עמיר פלג
הפרויקט של רביבו
מי בכלל הסמיך את יו"ר ארגון הכדורגלנים להביע תמיכה בראש הממשלה, ואיך זה ישפיע על עתיד המזרח התיכון?

הלוביסט

רביבו מלקק למנהיג העליון

"יו"ר איגוד הכדורגלנים, חיים רביבו, הצטרף לנבחרת התומכים בראש הממשלה". את ההודעה הדרמטית הזאת שיחררו ביום חמישי שעבר מאמני ה"נבחרת", כלומר מטה ההסברה של הליכוד ביתנו. הם גם צירפו שני צילומים. בראשון נראים שני המנהיגים כשהם לוחצים ידיים, כאילו חתמו זה עתה על הסכם לשיתוף פעולה בתחום תעשיות עתירות־ידע, ובשני ביבי ורביבו מחובקים בפוזה של אבי ריקן ועוזי גופייה.

 

מסיבת סיום שנה ב-ynet ספורט:

 

בסיום השיחה חיים אפילו הכריז: "רק ראש ממשלה חזק יבטיח את חיזוקה של ישראל ואת חיזוק הפריפריות", מה שמלמד שהפריפריות, לפי תפיסתו המדינית של רביבו, הן לא חלק ממדינת ישראל.

 

 (איור: אופיר בגון)
(איור: אופיר בגון)

 

ממטה ההסברה של נתניהו נמסר: "במהלך הפגישה קיבל ראש הממשלה סקירה על הכנות ההתאחדות לכדורגל לקראת אליפות אירופה עד גיל 21". סליחה??? ממתי רביבו מייצג את ההתאחדות? אם הוא רוצה לתת לראש הממשלה "סקירה", שידבר איתו על העבריינים ששולטים בקבוצות, המהמרים שקובעים תוצאות, הקומבינות בהתאחדות, המתקנים העלובים והברדק בליגות הנמוכות, כלומר הפריפריות. את נושא כרטיסי החייל, שנגמרים גם כשהיציעים ריקים, עדיף להשאיר לפגישה המשולשת עם שר הביטחון.

 

ים תקצירים ב-ynet ספורט:

 

את נתניהו הספורט לא ממש מעניין, אלא אם כן אפשר לברך מישהו שהגיע להישג כלשהו, ובתנאי שיש מצלמה באזור. אני גם מכיר כמה אשדודים, כולל ראש העיר, שלא התלהבו משריריו של ראש הממשלה החזק, כשטילים נחתו על העיר. רביבו רשאי כמובן לתמוך במי שהוא רוצה, אבל אין לו שום זכות לעשות זאת כיו"ר ארגון הכדורגלנים. את העניין הזה הוא היה חייב להבהיר מראש ליחצניו של רה"מ.

 

בתפקיד אבי ריקן ועוזי גופייה. נתניהו ורביבו (צילום: אלי בוכריס)
בתפקיד אבי ריקן ועוזי גופייה. נתניהו ורביבו (צילום: אלי בוכריס)

 

חיים, ראוי לציין, לא נבחר בבחירות ארציות ואפילו לא בפריימריז. מינויו אושר על ידי הנהלת הארגון, שמורכבת משישה כדורגלנים לא בולטים במיוחד. השבוע הם היו צריכים להתכנס, להודיע ליו"ר שאיש לא הסמיך אותו לדבר כנציג הארגון – ולהדיחו. כמו שלא מערבים פוליטיקה בספורט, שלא יערב ספורט בפוליטיקה.

 

 

בכל מקרה יהיה מעניין לחכות לסקרים מחר, כדי להבין עד כמה הליקוק של רביבו השפיע על הציבור. אם ישראל ביתנו תעלה ליותר מ־40 מנדטים, סביר להניח שראש הממשלה לא יישאר חייב ויכיר גם באקדמיה של מ.ס אשדוד כמרכז אוניברסיטאי לכל דבר.

 

האקדמיה באשדוד. בקרוב תוכרז כאוניברסיטה? (צילום: רועי עידן)
האקדמיה באשדוד. בקרוב תוכרז כאוניברסיטה? (צילום: רועי עידן)

 

האודישן

לוזון ושילה מחפשים מנהל מקצועי

ועכשיו לראש ממשלת הכדורגל. אבי לוזון ונושא כליו אורי שילה התקנאו כנראה בצוות השופטים של "כוכב נולד", וטסו שבוע שעבר לגרמניה, כדי לערוך אודישנים לתפקיד המנהל המקצועי של הנבחרות הצעירות.

 

עוד ב-ynet ספורט:

 

פעם, כשרצו למנות מאמן זר לנבחרת, הקנדידטים היו מוזמנים לארץ, מגיעים למשרדי ההתאחדות, שוטחים בפני הוועדה המקצועית את חזונם ומנסים להרשים בידע שלהם. בעידן לוזון זה אחרת. למה להזמין את המועמדים לפה, אם אפשר לרדוף אחריהם לשם? קו חשיבה שמבטא התבטלות ופרובינציאליות, אבל למי אכפת. מה רע בסופ"ש מפנק בגרמניה?

 

שילה ולוזון. סופ"ש מפנק (צילום: עוז מועלם)
שילה ולוזון. סופ"ש מפנק (צילום: עוז מועלם)

 

השאלה השנייה היא מה פתאום היו"ר והמנכ"ל מסננים מועמדים? אם יו"ר ההתאחדות שלנו מתקשה באנגלית ומישהו צריך לתרגם לו, ואולי גם לסחוב לו את המזוודות, אורי שילה בהחלט מתאים. אבל זה הצוות שאמור לשמוע מהמועמדים פירוט של תוכניות עבודה, ניתוח של שיטות אימון וסקירה מקצועית של המגמות החדשות בענף?

 

 

בינתיים, המתח בגרמניה ובישראל בשיאו: מי הצליח להרשים את צמד הבוחנים? אבל השמות שדולפים כבר מציתים את הדמיון. אחד מהם הוא רלף זומדיק, שאת עיקר הקריירה עשה כעוזר מאמן. בין השאר הוא אימן את אסאנטה קוטוקו הגנאית, משם הגיע לנבחרת גאנה, שהפסידה לרואנדה והודחה מאליפות אפריקה. באופן כללי, זומדיק ידידנו נע־ונד ולא מחזיק מעמד. לאחרונה עבד בגנצ'לרבירליג'י הטורקית ובעונה שעברה שימש כעוזר מאמן בפרספוליס האיראנית, קבוצתו האהודה של חתאמי, שלא החתימה אותו לעוד עונה.

 

במחשבה שנייה, מדוע לנסוע לגרמניה? גוטמן (צילום: אורן אהרוני)
במחשבה שנייה, מדוע לנסוע לגרמניה? גוטמן (צילום: אורן אהרוני)

 

מועמד אחר שהוצע על ידי ההתאחדות הגרמנית הוא מיכאל פייכטנבאיינר, ששמו כמובן הולך לפניו. פייכטנבאיינר משמש כיום כמנהל מקצועי בוויסבאדן מתחתית הליגה השלישית והרזומה שלו כולל גיחות לליגות במאלזיה ובאינדונזיה, מה שמעיד על מאמן עם ראייה לטווח רחוק. אבל משום מה יש לי הרגשה שגם המועמדות שלו תיפול. נראה לכם שלוזון מסוגל להגיד פייכטנבאיינר?

 

הבררן

אברם וצ'לסי מגיעים לכנסת

ביום ראשון בבוקר פתחתי רדיו ושמעתי את אברם גרנט מדבר על ניצולי השואה, אחר הצהריים הדלקתי טלוויזיה, ואברם ישב באולפן ודיבר על ניצולי השואה, בערב גלשתי באינטרנט, וכבר ממש התעצבנתי. היה שם דיווח על הופעתו של גרנט בוועדת הכספים של הכנסת ולצידו לא היו תמונות של ניצולים, אלא צילומים של אברם מסתחבק עם יו"ר הכנסת רובי ריבלין ושר התקשורת והרווחה משה כחלון. שלושתם נראו מחויכים ומשועשעים, כאילו שלא התכנסו לדיון על רווחת ניצולי השואה אלא כדי לבחור את כדורגלן השנה.

 

הפרשן הרשמי לענייני צ'לסי. אברם גרנט (צילום: Gettyimages Imagebank)
הפרשן הרשמי לענייני צ'לסי. אברם גרנט (צילום: Gettyimages Imagebank)
 

 

אבל השיא היה כשגרנט יצא מהאולם. המתין לו שם כתב חרוץ, שאחרי כמה מילים בנוגע למצוקת הניצולים, ביקש גם לדבר על כדורגל. "לא הייתי רוצה לדבר על צ'לסי", השיב אברם, ומיד דיבר על צ'לסי. "זה קצת יותר מדי מאמנים שבזמן קצר לא הולך להם שם", הוא אמר, וגם הוסיף פרשנות: "אפילו אם אלה הסיבות הנכונות, ייתכן שצריך לבדוק את תהליך המינויים מראש".

 

המראיין הרגיש שהמרואיין מדבר על כדורגל למרות שהוא לא רוצה, ושאל על האפשרות שישוב ללונדון. גרנט, בניגוד לרצונו, ענה בשמחה: "אני יודע שדובר על זה, אבל זה לא נכון לי ולמועדון לבצע את זה שבועיים לאחר שמונה רפא בניטס. המאמן היה צריך לקבל את כל הגיבוי ולעמוד ביעדים שלו, למרות שהוא מונה לטווח קצר".

 

בררן. גרנט (צילום: עוז מועלם)
בררן. גרנט (צילום: עוז מועלם)

 

הכתב המשיך לשאול על תוכניותיו של המאמן, וגרנט, שבא כזכור לכנסת בעניין חשוב אחר, שכח מהכל וענה: "יכול להיות שאחזור לכדורגל. אני מניח שאעשה זאת, למרות שעם השנים אתה נהיה בררן לגבי המקומות שאתה רוצה לאמן בהם"... סלח לי, אברם, זה לא אתה שנהיה בררן, אלה הקבוצות שעלו על הרזומה המביך שלך בשנים האחרונות.

 

ואם נחזור לענייננו, זה יפה מאוד שאתה נרתם למאבקם של ניצולי השואה, אבל כשבאים לדבר איתך על הנושא אחרי דיון בכנסת, לא יזיק למחוק את החיוך, וכששואלים אותך על כדורגל, מן הראוי שתשיב: "רבותי, אני לא הסיפור פה. לכו דברו עם הניצולים שאין להם מה לאכול".

 

מצד שני אפשר להבין אותו. אחרי כל־כך הרבה זמן בלי מיקרופונים, הבנאדם כבר לא ממש בררן. הוא ברברן.

 

רק אנחנו הכתרנו אותו כאלוף עולם. ישי עוליאל (צילום: עוז מועלם)
רק אנחנו הכתרנו אותו כאלוף עולם. ישי עוליאל (צילום: עוז מועלם)

 

ההיסטריה

אל תאמין להם, ישי

ישי עוליאל הוא טניסאי מאוד מוכשר וחמוד, עם כוח רצון מרשים ופוטנציאל אדיר להגיע רחוק. כדי שזה יקרה הוא יצטרך לעבור לא מעט מכשולים, ובעיקר מדינה היסטרית שמשגעת לו את השכל ומוכרת לו מעשיות. אני מתכוון בעיקר לגונבי הדעת באיגוד הטניס, שהפיצו השבוע בתקשורת שעוליאל הוא "אלוף העולם בטניס לגילאי 12". למה לשקר לילד?

 

בטניס אין דבר כזה אליפות עולם, ובוודאי שלא אליפות עולם לילדים. טורניר אורנג'־בול בקליפורניה הוא אירוע בינלאומי יוקרתי ומכובד, שנרשמים אליו נערים מוכשרים מכל רחבי תבל. אבל בשום מקום, כולל באתר הרשמי של הטורניר, איש לא טוען ש"מדובר למעשה באליפות העולם לנוער". את הבלוף הזה המציאו כאן בישראל.

 

סטילס ו-וידאו: עוז מועלם

צפו בקבלת הפנים שהמתינה לישי עוליאל בנתב"ג

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

באיגוד גם מיהרו לפרסם שמות של טניסאי צמרת שזכו בילדותם באורנג'־בול.
יש כאלה, זה נכון, אבל יש הרבה יותר שזכו בטורניר ונעלמו. אם אתם לא רוצים שזה גם מה שיקרה לילד הנהדר מרמלה, כדאי שתרגיעו, וכמו שאומרים גידי גוב ושלומי שבת, תנו לגדול בשקט.

 

ההיסטריה הגיעה לשיאה בשיחת טלפון שהילד קיבל מראש הממשלה (ושלגמרי במקרה היה גם מי שתיעד אותה). "כל עם ישראל גאה בך", אמר המנהיג החזק לנער המופתע, והערב תתפוס עליו טרמפ גם שרת הספורט, שתעניק לו גביע הוקרה. אני מאוד מקווה שנתניהו וזמרת הליווי החדשה שלו לא יתפרצו לבמה באמצע הטקס, וישירו לילד "אתה תותח".

 

לפנייה לכתב/ת
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה הפרויקט של רביבו
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ynet ספיישל