חוק הרווחים הכלואים אושר לקריאה שניה ושלישית

חוק הרווחים הכלואים אושר היום (א') בוועדת הכספים להצבעה בכנסת, קריאה שנייה ושלישית. החוק אושר לאחר שהתקבלה הפשרה של האוצר, המחייבת את החברות שייהנו ממנו להשקיע בארץ 50% מהרווחים עליהם יחול המס המופחת. 7 ח"כים תמכו באישור החוק, ו-5 התנגדו.

לכתבות נוספות בנושא הרווחים הכלואים:

• מפעלים שקיבלו הטבות שילמו שליש ממס החברות
• חוק "הרווחים הכלואים" עבר בקריאה הראשונה
• הרווחים הכלואים: האוצר מאיים להעלות עוד מסים
  

ההשקעות יהיו ב"מפעלי תעשייה, ברכש של נכסים יצרניים, השקעה במחקר ופיתוח ותשלום שכר עבודה לעובדים חדשים למעט שכר מנהלים". החוק חל על רווחים שהצטברו עד סוף 2011 ויעלה לאישור סופי של המליאה אחרי החגים.

הרווחים הכלואים זכו לכינוי זה, שכן החברות הותירו אותם בארץ מבלי להשקיעם בהרחבת עסקיהן, למרות שנהנו מפטור ממס על פי החוק לעידוד השקעות הון. הצעת החוק תאפשר לחברות להוציא כדיבידנד, בפרק זמן מוגבל של שנה, את רווחיהן שהופקו בארץ תמורת תשלום מס של פחות מ-10% (לעומת מס החברות של 25%).

האוצר מעריך את הרווחים הכלואים בכ-100 מיליארד שקל כך שהמס הצפוי עשוי להכניס לו 10-6 מיליארד שקל. שר האוצר שטייניץ מנמק את הצעת החוק בכך שבהמשך המצב הקיים המדינה לא הייתה נהנית מהכספים.

יחימוביץ': שמיטת חובות

מנהל רשות המסים, דורון ארבלי, ציין בהקשר לפשרה כי שיעור המיסוי המופחת ושיעור הרווחים שהחברה תתחייב להשקיע בישראל ייגזרו מהחלק של הרווחים שהחברה תבקש להפשיר במסגרת ההסדר המוצע. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הוסיף כי הצעת הפשרה אמנם מבוססת על רעיונות שעלו בוועדה, אבל מרגע זה זו הצעה רשמית של האוצר כפי שגם הבהיר לו השר, יובל שטייניץ.

עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דחה את הביקורת החוקתית שעלתה בישיבות קודמות על החוק, על פגיעה בעיקרון השוויון שבהצעת החוק הממשלתית. בעיניו מדובר בהצעת חוק מידתית שמאפשרת למדינה לגבות מס כלשהו מרווחי החברות בשיעור שלא היה ניתן ליהנות ממנו בדרך אחרת. זאת מבלי להתערב במדיניות ההשקעות של החברות. הוא ציין שבמצב החוקי הקיים יש חוסר בהירות שהחברות ניצלו לטובתן בדרכים שונות לעקיפת מגבלות הפטור ממס.

"חלק מהרווחים כבר יצאו לחו"ל, וככל הנראה רשות המיסים איננה יודעת כמה כסף יצא וכמה נשאר וללא החוק המוצע לא היינו מגיעים אליהם", גילה ליכט וציין כי "רשות המיסים לא הוציאה שומות לחברות, למרות שבפועל חלק מהרווחים מומשו ברכישת חברות בנות בארץ ובחו'ל". עד כה נאמר לוועדה כי חלק מהכספים אמנם מופקדים בבנקים בחו"ל אבל הם לא יצאו מידי החברות. דבריו עוררות מורת רוח בקרב חברי הוועדה.

ח"כ שלי יחימוביץ (עבודה) אמרה כי הפשרה שמבקש האוצר להוסיף לחוק אמנם משפרת את המהלך אבל עדיין מדובר בהטבות פסולות של מתן פטור ממס בדיעבד ו"שמיטת חובות".

ח"כ זהבה גלאון (מרצ) טענה כי ספק אם ניתן יהיה להבטיח בפועל את מימוש השקעת מחצית הרווחים המחויבת בפשרה. יחימוביץ טענה שאפשר להגדיל את שיעור המחויבות מעבר ל-50%. ח"כ אכרם חסון (קדימה) אמר שהאוצר מזלזל באזרחים והופך את הח"כים ל"חותמת גומי".

היו"ר גפני התפרץ לדבריו, ואמר: "כמה כסף שר האוצר שלכם גבה בממשלה הקודמת מהרווחים הכלואים ומהטייקונים"? ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) שאלה איך ניתן להבטיח בחוק שהרווחים יושקעו באזורי הפריפריה ולא במקומות אחרים שלא ייטיבו עם האזורים הזקוקים לכספים אלה. גפני הגיב כי פרט לעצם הפשרה שתיכנס לבסיס החוק, לא יתווספו "זנבות" אחרים כמו הקריטריונים להשקעת הרווחים.

גפני: הפטור ממס התברר כעוולה מוסרית

היו"ר גפני סיכם: "במשך שנים הצטברו 120 מיליארד שקל רווחים שהמדינה לא ראתה מהם שקל ולא נגעו בהם עד היום. עכשיו, כשהמדינה במצוקת הכנסות, והיה לנו משא ומתן ארוך ומייגע עם האוצר על גזירות המס, עלה בהקשר זה גם מיסוי הרווחים הכלואים. "הפטור ממס המשחרר את החברות מחובת השקעתם בארץ, התברר כעוולה מוסרית. העוולה גוברת באמירה שחלק מהכסף הזה כבר יצא לחו"ל ואיש לא עיכב אותו בגלל פרשנות שגויה של החוק ומחדלי הרשות המבצעת.

"אני לא בטוח שייכנס כסף כתוצאה מהחוק. ראשי החברות לא מוכנים לדבר איתי על זה. החוק עלול להישאר אות מתה. אבל אנחנו לא חותמת גומי. תרמנו לכך שהחוק שהאוצר הביא לנו השתנה. אני חשבתי שלפחות חלק מהאופוזיציה יתמוך בחוק בתוספת הפשרה. יכול להיות שאפשר היה לעשות את זה אחרת. אבל צריך לעשות אבחנה בין תפקידי הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. הסמכות שלנו היא רק להעביר את החוק. הביצוע יעבור לרשות המסים שהיו הרבה שנים לגבות את המס".

"אני לא מתגאה בחוק הזה שהוא כורח המציאות ונאלץ לתמוך בו כחבר הקואליציה", סיכם גפני.