שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הוא טבעוני, היא קרניבורית, והם מאוהבים
    איך נראית שגרת הזוגיות של זוג מעורב שבו האחד טבעוני והשנייה לא? מה ניתן לעשות כדי ששני הצדדים יחיו יחד בשלום ומה לגבי מקרים בהם אחד מבני הזוג הופך לטבעוני במהלך הקשר? יואב באומל טפר – טבעוני הנשוי ללא טבעונית – על הדרכים לגרום לקשר כזה לעבוד
    אתה נשוי? ואשתך גם טבעונית? לא?! אז איך אתם מסתדרים?!". בכל פעם כשמישהו מגלה שאני טבעוני, המונולוג-דיאלוג הזה חוזר על עצמו. הסקרנים יותר מוסיפים ומתחקרים: "ומה עם ילדים? הילדים שלכם גם יהיו טבעונים?". אז נתחיל בוידוי: אני יואב, טבעוני. נשוי לעדי, לא טבעונית. וכן, זה עובד!

     

    עוד בנושא:

    זוג צמחוני עם כלבה אחת ושלוש חמוסות

    לא מעשנת, צמחונית, איך הסקס איתה?

     

    אני חושב שאנשים שלא מכירים מקרוב את הטבעונות, חושבים בעיקר על הסוגיות ה"שטחיות": אתה מכניס בשר הביתה? לא משעמם לה לאכול טבעוני? לאן אתם יוצאים? וכדומה. הסוגיות האלה חשובות ומשמעותיות בחיי היומיום. אבל יש גם נושאים עמוקים ורגישים עוד יותר, שאתייחס אליהם בהמשך. אני מעדיף להתחיל לדבר דווקא על אותן סוגיות "שטחיות", שעל בסיס ההתנהגות איתן וסביבן, אפשר להתמודד גם עם בעיות אחרות, רגישות יותר.

     

     

    אבל אני רוצה להבהיר משהו כבר עכשיו: אין "טוב מול רע" במערכת יחסים כזו. כשלא טבעוני אוכל בשר ליד בן הזוג הטבעוני, הוא לא עושה את זה מתוך רצון לפגוע בו, מתוך חוסר אכפתיות וכו'.

     

    הרבה פעמים לא טבעונים נמצאים אפילו בסוג של מצוקה אל מול הטבעונות של בני הזוג שלהם: "מותר לי לאכול לידך בשר?", "אני רוצה לקחת אותו בהפתעה למסעדה, אבל לאן?" - הן שאלות נפוצות מאד בסיטואציה הזאת, לכן חשוב לשים את כל ההתנצחויות בצד, ולהבין שמדובר במאמץ משותף, ושלשניכם יש אינטרס משותף שמערכת היחסים שלכם תעבוד, ותהיה טובה ומוצלחת.

     

    איך נראית השגרה היומיומית?

    בני זוג חייבים לייצר איזון מסוים בחיים. חייבים לייצר אורח חיים יומיומי, שמאפשר להם לחיות ביחד בצורה חלקה וזורמת, בלי היתקלויות מיותרות. זה נכון בכל מקרה, וזה נכון ומאתגר עוד יותר, כשמדובר בזוג "מעורב" (טבעוני ולא טבעוני).

     

    בעיני, נקודת המוצא הנכונה צריכה להיות של "חיה ותן לחיות" (משפט מוזר כשמדובר על אכילת מזון מהחי, אבל אני מקווה שתסלחו לי על זה), אבל לא לגמרי. הנטייה צריכה להיות ברמה מסוימת "לטובת" בן הזוג הטבעוני.

     

    אני מניח שיכולתם לצפות שכטבעוני, אגיד את זה. אבל יש לזה סיבה אמיתית לגמרי – בעוד שבן הזוג הלא טבעוני "יכול" לאכול פלאפל (מאכל טבעוני, כמובן), לחפוף עם שמפו שלא נוסה על בעלי חיים, וללבוש חולצה מבד סינתטי, בן הזוג הטבעוני לעולם לא יאכל מנה שכוללת מזון מהחי, לעולם לא ישתמש במוצר שנוסה על בעלי חיים, ולעולם לא ילבש עור או צמר. וכמובן שלא מדובר בהעדפה אישית בלבד, אלא בקו אדום מוסרי-מצפוני מובהק, שלא עוברים אותו. הרי, הלכה למעשה, מדובר כאן בחיים ומוות!

     

    בן הזוג הלא טבעוני יכול ליהנות ממאכלים טבעוניים כמו חומוס או פלאפל (צילום: דודי מוסקוביץ')
    בן הזוג הלא טבעוני יכול ליהנות ממאכלים טבעוניים כמו חומוס או פלאפל(צילום: דודי מוסקוביץ')

     

    אז איך מגיעים לאיזון כזה?

    קודם כל, חשוב שבן הזוג הלא טבעוני ידע ויבין מה עומד מאחורי הטבעונות של בן הזוג הטבעוני. ואיך עושים את זה? זה משתנה ממקרה למקרה, ובהתאם לאופי של כל אחד ושל כל מערכת יחסים. באופן כללי, אני לא חושב שהטפה היא כלי מתאים למערכות יחסים (באופן כללי). אם כל ביס בסטייק או בפיצה עם גבינה, יזכה את בן הזוג הלא טבעוני בפרצופים חמוצים, מערכת היחסים לא תתקדם לשום מקום.

     

    אפשר לשבת ולערוך "שיחת הסברה" (ומומלץ, כמובן, לא לעשות את זה אחרי ארוחת סטייקים של בן הזוג). אפשר לספר על הטבעונות או על "איך הפכתי לטבעוני", אולי קצת סיפורים שקשורים למשקים (יש כאלה שמוסיפים אפילו צפייה בסרטונים, הרצאות). אפשר גם לספר על חוויות שקשורות לזה. אני למשל, נהגתי (ועדיין נוהג) לספר על חוויות מדוכני הסברה או מהרצאות, וגם ממפגשים אקראיים עם אנשים. לא מתוך מטרה לטבען או לחנך, אלא מתוך מטרה לחלוק ולשתף את היום שלי עם בת הזוג שלי.

     

    אחד הדברים שאני הכי אוהב אצל עדי (אשתי, אם שכחתם את השם מראש העמוד), הוא הקבלה המוחלטת שלה את הטבעונות שלי בתוך הקשר שלנו. אני ה"בשלן" בבית, ועדי מעולם לא ביקשה ממני להכין לה משהו שהוא לא טבעוני לחלוטין (ההיפך הוא הנכון – היא מפרגנת, נהנית ומתלהבת מהמטבח הטבעוני!). אפילו בארוחות משפחתיות, כשמבקשים ממני להעביר למישהו את הכלי עם הבשר (פעולה שגורמת לי להרבה אי נוחות), ברוב המקרים עדי תתגייס לעזרתי מבלי שאבקש, ותעביר בעצמה את הכלי. ההתנהלות הזו נבנתה מאליה במהלך הקשר שלנו.

     

    "בארוחות משפחתיות זוגתי דואגת שלא אצטרך לגעת בבשר" (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
    "בארוחות משפחתיות זוגתי דואגת שלא אצטרך לגעת בבשר"(צילום: ויז'ואל/פוטוס)

     

    מה שכן, לפעמים צריכים פשוט לומר את הדברים כמו שהם. הרבה אנשים לא מבינים שקיים לטבעונים רבים קושי אמיתי בהכנת סטייק או חביתה לבן הזוג הלא טבעוני ("הרי מישהו אחר אוכל את זה"). אז כדאי להסביר ולא להיכנס למריבות סביב זה. ולא – לא כדאי "לבלוע" ולספוג את זה. אם אתם מרגישים שלהכין חביתה לבן או בת הזוג זה מעשה לא מוסרי, אל תעשו את זה! כי אם תעשו את זה, תתחילו לחוש תחושות כמו תסכול מבן הזוג, כעס ("למה כופים עליי את זה?"), ובכלל, תחיו בצורה של מגננה, שזה לא בריא לאף אחד, ובטח שלא לקשר.

     

    לכל אחד הקווים האדומים שלו, וכדאי להבהיר אותם מראש: הטבעוני יבשל בשר, או לא? יוצאים לסטייקיות ומקומות דומים (מסעדות בשר "מובהקות"), או לא? מארחים חברים ל"על האש"? ובכלל – כשמזמינים אנשים, מגישים גם דברים שאינם טבעונים? את כל הדברים האלה חשוב ללבן, ככה אף אחד מבני הזוג לא יצטרך להיות לחוץ לקראת רגע האמת.

     

    אחת השאלות הגדולות היא כמובן - האם מכניסים הביתה מזון מן החי. כאן הטבעונים צריכים קצת "לספוג". אין מה לעשות – הבית המשותף, הוא בית משותף. הוא הבית של הטבעוני כמו שהוא הבית של הלא טבעוני. אבל כמובן שנדרשת כאן התחשבות משני הצדדים. בכל מקרה, אני בהחלט ממליץ לבן הזוג הטבעוני לנסות להלהיב את הלא טבעוני מהמטבח הטבעוני. ככל שהמטבח הטבעוני לא ייראה יבש, תפל ומשונה, כך בן הזוג הלא טבעוני יוכל לחיות איתו ביתר קלות.

     

    מערכת יחסים עם לא טבעוני?

    אני מאמין, שאף אחד לא ירצה לחשוב על בן הזוג שלו כאדם רע או לא מוסרי. אז איך טבעוני יכול לקיים מערכת יחסים רומנטית עם לא טבעוני? הרי אכילת מזון מהחי נתפשת על ידי טבעונים כמעשה לא מוסרי. אני אלך צעד נוסף קדימה ואומר שבעיניי, אחד הדברים הקשים ביותר, הוא שטבעוני רואה את בן/בת הזוג שלו אוכלים בשר (או חלב, ביצים וכו').

     

    הרצון שלי שגם עדי תהיה טבעונית, הוא מאוד חזק, ולא נחלש עם הזמן. וזה לא מתוך תחושה של: "מגיעה לי בת זוג מתאימה יותר, שהיא טבעונית". אלא שמעבר לסוגיות השונות בקשר שלנו שקשורות לזה, אני באמת מאחל לה להיות טבעונית! באופן אישי, אני חושב שזה אחד האיחולים הכי טובים וחשובים שאפשר לאחל למישהו, ובעיקר לבת זוג.

     

    ואתם יודעים מה? אני לא חושב שהיא רעה או לא מוסרית. כמו שכבר אמרתי, עדי מקבלת לחלוטין את הטבעונות שלי, ומעבר לזה – היא מאוד מתחברת לרעיון. אבל כמו הרבה מאוד אנשים, היא "עוד לא שם" מבחינת המוכנות - נכונות - בשלות - כל שם אחר שתמצאו. אין מה לעשות! אנחנו גדלנו וחונכנו בחברה שמקדשת וחוגגת אכילת בשר, גבינה וביצים, יותר מכל דבר אחר.

     

    גדלנו וחונכנו בחברה שמפחיתה מערכם של בעלי חיים לא אנושיים. זה לא תמיד פשוט להשתחרר מזה, כמו שלא היה מאוד פשוט לאנשים רבים להשתחרר בעבר (ולצערי, עדיין גם בהווה), מתפישות שמפחיתות מערכם של שחורים, מזרחיים, נשים ועוד. זה שמישהו עדיין שבוי בתפישות האלה, ועוד לא הצליח לעשות את זה, לא אומר שהוא בהכרח אדם רע. בקיצור, כאשר יש מספיק דברים מסביב שמחזקים את הקשר, את ההערכה לבן הזוג, ואת האהבה כמובן (כמובן!), אפשר ללמוד להתמודד גם עם היותו לא טבעוני.

     

    החכמה היא לגרום לאוכל הטבעוני להיראות מספיק עשיר וטעים כדי שבן הזוג שלא טבעוני יקבל אותו באהבה (צילום: ירון ברנר)
    החכמה היא לגרום לאוכל הטבעוני להיראות מספיק עשיר וטעים כדי שבן הזוג שלא טבעוני יקבל אותו באהבה(צילום: ירון ברנר)

     

    ומה עם ילדים?

    הטבעונות שלי היתה מאוד גלויה ופתוחה מאז תחילת הקשר של עדי ושלי, וכך גם דיבורים על עתיד משותף. מה שלא דובר במפורש, היה השילוב של השניים.

    יום אחד החלטתי שאני חייב לדבר על זה באופן גלוי. לא יכולתי יותר להסתמך על האינטואיציות שלי, על התקוות ועל התוכניות שתכננתי לעצמי בראש. הבנתי שאנחנו חייבים לדבר על זה דוגרי.

     

    עדי ידעה ויודעת מאיפה נובעת הטבעונות שלי, ועל בסיס זה הסברתי לה שאני לא אוכל לגדל ילדים כלא טבעונים (כבר דיברתי על זה, שאנחנו חונכנו וגודלנו בחברה ועל ידי הורים שמקדשים צריכת מוצרים מהחי. אני לעולם לא אוכל לקחת חלק בזה, ולומר לילדים שלי שזה בסדר לעשות את כל הדברים האלה). ומה זה אומר? זה אומר בלי מזון מהחי, וזה אומר בלי לבוש ושאר מוצרים מהחי, ואפילו לא ביקורים בגני חיות, ובלי אקווריום בבית, או שום דבר אחר שתורם להנאה שלנו (וכן – גם להנאה של ילדינו) על חשבונם של בעלי חיים שמעולם לא התנדבו לשרת אותנו.

     

    אז לפני שאגלה לכם מה קרה אחרי זה, תנו לי להזכיר לכם את מה שכתבתי קודם: עדי קיבלה באופן מלא את הטבעונות שלי בתוך הקשר, והיא מזדהה מאוד עם הרעיון. ברור לה גם שלא מדובר ב"קיצוניות" או ב"פנאטיות", אלא בהחלטה רציונלית, לאור הנסיבות הקיימות. ולכן, לצד כל האינטואיציות שהיו לי בנוגע אליה, ועם כל הפחדים והחששות מהשיחה הזו, היא נגמרה מהר כפי שהתחילה, עם שתי מילים פשוטות שעדי אמרה לי: "אני יודעת". וזהו. נגמר הדיון.

     

    אז נכון שזו רק תחילתה של הדרך, הרי גידול ילדים טבעונים זה אתגר, בלי קשר לצורך להצדיק אכילת בשר של משפחה קרובה. אבל גידול ילדים זה תמיד אתגר, ולפחות במסע המאתגר הזה, אני יודע שיש לי שותפה. נכון שהקרבה של עדי לרעיון הטבעונות מאוד עוזרת, אבל אני חושב שיש כאן מסר שנכון לכולם – לתקשר! ילדים זו נקודה מאוד משמעותית בכל מערכת יחסים, וסוגיית הטבעונות לא צריכה להישאר בתת-מודע ולפרוץ החוצה מתוך תסכול, כשכבר מאוחר מדי.

     

    מה קורה אם המעבר לטבעונות קורה במהלך הקשר?

    את עדי הכרתי כטבעוני, כך שמההתחלה הקשר נבנה בהתחשב ועל בסיס הטבעונות (ושאר תכונות ועניינים אחרים, כמובן). אבל לפני עדי הייתי במערכת יחסים מאוד ארוכה (למעלה מ-10 שנים), שבתחילתה לא הייתי טבעוני. כאשר המעבר לטבעונות קורה במהלך הקשר, זה אתגר מעט שונה. זה מתחיל בדברים הקטנים, אותם דברים שהזכרתי קודם. אם ה"בשלן" הפך לטבעוני, בן הזוג ירגיש את המעבר על בשרו (תרתי משמע).

     

     

    המעבר לטבעונות הוא מאוד משמעותי באופן אישי, וכשהוא קורה בתוך מערכת זוגית, הוא משפיע גם על בן הזוג (שלא בהכרח מתחבר לרעיון הטבעונות), וחשוב לקחת את זה בחשבון. כל אותם דברים שכתבתי קודם רלוונטיים גם לכאן, אבל צריכים להיעשות בצורה הרבה יותר רגישה.

     

    חשוב להיות גלויים האחד עם השני, וחשוב לגרום לבן הזוג להרגיש כמה שיותר בנוח עם ולצד הטבעונות החדשה, ומעל לכל חשוב לזכור, כמו שאמרתי קודם, עד כמה השינוי הזה, שיש לו המון השלכות אישיות, משפיע באופן מובהק גם על מערכת היחסים.

     

    לסיכום, מערכת יחסים "מעורבת" כזו, היא בהחלט אתגר, אבל כאשר זוכרים ששני בני הזוג הם לא אויבים, וכאשר לומדים לכבד ולחיות במשותף, זה בהחלט אפשרי.

     

    ובמאמר מוסגר, חשוב לי לציין שזה גם מאוד חשוב! טבעונות לא מחייבת התנזרות מהחברה או חיים בתוך בועה. טבעונים יכולים לחיות עם ולצד כולם, עם ולמרות הקשיים והאתגרים שבזה, וככל שנדע להראות את זה, כך גם אנשים "יפחדו" פחות מטבעונות ומטבעונים.

     

    בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק

     

    רוצים לדעת עוד על טבעונות? כנסו לבלוג הטבעונות של יואב  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הוא טבעוני, היא קרניבורית, והם מאוהבים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    תטעמי, מבטיח לך שתאהבי את האוכל לפחות כמו שאת אוהבת אותי
    צילום: shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים