שתף קטע נבחר

בעלי-חיים שאנו מעדיפים לא להסתכל להם בעיניים

"אנחנו חיים במצב של מלחמה לא מוכרזת על בעלי החיים. אנחנו משמידים אפרוחים בני יומם כשאין להם ערך כלכלי. את העגל אנחנו חוטפים מאמו כדי שחלילה לא ישתה מהחלב שלה, שנמכר לבני-אדם". צפו בסרטון הזדהות מיוחד לרגל 'יום ההזדהות עם בעלי-חיים במשקים'

הזדהות: "חוויה של השתתפות ברגשות של אדם אחר, חוויה של אמת משותפת", מגדיר ויקימילון. "הזדהות היא היכולת של אדם לזהות עצמו עם תפיסותיו, דעותיו ורגשותיו של הזולת", מחדד האתר הפסיכולוגי "על הספה".

 

ב"יום ההזדהות עם בעלי החיים במשקים התעשייתיים", שאלתי את עצמי עד כמה אנחנו מסוגלים להזדהות עם הפרה, האפרוח, התרנגולת, העז והחזיר, או אפילו להבין אותם באמת. הרי ספק אם מישהו יכול לדמיין את עצמו כלוא כל חייו בכלוב עם רצפת רשת אלכסונית, או נולד בגוף שעבר עיוות גנטי כדי שהחלקים בעלי הערך הכלכלי בגופו יגדלו במהירות. אך גם אם אין לי יכולת להזדהות באמת עם תחושותיהם של אותם בעלי-חיים, עליי לפחות לנסות להשמיע את קולם של אלו שזעקותיהם מושתקות.

 

היום הבינלאומי מצוין מדי שנה ב-2 באוקטובר, יום הולדתו של גנדי, שדגל באי-אלימות ובחמלה כלפי בעלי החיים באשר הם. השנה בחרנו, אני וחבריי ב"אנונימוס" וב"תנו לחיות לחיות", לציין את האירוע ברוח חג הסוכות, בסוכת שלום עם החיות שהקמנו בכניסה לגן מאיר בתל-אביב.

 

זה הרגיש קצת מוזר לציין יום עצוב באירוע כל-כך שמח: האושפיזין בסוכה נהנו מטעימות של אוכל טבעוני שאף בעל-חיים לא נפגע בהכנתו, והצטלמו כשראשם משולב באיור פסטורלי המתאר אחווה והרמוניה בין בני-אדם ובעלי-חיים – בתקווה שיום אחד נזכה לממש את התמונה האידילית הרחוקה הזאת, ושעד אז היא תחדד עבורנו את הניגוד העמוק בינה לבין המציאות של בעלי החיים במשקים.

 

רבים מהמבקרים בסוכה שאלו אותי מדוע קראנו לה "סוכת שלום". הסברתי להם שאנחנו חיים במצב של מלחמה לא מוכרזת על בעלי החיים. אנחנו משמידים אפרוחים בני יומם כשאין להם ערך כלכלי. את העגל אנחנו חוטפים מאמו כדי שחלילה לא ישתה מהחלב שלה, שנמכר לבני-אדם. את התרנגולת אנחנו כולאים בכלוב צפוף כל חייה, בלי לאפשר לה לראות אור יום, לפרוש כנפיים או לדרוך על אדמה, שלא לדבר על לפגוש תרנגול, לדגור על ביצים ולגדל אפרוחים.

 

ניצנים של שינוי?

יכולת ההדחקה האנושית, יחד עם המגבלות האנושיות שלנו, מונעות מאתנו להבין את המצוקות והצרכים של כל אותם מיליוני בעלי-חיים שאנחנו מעדיפים שלא להסתכל להם בעיניים. אך יש משהו מעודד בידיעה שיותר ויותר אנשים מוכנים להקשיב, והחברה שלנו הולכת ונעשית יותר פתוחה למסרים של זכויות בעלי-חיים. חשבתי שרוב האנשים שאפגוש בתל-אביב יאיצו את צעדיהם, יסובבו את ראשם וימהרו לשופינג, לסרט או לבילוי אחר של חול המועד, אבל הופתעתי שכה רבים מהם דווקא בחרו לעצור, להקשיב ולהביע אכפתיות ותמיכה.

 

ניצנים של שינוי ניכרים לא רק בישראל, אלא בעולם כולו: עשרות אירועים דומים נערכו ברחבי העולם סביב ה-2 באוקטובר. בארצות הברית חסמו מפגינים את הכניסה לבית המטבחיים הגדול ביותר במערב המדינה, כשבראשם ד"ר אלכס הרשפט, ניצול שואה ופעיל ותיק לזכויות בעלי-חיים. בהודו צוין היום הבינלאומי במסע אופניים, ובבריטניה ובאיטליה נערכו תהלוכות מחאה רבות משתתפים.

 

בישראל נערך אירוע נוסף, שבו פעילים צרבו על עורם בכווייה את המספר 269, לאות הזדהות עם עגל יחיד, חסר שם, שזה מספרו. סרטון היוטיוב שלהם הגיע לעשרות אלפי צופים בעולם כולו.

 

צפו בסרטון בו פעילים צרבו על עורם את המספר 269 לאות הזדהות:  

 

אדם בודד אוכל בממוצע כ-4,000 בעלי-חיים במהלך חייו, וגם אם החישוב אינו מדויק, זה לא משנה – המספרים עצומים. ביום הבינלאומי להזדהות עם חיות במשקים, אנחנו מתבקשים להקדיש מחשבה לתרנגול מאחורי השניצל והפרה מאחורי הסטייק, ולו ליום אחד.

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מרינה גורדינסקי
צילום: מרינה גורדינסקי
צילום: מרינה גורדינסקי
צילום: מרינה גורדינסקי
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים