שתף קטע נבחר

מסע אופניים לעתיד מתוק

רגע לפני צאתו של מסע האופניים "מסע לעתיד מתוק" של האגודה לסוכרת נעורים (סוג 1) שיתקיים ב-28/9 החלטתי לספר את סיפורי, ולהראות לכולם איך אדם סוכרתי יכול לשמור על כושר ולפדל את דרכו מהמזרח

שמי תומס הולזה, היום אני גר בישראל. כשסיימתי תקופת עבודה בת חמש שנים בשנחאי ובהונג קונג יותר מחמש שנים, התלבטתי - אז איך חוזרים הביתה? החלום לדווש מהונג קונג לישראל,נשאר בלתי אפשרי מהסיבות הידועות, אז החלטתי לעשות חלק מהדרך על אופניים.

 

כחולה סוכרת סוג 1 שתלוי באינסולין, הייתי צריך להתמודד עם בעיה עיקרית והיא אספקת אינסולין במהלך הנסיעה. בסופו של דבר הצלחתי לאגור את הכמות הדרושה ולאחסנה בתיק ששמר על הטמפרטורה המתאימה.

 

האם אני מסוגל לעשות נסיעה של כמה אלפי קילומטרים? החלטתי להגשים חלום ישן ולעשות "נסיעת מבחן" מלאסה, בירת טיבט, דרך הרמה הטיבטית ונפאל עד להודו. במידה ואצליח אנסה לרכב מהונג קונג לסינגפור.

 

הטיול היה הצלחה אדירה ותענוג צרוף. לאסה היא מקום מרשים. בטיבט ישנם הרבה פסגות הרים מושלגות, מקדשים ומנזרים יפים, אך אין מספיק אוויר. בגובה של 4,000 מטר זה כמו לרכב עם בלמים לא משוחררים. לעבור מעברי הרים של מעל 5,000 מטר עם בלמים לא משוחרים זה לא פשוט, אך היה כיף לא רגיל. אחד משיאי הטיול היה להגיע ל-base camp של האוורסט.

 

אחרי זמן מה מצאתי שאם אני לא נהנה מהרכיבה זה סימן ברור שאני בהיפו, מצב של רמת סוכר נמוכה בדם. מצב בו ניתן לטפל באכילת מתוק: עוגיות וקולה. הבאתי עמי מספיק עוגיות וקולה בכדי לטפל במצבי ההיפו הבלתי נשלטים. בממוצע שמונה דקירות (בדיקות סוכר) ביום עזרו לי לשמור על רמת סוכר טובה בדם.

 

בהודו, עברתי את ה-KhardungLa, המעבר הסלול הגבוה בעולם הנמצא ב-5,600 מטר. הגעתי לדלהי לאחר 4 חודשים ו-4,000 ק"מ רכיבה. אחרי "נסיעת המבחן" שעברה בהצלחה ובהנאה חזרתי להונג קונג והתחלתי משם את המסע לסינגפור דרך סין, ויאטנם, קמבודיה, לאוס, תאילנד ומלזיה. הטמפרטורות היו מאוד גבוהות. לא רק שאפילו לא בקבובקון אחד של אינסולין התקלקל, גם פנצ'רים לא היו.

 

המטרה: להעלות את המודעות למחלה

אני והאופניים עברו את הטיול ללא בעיות רציניות למעט היפו רציני באחד הבקרים בבנקוק. כאמור, היפו הוא מצב של רמת סוכר נמוכה בגוף. מצב שכל סוכרתי מכיר היטב: גופי היה משותק לחלוטין חוץ מיד שמאל שבעזרתה הצלחתי להגיע לעוגיות ותוך עשרים דקות הצלחתי לחזור להיות בשליטה.


"ראיתי הרבה נופים עוצרי נשימה ונהנתי מהרבה זמן לחשוב ולשיר"

 

בנוסף היה התקף היפו אחר שהביא איתו סיפור מטורף בפני עצמו שהסתיים בתחנת משטרה בלאוס כאשר לא האמינו לי שהסם שאני מזריק הוא אינסולין. התקרית הסתיימה בשלום אך בתשלום של 500 דולר ומעצר של 24 שעות!

 

לאחר יותר משמונה חודשים ו-11,500 ק"מ הגעתי לסינגפור. האם הטיול היה משעמם? לא לרגע אחד! פגשתי הרבה אנשים, ראיתי הרבה נופים עוצרי נשימה ונהנתי מהרבה זמן לחשוב ולשיר. האם גבר

בן 59 חולה סכרת סוג אחד יכול לעבור מסע שכזה? בוודאי!

 

האגודה לסוכרת נעורים (סוג 1) בישראל מקיימת זו השנה החמישית את אירוע רכיבת אופניים השנתי תחת השם "מסע לעתיד מתוק" במטרה להעלות את המודעות למחלה ולגייס כספים לקידום המחקר למציאת המרפא למחלה. המסע בשיתוף המועצה האזורית מטה יהודה ומיני ישראל ובהפקת BIKEISRAEL.COM .

 

המסע יכלול 4 מסלולים כשהמרחקים נקבעו בכפולות של 12 ק"מ לציון 12 הדקירות אותן נאלצים הסוכרתיים לקיים, כל יום, למדידת רמות הסוכר בדמם והזרקת אינסולין לאיזון הסוכר. מסע אופניים לעתיד מתוק של האגודה לסוכרת נעורים (סוג 1) בישראל.

 

  • המסע יתקיים ביום שישי, 28 בספטמבר 2012, אתר מיני ישראל.
  • ניתן להזמין כרטיסים במשרדי העמותה בטלפון: 03-5160171 או במייל ה- aviva@jdrf.org.il.  

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
באדיבות תומס הולזה
בדרך
באדיבות תומס הולזה
באדיבות תומס הולזה
"היה כיף לא רגיל"
באדיבות תומס הולזה
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים