שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    תקציב החינוך עלה, עדיין חסר כסף: 'מנגנון מסואב'
    מיליארד לכוללים, 7.5 מיליון למחקר ורק 1.8 מיליון לחינוך גופני. התקציב השני בגודלו בממשלה מיועד ברובו (89%) לתשלום משכורות, והכסף שמיועד לפיתוח וליצירה נתקע לא אחת בצוואר הבקבוק של הבירוקרטיה: "המנגנון מעקר כל יוזמה"

    כל יוזמה קטנה הופכת למפעל חיים, והבירוקרטיה ממילא רומסת כל מה שנקרה בדרכה. זהו גורלו של תקציב משרד החינוך - השני בגודלו מבין משרדי הממשלה, לאחר משרד הביטחון - כפי שבא לידי ביטוי בבדיקה שערך ynet. תשלום המשכורות "בולע" כמעט את כל הכסף וגם עלייה קבועה ומתמשכת בתקציב לא מובילה לשיפור חד בתשתיות ובעדכון תוכניות לימוד.

     

    עוד בערוץ החדשות של ynet:

     

    בעשור האחרון, זינק תקציב המשרד ביותר מ-15 מיליארד שקלים, ובשנה הקרובה הוא צפוי לראשונה לעבור את רף 40 המיליארד. אמנם שר החינוך גדעון סער זוכה לשבחים על הרפורמות שהנהיג, אך נדמה כי "המהפכה החינוכית" עדיין רחוקה. המנגנון קשיח מאוד, ואף שהרפורמות הזרימו למערכת סכומי עתק, להנהלת המשרד כמעט ואין שום יכולת לניודם.

     

     

    מתוך תקציב 2012, שעמד על 37.6 מיליארד שקלים, "נצבעו" כ-89% (כ-32 מיליארד) לתשלום משכורות. 11% הנותרים (כ-4.5 מיליארד שקלים), שכביכול פנויים ליוזמה וליצירה פדגוגית, כוללים בתוכם, בין היתר, תשלומים לטלוויזיה החינוכית, פרסי ישראל, מסעות לפולין, תקצוב תנועות הנוער ומימון הכוללים החרדים - בהיקף של כמיליארד שקלים בשנה.

     

    על פי גורם בכיר מאוד במערכת החינוך לשעבר, אין זה משנה מי יעמוד בראש המשרד, משום שבסופו של דבר, יכולת ההשפעה שלו תהיה מוגבלת מאוד. לדבריו, היו מקרים רבים שבהם ההנהלה ויתרה מראש על פרויקטים חיוניים מכיוון שידעה שהבירוקרטיה פשוט תרמוס אותם. "מדובר במנגנון מסואב שמעקר כל יכולת ליצירתיות ופיתוח", הדגיש. "הסכמי השכר הקיבוציים שוללים כל אפשרות של פיטורים והתייעלות, וברגע שכבר נמצא תקציב לפרויקט חינוכי, אז הסיכוי לנצל אותו הוא קלוש, שכן התהליכים הבירוקרטיים הם כל כך ארוכים ומתישים, שכל יוזמה קטנה הופכת למפעל חיים".

     

    לאחר שנים רבות של קיצוצים ופגיעה בשעות ההוראה, מגמת התקציב התהפכה ולמשרד נוספו בארבע השנים האחרונות כ-10 מיליארד שקלים, רובם ככולם במסגרת ההסכמים הקיבוציים ויישום הרפורמות "אופק חדש", "עוז לתמורה" ו"חינוך חינם לגילאי 4-3". עם זאת, התוספות מיועדות רק לתשלום שכר המורים - כ-120 אלף אנשי מקצוע הועסקו בשנת הלימודים תשע"ב במערכת, שהכילה כשני מיליון תלמידים. "אפילו הזמנת ארון חדש למשרד מצריכה כל כך הרבה אישורים, ובסוף בדרך כלל המידות לא מתאימות", אמר הגורם.

     

    ראש הממשלה ושר החינוך בסיור חינוכי. "יכולת פעולה מוגבלת" (צילום: בני דויטש)
    ראש הממשלה ושר החינוך בסיור חינוכי. "יכולת פעולה מוגבלת"(צילום: בני דויטש)
      

    תקציב המטה של משרד החינוך הוא 232 מיליון שקלים, אך גם כאן הגמישות כמעט ואינה קיימת. גורם הבקי בנושא סיפר על העסקה ארוכה של מפקחים ופקידים בכירים, כולם בקביעות, אף שאיכותם המקצועית ירודה ביותר. "המשרד כל כך גדול ומסואב, שנדמה כי זו מפלצת שיצאה מכלל שליטה", ביקר ד"ר יורם הרפז, ראש התוכנית לארגון ותכנון מערכות חינוך מהמכללה האקדמית בית ברל. לדבריו, שיטת המחוזות מיושנת ודורשת התייעלות וחיסכון בעידן האינטרנט. "מצד אחד הרפרנטים של האוצר עוצרים כל יוזמה חינוכית שעולה כסף, ומצד שני כל תוכנית חדשה מצריכה מכרזים וליווי משפטי ארוך ומייגע שמקשים מאוד על פיתוחה וקידומה".

     

    מנהלים רבים מדגישים כי בשנתיים האחרונות נושבת רוח חדשה, שמפנה יותר ויותר תקציבים לחיזוק לימודי המדעים, תגבור שעות ההוראה וקידום ההישגיות של בתי הספר. עם זאת, בסופו של דבר גם הם מודים כי ביחס לעשרות המיליארדים שמתגלגלים במשרד, תוספות של עשרות מיליוני שקלים לכאן או לכאן הן "כסף קטן", שלא מספיק לשינוי המגמה.

     

     

    על פי הנתונים, תוכנית התקשוב הלאומית מתוקצבת בכ-240 מיליון שקלים בשנה, והביאה עד כה להתקנת מחשבים ורשתות אינטרנט ב-25% מבתי הספר. החינוך המדעי זוכה לתוספות של 114 מיליון שקלים וסבסוד המסעות לפולין עלה תוך שלוש שנים ממיליון שקלים ל-50 מיליון שקלים בשנה. מוקדם יותר הבוקר, הודיע סער גם כי שנת הלימודים הקרובה תביא עמה סבסוד של טיולים שנתיים בכ-270 מיליון שקלים בשנה.

     

    עם זאת, תקציב השירות הפסיכולוגי, מרכיב חיוני בחינוך איכותי, עומד על כ-260 מיליון שקלים בלבד, והמחקר זוכה לתקצוב נמוך מאוד - 7.5 מיליון שקלים בשנה. התוכנית למניעת אלימות מתוקצבת בכ-50 מיליון שקלים בלבד, פרויקט השאלת הספרים זכה ל-120 מיליון שקלים, המתנ"סים מקבלים 112 מיליון שקלים, והחינוך הלא פורמלי מתוקצב בסכום כפול ויותר מכך. הסעיף התקציבי של החינוך הגופני "עולה" רק 1.8 מיליון שקלים בשנה ומשקף יותר מכול את הבסיס הספורטיבי הלקוי שמוענק לצעירי ישראל.

     

     

    פרופסור ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית לשעבר, שמה דגש על חוק המכרזים הנוקשה והמסורבל, כהגדרתה, שאינו מאפשר כמעט פיתוח תוכניות חדשות. "ממילא כמות הכספים הפנויה ליוזמות חדשות היא קטנה מאוד, אך גם כשכבר נמצא המקור התקציבי, יכולת הפעולה היא מאוד מוגבלת שכן גלגלי הבירוקרטיה נעים בצורה מאוד איטית ולא יעילה". ומה באשר
    לאיכות החינוך? "בגלל המנגנון הקשיח הדגשים במכרזים הם ברובם תקציביים, כך שפעמים רבות ההשקעה יורדת לטמיון או שאיכות התוצר היא ירודה".

     

    דודי מזרחי, מנהל אגף התקציבים במשרד החינוך, הדגיש אף הוא את היפוך המגמה התקציבית, ואמר כי למשרד נוספו מאות מיליוני שקלים גמישים. "זה נכון שהרוב המכריע של התקציב הוא קשיח, אך בקדנציה הנוכחית נוספו משאבים גמישים רבים שיועדו ליישום התוכנית האסטרטגית של משרד החינוך לקידום הישגים ומניעת אלימות", הדגיש. "בעבודת משרדי הממשלה יש אמנם הרבה מה לשפר בכל הקשור למכרזים ותהליכים בירוקרטיים, אך במשרד החינוך עושים ככל הניתן כדי שהכספים יוקצו ליעדם באופן המיטבי".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "תקציב החינוך עלה, עדיין חסר כסף: 'מנגנון מסואב'"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    גדעון סער. רוח חדשה, חלוקת תקציב ישנה
    צילום: אוהד צויגנברג
    מומלצים