שתף קטע נבחר
צילום: אייל קרן

זקוקים לנחמה: תפוחי אדמה בחמאה

זו אולי קלישאה, אבל מה לעשות - בימים קשים מתעורר החשק למנות מושחתות. רותי קינן מגייסת לרגל המצב את חבר הכבוד בקבינט הנחמה: תפוח האדמה. מתכון חמאתי ועשיר עם אופציה בריאותית למקפידים

נמאס לשמוע את הביטוי "אוכל מנחם". אני יודעת שאני חושפת את עצמי לביקורת נוקבת, אבל בימים לא שקטים אלה זה בדיוק מה שמגיע לנו. באהבה.

 

עוד בערוץ האוכל:

 

בארסנל העולמי של מאכלי הנחמה שמור מקום של כבוד לתפוחי האדמה. עוד מהימים שבהם הוא הציל עמים שלמים מחרפת רעב. במשך השנים הוא הפך להיות הברירה העמילנית הכול כך טבעית בכל ארוחה, עד כי שכחו לו את הימים שבהם הוא נחשב למעדן הראוי לשולחנו של המלך וגם את העובדה שלפני גילוי אמריקה, רק האינדיאנים ביבשת החדשה גידלו אותו וידעו על קיומו.

 

חבר של כבוד בפנתיאון המאכלים המנחמים. תפוח אדמה (צילום: index open) (צילום: index open)
חבר של כבוד בפנתיאון המאכלים המנחמים. תפוח אדמה(צילום: index open)

 

כשמגלי הארצות הביאו את תפוח האדמה לאירופה בשלהי המאה ה-15 אחרי שהבינו את תפקידו בצלחת האמריקאית (ובעיקר באזור שהיום נקרא פרו), התייחסו אליו כאן בחשדנות. חשבו שהוא רעיל וראוי לשמש מאכל לבהמות בלבד. רק במקומות מוכי רעב באירופה הוא החל מכה שורש וגם האנשים החלו מכירים ביתרונותיו.

 

אבל את הפריצה האמתית שלו הוא חייב לרוקח צרפתי בשם פרמנטייה, שחתום, לדעתי, על מבצע השיווק המבריק ביותר בהיסטוריה של המזון. פרמנטייה טעם מתפוח האדמה בהיותו שבוי בגרמניה (שם חשבו שמה שטוב לחזירים טוב גם לשבויים צרפתיים) והשתכנע. כשחזר למכורתו הוא השתתף בתחרות להמצאת תחליף עמילני זול וזמין לדגנים, שעליה הכריז לואי ה-16. המלך, שכבר החל לחוש בתסיסה של ההמונים הרעבים שבישרה את המהפכה העתידה לבוא, הכתיר את פרמנטייה ותפוח האדמה שלו למנצח.

 

עכשיו הוטל על הרוקח לעשות מה שמכונה בימינו "החדרה מוצלחת" של המוצר הלא פופולרי והכמעט לא מוכר לשוק. תחילה הוא הצליח להפוך את תפוח האדמה ללהיט בחצר המלך – בישלו אותו במטבח המלכותי ופרחי השיח העדינים היו לאופנה כקישוט על בגדים וכעיטור שהופיע על הסרוויס המלכותי. במקביל, הוא שכנע את המלך לטעת שדות תפוחי-אדמה על אדמותיו ולהציב עליהם שומרים. האזור האסור משך אליו סקרנים שהתגנבו לשדות ושדדו את הפקעות תחת עיניהם העצומות למחצה של השומרים.

 

עד מהרה הם גילו שמה שטוב למלך, טוב גם לנתיניו. בזמן המהפכה שלא איחרה לבוא, ואחרי שראשיהם של המלך ואשתו נערפו בזעם ההמונים, היה זה תפוח האדמה שהציל את אזרחי הרפובליקה מחרפת רעב. פרמנטייה זכה לכבוד הראוי לו ומסביב למצבתו בבית הקברות היפה "פר לאשז" בפריז פורחים עד היום שיחי תפוחי אדמה. שמו הונצח במנות רבות ששל תפוחי אדמה הכלולות בפנתיאון הקולינרי הצרפתי.

 

 

מאפה תפוחי אדמה פשוט

אחת המנות העממיות החביבות ביותר מבין מנות תפוחי האדמה היא המאפה שלהלן. הוא מכיל מעט מאוד מרכיבים, קל להכנה ומעולה כמנה ראשונה, כתוספת וגם כמנה עיקרית.

 

נכון, הוא מכיל חמאה (וגם מכיוון זה אני יודעת שאני חושפת את עצמי לקיתונות של רותחין) – אבל מי שרוצה מוזמן להחליף אותה בשמן זית. הטעם ישתנה במקצת אבל המצפון יצא נקי. רצוי לאפות אותו בכלי חסין אש עמוק ולהגיש לשולחן בתוך הכלי. לאחרונה הכנתי אותו בכלים אישיים קטנים (כמו אלה המשמשים לסופלה) – זה דורש קצת יותר עבודה אבל מתקבל נהדר.

 

האופציה הבריאה: מחליפים את החמאה ב-1/2 כוס שמן זית. מניחים את הפרוסות בקערה גדולה, יוצקים שמן זית, ומתבלים במלח, פלפל ואפשר גם בעשבי תיבול – רוזמרין, תימין או אורגנו. ומסדרים בכלי ואופים כנ"ל.

 

טיפ: מומלץ להשתמש בתפוחי אדמה מזן דזירה.

 

המרכיבים לתבנית עגולה בקוטר 16-18 ס"מ (6 מנות):

750 גרם תפוחי אדמה, קלופים ופרוסים לפרוסות דקות מאוד, רצוי במנדולינה או במעבד מזון עם דסקית פריסה

100 גרם חמאה

מלח, פלפל שחור גרוס גס

מעט אגוז מוסקט

 

אין יותר מנחם מזה. תפוח אדמה בחמאה (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
אין יותר מנחם מזה. תפוח אדמה בחמאה(צילום: ירון ברנר)

 

אופן ההכנה:
  1. משמנים בנדיבות בחמאה כלי עמוק עגול מפיירקס או מחרס. קולפים את תפוחי האדמה ופורסים אותם .
  2. מניחים בכלי שכבה דקה של פרוסות תפוחי אדמה. מפזרים עליה קוביות חמאה, מלח, פלפל ואגוז מוסקט. ממשיכים להניח כך את כל פרוסות תפוחי האדמה בשכבות שביניהן חמאה ותבלינים. מפזרים גם על השכבה העליונה חמאה ותבלינים.
  3. אופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלו במשך 45 דקות או עד שתפוחי האדמה רכים (נועצים סכין במרכז המאפה לבדיקה) ופני המאפה שחומים.

 

לכל הטורים של רותי קינן

 


 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ירון ברנר
זהוב ופריך. תפוח אדמה
צילום: ירון ברנר
רותי קינן
צילום: ירון ברנר
מומלצים