שתף קטע נבחר

הכי באזזזז
    זירת הקניות
    אבסורד ישראלי: מבזבזים שמש וחוסכים בחשמל
    יזמים בענף הסולארי המדשדש מתלוננים על סחבת ביורוקרטית שמעכבת פרויקטים, בעוד שבעולם הרחב הענף מתקדם במהירות תוך שהוא מתבסס על טכנולוגיות שנולדו ממש כאן. המכשול החדש: קיצוץ בתעריפי החשמל הסולארי ב-35% למתקנים קרקעיים גדולים. מכת שמש

    בזמן שהמשק הישראלי משווע יותר מתמיד למקורות נוספים של אנרגיה , בענף הסולארי מתריעים מפני מכה נוספת לתעשייה המדשדשת: רשות החשמל הודיעה השבוע כי בכוונתה לקצץ בתעריפי החשמל הסולארי, הפעם ב-35% למתקנים סולאריים קרקעיים גדולים. אבל יזמים וחברות בתחום טוענים שמדובר בהפחתה דרמטית מדי, העלולה לפגוע ביכולת לממן פרויקטים גדולים שסוף כל סוף מתקרבים לישורת האחרונה.

     

    עוד על אנרגיה סולארית - בכלכלה ירוקה :

     

    "השוק בישראל נמצא עדיין בחיתוליו ולכן הרגולטור צריך לתעדף את הפרויקטים הראשונים בתחום, שסובלים מעלויות פיתוח יקרות בגלל הליך הלימוד", קובל איתן פרנס, מנכ"ל איגוד אנרגיה מתחדשת. "בכך מסרבים להכיר. דורשים תעריף של שוק מפותח, עם אלפי מגוואטים, אבל השוק בישראל נמצא במצב התחלתי ולא קיים בו עדין פרויקט אחד".

     

    האיגוד נוסד לפני כשלוש שנים וחצי כדי לקדם את התחום של אנרגיה מתחדשת בארץ. אבל השוואה לקצב ההתקדמות של מדינות אירופאיות, שקרינת השמש שלהם לא מגרדת את זו שישראל נהנית ממנה, מגלה שאין הרבה סיבות לאופטימיות.

     

    מתקן תרמו סולארי של סימנס בספרד. הידע: ישראלי (צילום: Siemens Concentrated Solar Power Ltd)
    מתקן תרמו סולארי של סימנס בספרד. הידע: ישראלי(צילום: Siemens Concentrated Solar Power Ltd)

     

    בישראל: אחוז זניח

    בישראל, למעלה מ-4 שנים לאחר שהממשלה החליטה לקדם אנרגיה סולארית - אפשר כיום למצוא רק שדה סולארי בינוני אחד, שמייצר 5 מגוואט, שהוקם לפני למעלה משנה בקטורה. שדות קרקעיים גדולים של יותר מ-12 מגוואט, המשתרעים על מאות דונמים, לא פועלים בארץ עדין. 

     

    ביחד עם מתקנים על הגגות, 4 בינוניים והשאר קטנים, מייצרים בארץ קצת יותר מ-200 מגוואט חשמל סולארי, שמהווים אחוז זניח מיכולת יצור החשמל. משום כך, למרות הצהרות של שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו, יזמים סבורים שאין הרבה סיכוי להשיג את היעד שהציבה הממשלה לפיו 10% מייצור החשמל יהיה מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2020, 5% מהם עד 2016.  

     

    "הפעולה העכשווית תרחיק את המדינה עוד קצת מאותם היעדים", סבור ג'ון כהן, מנכ"ל חברת האנרגיה הסולארית ערבה פאוור, שהקימה את השדה הבינוני בקטורה. "החלטה שכזו תשפיע עלינו קשות. מתכוונים להפחית את התעריפים לרמות נמוכות מדי, שלא מאפשרות ליזמים לגייס את המימון הדרוש כי התשואה נמוכה משמעותית".

     

    מתקן סולארי בינוני במתחם ביג, צומת פוריה (צילום: חברת BGIL)
    מתקן סולארי בינוני במתחם ביג, צומת פוריה(צילום: חברת BGIL)
     

     

    בימים אלה עומדת החברה לפני השלמת עסקה להקמת שדה סולארי גדול בשטח של 600 דונם, אף הוא בקטורה, שאמור לייצר כ-40 מגוואט. "התחלנו את הטיפול במיזם לפני 3 וחצי שנים", הוא מספר. כעת הוא חושש מפני עיכוב נוסף. 

     

    לדבריו, התחום כולו סובל מסחבת ביורוקרטית ושינויים, שמתבטאים בהליכים ממושכים והוצאות גדולות במיוחד. "התהליכים בישראל נמשכים שנים ולא חודשים או שבועות", הוא מספר. "עלות היזמות כבדה מאוד והליכי שינוי יעוד השטח אורכים זמן רב ועולים כסף רב". 

     

    מרכיב מהותי נוסף הוא עלות הקרקע למתקנים, שזינקה לסכומים של 100 אלף שקל לדונם. בהודעה ציינה הרשות כי היא מודעת לכך שסוגיה זו מייצרת חוסר תיאום ממשלתי כלפי היזמות וההחלטה הסופית תפורסם לאחר שיגיעו להסכמות מול מינהל מקרקעי ישראל בנושא.

     

    אבל את כהן זה לא מרגיע. "כל זה תוקע את התהליך עוד קצת ומעכב שוב את הכל", הוא אומר. "התוכנית שלנו היתה לייצר יותר מ-100 מגוואט חשמל סולארי עד 2012 אך נאלץ להסתפק במה שאנחנו מייצרים כעת בקטורה, כי הכל מתבצע מעט מדי, קשה מדי ובעלות כבדה מדי". 

     

    השדה הבינוני בקטורה (צילום: ערבה פאוור)
    השדה הבינוני בקטורה(צילום: ערבה פאוור)

     

    גרמניה: 1,800 מגוואט בחודש אחד

    באירופה לעומת זאת, התחום הסולארי מתקדם בקצב מהיר. כך למשל בגרמניה, הוקמו מאז שנת 2000 מתקנים סולאריים בהיקף שמספקים כמעט 6% מיכולת היצור של המשק.

     

    "אם ישראל היתה עובדת כמו גרמניה, הינו נמצאים היום ב-7,000 מגוואט סולארי", אומר פרנס, מנכ"ל האיגוד. "בקצב הנוכחי נגיע להישגים שלה עוד 400 שנה". מכיוון שהקרינה בארץ כפולה - כמות התקנות זהה היתה יכולה לספק לדבריו, 50% מצורכי משק החשמל של ישראל.

      

    כיום אפשר למצוא בגרמניה כבישים סולאריים, שלל מתקנים על גגות בתי מגורים, ואפילו מחוז שלם בשם פרייבורג שהכריז על מדיניות להפיכת העיר לעצמאית אנרגטית. בשונה מקצב ההתקדמות בישראל, בחודש יוני האחרון לבדו חוברו במדינה לרשת החשמל מתקנים סולאריים בהספק 1,800 מגוואט.

     

    כביש סולארי בגרמניה (צילום: חנן עינב לוי)
    כביש סולארי בגרמניה(צילום: חנן עינב לוי)

      

    דני דנן, מנכ"ל אנרפוינט ישראל, שפועלת בתחום של הפצת ציוד סולארי בארץ ובעולם, מדגים כי באיטליה חוברו עד כה מתקנים פוטוולטאים שמספקים 6.6% מיכולת היצור של המשק. "באיטליה הקמנו שדה גדול של 10 מגוואט בפחות משנה וחצי", הוא מספר. "יש לנו גם המון פרויקטים של 1 או 2 מגוואט על גגות. במקרה הכי גרוע, זה לוקח שנה ורבע מהרגע שמבקשים רשיון עד החיבור. בארץ זה 3 שנים".

     

    אבל לא רק שם - דנן מספר שהתחום מתפתח בקצב מהיר גם בבריטניה, הולנד, בלגיה ומזרח אירופה. גם בארצות הברית, שם עושה החברה צעדים ראשונים, צומח הענף בצורה יפה, דווקא משנות המיתון. "זה לא שוק ותיק אבל הם מבינים שזה משפיע על הכלכלה ומשקיעים בתעשיה", הוא מספר. "אם ב-2008 היו 3 מדינות שעסקו בזה, היום יש מעל 11".

     

    גם ביפן התחום רשם תאוצה מאז אסון פוקושימה - דנן מספר כי המדינה הציבה יעד להקים עד 2014 מתקנים סולאריים שיספקו כמות חשמל השווה ל-10% מתצרוכת החשמל של ישראל. לדנן אין ספק שהם יעמדו ביעד. "ישראל דומה ליפן במובן שאנחנו אי של חשמל, ללא שכנים", הוא אומר. "יפן גם דומה לנו מבחינת השמש, אבל שם מחליטים ומבצעים. בארץ בוכים".

      

    בישראל פועלת החברה לקידום מספר שדות בינוניים וגדולים, מ-5 מגוואט ועד 40. דנן מעיד כי מדובר בעבודה של כשלוש שנים על כל פרויקט והיד עוד נטויה. "אי אפשר לעבור את גלגלי הביורוקרטיה", הוא אומר. "זה מתחיל מהרגולטור ועובר דרך הגופים השונים. חוסר ניהול וארגון תוקע את המערכת".

     

    דנן מונה חסמים כגון מתן מכסות לייצור חשמל במשורה, שגורמים לתורים ארוכים של יזמים, שינויים תדירים בתנאים וגורמים נוספים. "ההבדל האמיתי הוא שבאירופה יש רצון אמיתי, מנהיגות ואחידות בארגון התחום, עם הנחיות מדויקות בגביית המיסוי ובדרישות, דבר שבארץ לא מתרחש", הוא אומר. "פה יד אחת לא יודעת מה היד השניה עושה וכל גוף עובד בזמן אחר".

     

    מתקן סולארי בינוני של אנרפוינט באיטליה, מייצר 2 מגוואט (צילום: אנרפוינט ישראל)
    מתקן סולארי בינוני של אנרפוינט באיטליה, מייצר 2 מגוואט(צילום: אנרפוינט ישראל)

     

    "גם עכשיו, כשמגיעים סוף כל סוף לחבר את המערכות הגדולות, נכנס שינוי נוסף לתמונה, החליטו שהמחיר לא מתאים ומורידים אותו באחוזים רבים, דבר שמשפיע על כדאיות הפרויקט", מוסיף דנן. "אם מדינה טוענת שהיא צריכה עצמאות אנרגטית, היינו חושבים שהיא באמת תרצה לפזר את הסיכון ולא תסתמך רק על נפט או גז. לכן היתי מצפה שישראל לפחות לא תפריע. השוק מספיק בוגר, רק תנו לתעשייה לחיות. כרגע חונקים אותנו למוות".   

     

    הידע הישראלי מיושם בחו"ל

    חלק מהאבסורד הוא, שיש טכנולוגיות שנעשה בהן שימוש לא מבוטל בעולם ושנולדו כאן ממש, בישראל. כך למשל תחנת כוח תרמו סולארית שהקימה סימנס בספרד ושמייצרת 50 מגוואט מאז 2011 - פרנס מספר כי התחנה פועלת בטכנולוגיה ישראלית, המתבססת על פיתוח משנות ה-50 של ד"ר צבי תבור לציפוי דודי שמש.

     

    במקור פותח הפטנט על ידי חברת לוז הירושלמית, שהקימה בשנות ה-90 את התחנות המעשיות התרמו-סולאריות הראשונות בעולם. החברה נמכרה בהמשך, אך מייסדיה הקימו חברה חדשה בשם BrightSource, שמקימה בימים אלו תחנות כוח בארה"ב וזכתה במכרז לחשמול בקליפורניה בשווי 2.1 מיליארד דולר.

     

    בספרד אפשר למצוא מאז 2008 שדה סולארי קרקעי בינוני של 6 מגוואט, שהקימה שיכון ובינוי. בשוויץ פרנס מזכיר מתקן שפיתחה חברת סולאראדג' ושזיכה אותה בפרס יוקרתי על חדשנות בענף. מדובר במערכת ממירים, שמאפשרת לקלוט שמש במבנים מורכבים במקום בטורי פאנלים ישרים בלבד ומשפרת את הנצילות של המערכות. המתקן, שפועל מאז 2012, מייצר 21 קילוואט.

     

     

    גג סולארי של סולאראדג' (צילום: חברת סולאראדג' )
    גג סולארי של סולאראדג'(צילום: חברת סולאראדג' )

     

    "משנים סדרי עולם"

    הקיצוץ בתעריפים שמתכננת כעת רשות החשמל למתקנים סולאריים גדולים, אינו הראשון. בשימוע לקראת הורדת התעריפים היא דיווחה, כי הם עתידים לרדת מ-98 אגורות לכל קילוואט שעה, ל-65 אגורות. ברשות נימקו את המהלך בירידת עלויות הציוד הסולארי וההתקנה של המערכות, והסבירו שהוא תואם את מדיניות ה-OECD.

     

    עוד ציינו, כי הוא עתיד לחסוך לציבור בישראל כ-2 מיליארד שקל, שכן העלות העודפת של ייצור חשמל סולארי, מגולגלת כיום אל כלל הצרכנים בחשבונות החשמל. אולם לדברי פרנס, מנכ"ל האיגוד, עצם ההודעה מוסיפה על חוסר הוודאות והקשיים מהם סובל התחום כולו. 

     

    גם הוא מצטרף להתרעות לפיהן הפחתת התעריפים המתוכננת היא חדה מדי. "ככלל, הפחתת תעריפים מבורכת ומלמדת על בשלות השוק והתקרבות לעידן שהתחום יהפוך לכלכלי", הוא אומר. עם זאת הוא מדגיש, כי "הירידה צריכה לבטא את כל העלויות. הרבה פרויקטים בהליכי קידום הסתמכו על ההסדרה הקודמת, ועכשיו משנים סדרי עולם".

      

    ובינתיים, בקיץ 2012, הציבור בישראל מתבקש לצמצם את צריכת החשמל ולהעלות את הטמפרטורות במזגן, בדיוק בשעות שקרינת השמש נמצאת בשיאה ויכולה תיאורטית, לספק את כל מה שדרוש למשק והרבה יותר. "דפוס הייצור של החשמל הסולארי תואם לדפוס הצריכה בקיץ", מסביר פרנס, "השעות בהן חברת חשמל מבקשת מאיתנו לחסוך ולכבות מכשירים, הן בדיוק השעות בהן האנרגיה הסולארית יכולה לייצר הכי הרבה חשמל".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אבסורד ישראלי: מבזבזים שמש וחוסכים בחשמל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    השדה בקטורה. יחיד בארץ בינתיים
    צילום: רותי רובנשטיין
    צילום: חברת סולאראדג'
    גג סולארי בשוויץ. פטנט ישראלי
    צילום: חברת סולאראדג'
    דה פוטו וולטאי איטליה מחוז טרמו
    צילום: אנרפוינט ישראל
    דני דנן, מנכל אנרפוינט ישראל. "חונקים אותנו"
    צילום: אנרפוינט ישראל
    טיסות
    מומלצים