יואב כץ, זה לא הקומץ
הבעלים של הפועל חיפה מנהל את המועדון ברשלנות ובמקום לטפל בבעיות מתמקד בראיונות. האוהדים הם היחידים שיכולים למנוע את ירידת הקבוצה לליגה הלאומית. עמיר פלג על הבלאגן בקבוצה של ניר קלינגר
- לטבלת ליגת העל
- תקצירי ליגת העל: מכבי ת"א ואשדוד צמודות, ק"ש במשבר
- פספסתם את המותחן בנוקיה? צפו בתקציר המשחק בין מכבי ת״א לסיינה
- תקצירי הליגה האנגלית: הבישול של בניון, הצמדים של וויין רוני ואדין דזקו
לרשלנות הניהולית בשלט רחוק לא חסרות דוגמאות, החל מהמתקן השערורייתי, דרך שחרור הכישרון הגדול ביותר שצמח בנערים (עמית אמזלג) שעבר מאחורי גבו להפועל ת"א, ועד לדיסאינפורמציה ולהצהרות שלא עמדו במבחן המציאות. במקום להתרכז בכדורגל ולטפל בבעיות, כץ מתמקד בראיונות ומטפל באוהדים. את מנהיג "הגרעין הקשה" הוא הפך לאחד מפעיליו, והבוס עצמו מתראיין לאחרונה לכל מיקרופון פתוח. בינתיים הטבלה לא משקרת, והבעלים?
בחמישי האחרון יואב טען שאלה שצועקים נגדו הם "בסך הכל 10-15 ילדים". אתמול בקריית-אליעזר הוא נרתע ממניין הזאטוטים עד כדי כך, שהעדיף
לברוח ליציע ממול. אבל גם משם הוא שמע את המאות ששרו: "יואב כץ / זה לא הקומץ / כל הקהל שונא אותך". המילים: אוהדים שאכפת להם, הלחן: עממי. מחוץ לאצטדיון מחו עוד רבים שקראו לו ללכת הביתה.
לאוהדי הפועל ת"א מגיע פרס על מפעל חיים. הם, ורק הם, אילצו את אלי טביב לעזוב. למחאה הזאת היו כמה ביטויים קיצוניים ומכוערים, אבל בסופו של דבר, כתב אישום על אלימות והעלמת ראיות הוגש רק נגד אדם אחד – הבעלים.
כץ הוא לא טביב. קודם כל משום ששיחק פעם כדורסל בהפועל חיפה, ושנית מפני שהוא אולי קצת תימהוני, אבל לא שכונתי. ועדיין, התחושה היא שהיחידים
שמסוגלים למנוע כרגע את הירידה ללאומית אלו הם האוהדים. לא הבעלים, לא השחקנים, ובטח שלא המאמן.
"נשפר את משחק ההתקפה", אמר קלינגר בסיום, "אני יודע שלשחקנים יש לב". בטח התכוון למשחק ה"סוליטייר", שהופיע במהלך המחצית הראשונה על לוח התוצאות החשמלי.
ועדות בדיחה
שתי הוועדות המצחיקות, של שרת התרבות והספורט ושל ראש ממשלת התת-תרבות והכדורגל, גיבשו בשעה טובה את מסקנותיהן, ואת העבודה
של שתיהן אפשר לסכם בשש מילים: בזבוז זמן וזריית חול בעיני הציבור.
בוועדה שהקימה לימור לבנת, בראשות פרופ' ירון זליכה, ישבו כמה אנשים מכובדים שבאמת רצו לשנות. רק חבל שהם לא בדקו קודם מה קרה לוועדות אחרות שהקימה כבוד השרה, בענפי ספורט אחרים, ושנשואי הביקורת ליגלגו וציפצפו עליהן. לבנת היא לא משה כחלון ואינה מסוגלת להתמודד עם שועלי המרכזים של הספורט הישראלי. עכשיו, כשהבחירות בפתח, יש להם עוד סיבה לא לספור אותה.
הוועדה בראשות המפכ"ל לשעבר דודי כהן, בלי קשר להרכבה, היא בכלל בדיחה. הקים אותה יו"ר ההתאחדות כדי לבדוק את עצמו, והוא גם
האיש שקיבל לידיו את המסקנות ושאמור ליישמן. אחד החברים המובילים בה היה יעקב שחר, שקרוב לעשרים שנה שמר על זכות השתיקה, ובכך תרם להידרדרות הכדורגל הישראלי.
עכשיו קחו למשל את אחת המסקנות החשובות של ועדת כהן, שאומרת: "אנו סבורים שהיו"ר הבא צריך להיות אדם בעל יכולת ניהולית מוכחת ושלא היה קשור בשנתיים שלפני המינוי לאף מועדון ספורט". מ'זתומרת היו"ר הבא? למה חברי הוועדה האמיצים התעקשו להשחיל את המילה "הבא"? ומה עם היו"ר הנוכחי, שקשור גם היום למועדון מסוים? הוא כמובן יישאר שם כמה שהוא רוצה.
העיקר שלוזון הודיע שהוא "מברך" את חברי הוועדה, ש"יקרא וילמד" את ההמלצות, ושהוקם צוות שיהיה אחראי על יישומן בשטח. בעוד שנתיים
אפשר יהיה להקים ועדה, שתבדוק את עבודת הצוות.
ומה הכי מצחיק, שאחד האנשים שלוזון מינה לבדוק את יישום המסקנות הוא ממלא מקומו שטרן חלובה, שהוביל יחד איתו את ההתרסקות וההתבהמות של הענף.
בעצם יש משהו אפילו יותר מצחיק מזה: חלובה עצמו מיהר להודיע שלא יישב בוועדת היישום, "בשל קוצר זמן". ואני הייתי בטוח שהוא ופרופ' דן שכטמן כבר סיימו את מחקרם בנושא הקוואזי-גביש.
לפנייה לכתב/ת 
