מכאן? / איציק שמולי

יהודים נרצחים, והעולם שותק / אלכס ריבצ'ין

 

אינני זקוק לאישורו של השופט בדימוס לכך שלא מדובר בשטח כבוש. שהרי השטח לא נכבש מידי הפלסטינים, אלא מירדן. גם להכרתו בזכותנו על הארץ אינני זקוק. בניגוד לחבריי בשמאל, אני סבור שהישיבה בגוש עציון מוסרית יותר מזו שבקיבוצי "השומר הצעיר" שבמורדות השומרון. השאלה איננה נוגעת לזכות, אלא לאפשרות.

 

הזכות והחובה לחיות בשלום  

בדומה לימין, אני בספק אם ניתן יהיה לכרות ברית שלום עם הפלסטינים בדור הזה. איני מאמין שאבו מאזן, יליד צפת, שדחה את הצעותיו הנדיבות כל כך של אולמרט, יהיה מסוגל לוותר על זכות השיבה ולהישאר בחיים. אך אינני רוצה למנוע את הזכות והחובה לחיות בשלום מן הדור הבא, כאשר השעה תהיה כשרה לכך. גם אם אבו מאזן, נתניהו וכותב שורות אלה יהיו כבר שוכני עפר.

 

למותר לציין, שכבודו התייחס למעמד היישובים לפי החוק הישראלי ולא למעמדם על פי החוק הבינלאומי, כאילו לא ברור שהעולם המערבי ובראשו ארצות הברית לא יכיר ולא יכבד את הפסיקה הזאת. כבודו, שטרח להבהיר מדוע יש לנו זכות על הארץ, לא התייחס לשאלה החשובה ממנה: האם יש לנו חובה על הארץ. אין עוררין על כך שזכותי לומר לשכני "בוקר טוב אדוני הגיבן", אך ראוי שאוותר על זכות זאת אם ברצוני לחיות עמו בשלום. אין לי ספק שיש לנו זכות לשבת בעיר האבות, אני בספק אם יש לנו חובה על כך. בלשון אחר, אם זה אפשרי, או אם זה כדאי.

 

ומה עם השאלה המעשית?

למרבה הצער, השופט לוי לא הבהיר אם השטח הבלתי כבוש הוא שטח ישראלי. האם יש להחיל את החוק הישראלי במלואו על המתנחלים, שיכולים בינתיים להמשיך וליהנות מהטבות כאלה ואחרות ומהגנה צמודה של חיילי צה"ל? השופט לוי התרכז בשאלה המשפטית ונמנע מהשאלה המעשית. האם לספח אותם? האם להחיל את החוק על תושביהם? אולי לגייס אותם - כפי שמציע שר החוץ ליברמן, שידוע בחתירתו לשוויון בין אזרחי המדינה?

 

אנא, יפנה השופט לוי למתנחלים, יסביר להם שהוא מציע להחיל על ערביי השטחים את האזרחות הישראלית, להנפיק להם את תעודת הזהות הכחולה, את חופש התנועה בכל מקום. או למצער, שיסביר לציבור האחר ולעולם כולו אם הוא מציע לחוקק כאן חוקי הפרדה, שהרי "אפרטהייד" היא מילה גסה ו"איך אתה מעז להשוות?"

 

האם חושבים השופט לוי והצוהלים מימין, שמדינת ישראל זקוקה לעוד שלושה מיליון ערבים פלסטינים, שאינם חובבי ציון בלשון המעטה ולמעשה עוינים את המדינה היהודית? האם השופט לוי, שרואה את ההמונים בארצות ערב לוקחים את החוק לידיהם, אינו מבין שלא ירחק היום שאירועים כאלו יתחוללו גם כאן? שבעולם של תקשורת חופשית, מיליוני פלסטינים לא יקבלו את העובדה שאינם רשאים לבחור ולהיבחר?

 

האם סובר השופט לוי שמה שמדינת ישראל זקוקה לו בימים הללו, בין תסכול חברתי גואה, קרע בשאלת גיוס לכול והאיום האיראני, הוא הכשרת מאחזים? הם בימים אלו, שבהם נוצר שיתוף אינטרסים בין העולם החופשי, מדינות ערב השפויות יחסית ומדינת ישראל, ראוי לצאת קבל עם ועולם ולהכשיר את ההתנחלויות? בניגוד לדמגוגיה של אחמד טיבי, אין צורך לקשור בין פסיקתו של לוי לעובדה שהיה בעבר ראש עיריית רמלה מטעם הליכוד, אך אין ספק מה בחר בברירה שבין יצהר לבין בושהר.

 

ד"ר גילי חסקין, מדריך טיולים וחוקר ארץ ישראל.

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מבנה במגרון. ארכיון
צילום: רויטרס
מומלצים