הרב שלמה אבינר
ידוע כאחד המחמירים בציונות הדתית בהלכות צניעות
האישה. כעת הוא מנסח כללי לבוש מפורטים: בגד אדום – אסור, שיער אסוף בצמה – מותר, שרוולים עד כף היד – עדיף, גרב 40 דנייר – חובה.
כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
הסיפורים הכי חמים - בפייסבוק של ynet,
וכל מה שיהודי - כאן
על פי הרב אבינר, ב"תקנות" שפרסם בעלון בתי הכנסת "באהבה ובאמונה", אסור שבגד האישה יהיה שקוף או צמוד, ועליו לכסות את כל הגוף ולהיות "שקט ומאופק". לדבריו, יש לחנך לכך כבר ילדות מגיל 3, או לכל היותר 7.
כיצד מבטיחים זאת? בחינת השקיפות פשוטה, וצריכה להיעשות מול השמש או אור חזק אחר, ו"בגד לא הדוק" הוא כזה המסתיר את צורת הגוף ולא מבליט אף איבר אפילו לזמן קצר. הרב מנה סוגי "אריגים בעיתיים" מבחינה זו, כמו סריג דק או עבה, בד לייקרה ובד טריקו.
שהשרוול לא יתרומם והכפתור לא ייפתח (צילום: יואב פרידמן)
כדי למנוע תקלות קובע הרב, כי בחצאית "צריך עשרה ס"מ יותר מהיקף הגוף במקום הרחב ביותר, ובאזור הברך 50 ס"מ". שיטה נוספת: "יש בוחנות את רוחב החצאית בעזרת הרמת רגל על כיסא רגיל".
בנוגע לכיסוי הגוף על ידי הבגד – זה, על פי הרב אבינר, צריך להיות מירבי. לדוגמה: "צוואר מותר לגלות אך לא גוף. לכן יש לכסות את הצוואר: א. בצדדים עד מקום שמגיע שיפוע הגוף. ב. אחורה עד החולייה הראשונה. ג. קדימה עד בליטת העצמות. ודאי יש לסגור כפתור עליון. ומה טוב ומה נעים צווארון מוגבה".
את הזרועות, לשיטת הרב, יש לכסות "עד למטה מן המרפק בכל מצב", ולהימנע משרוול בעל שוליים רחבים - "כי בהרמת יד ושאר תנועות מתגלה הזרוע (אלא אם כן שפתו סגורה או צרה וצמודה)". ההמלצה שלו: "מה טוב ומה נעים לכסות עד כף היד".
בהתייחס לצבע הבגד כתב אבינר: "יש להימנע מהצבעים הבאים: א. אדום ב. צבע גוף ג. כתום, צהוב או ירוק, בגוונים עזים ד. זהב, כסף או בד נוצץ".
אורך שמלה או חצאית צריך להיות כזה שהיא תגיע עד לגובה של עשרה ס"מ מתחת לברך. הרב מציין גם שיטה מחמירה, לפיה יש להוסיף גרביים אטומות ("עובי הגרב 40 דנייר, אך עקב שינוי בייצור צריך יותר") או שהבגד יגיע עד לכף הרגל – זאת כדי שלא לחשוף כלל חלקים ממנה.
"שסע מתחת לברכיים אסור כי מושך עין, לכן יש לסוגרו בבד בצבע זהה לחצאית או שאינו בולט", הוסיף. "אין ללבוש חצאית סגורה בכפתורים בגלל בעיות שונות (נפילת כפתור, פתיחת כפתור, חשיפת מרווחים) אלא ברוכסן. גם בחולצה, יש להיזהר ממרווחים גדולים מדי בין הכפתורים".
בכללי הצניעות התייחסות מפורטת גם למצב השיער. בנוגע לרווקות שאינן מכסות אותו, כתב כי שיטת המחמירים היא שעליו להיות אסוף מאחור ולא ארוך עד הכתפיים, ולדעת המקלים אין חובה לאוספו אך אסור שיהיה "פרוע וסתור". מסקנתו: "צמה - מה טוב ומה נעים".
כיסוי ראש
לנשים נשואות: "יש מחמירים לאסור פאה, ויש מתירים, אך עליה להיות צנועה ומאופקת ולא מושכת עין. יש מחמירים להכניס כל שערה תחת כיסוי הראש ויש מתירים להוציא טפח, כלומר ארבעה ס"מ, שהם שתי אצבעות".
פסיקתו של הרב אבינר מתייחסת אפילו לסגנון הנעליים: "א. לא צבע עז וחריג. ב. לא עקב גבוה וצר המשפיע על צורת
ההליכה. ג. עיצוב עדין ד. לא מרעישות".
מאיזה גיל צריך להקפיד על הכללים? "חינוך ילדה לצניעות - יש אומרים שמתחיל מגיל שלוש ויש אומרים מגיל חינוך שהוא שש בערך", הזכיר הרב, "אשרינו ומה טוב חלקנו שהתשוקה הפנימית לצניעות הולכת ועולה".
בדברי ההקדמה כתב הרב שלמה אבינר: "כמה נפלאה ונעימה היא צניעות בת ישראל. כמה אצילות וכבוד, טהרה וקדושה יש בה, כמה יש בהסתרת הגוף כבוד הנשמה שהיא עיקר האדם. כמה עדינות וענווה יש בה. כמה ברכה יש בה, כמה פנימיות יש בה, 'כל כבודה בת מלך פנימה, ממשבצות זהב לבושה'. כמה היו אמותינו לאורך כל הדורות ובכל המקומות צנועות וקדושות".
בתנועת נאמני תורה ועבודה הגיבו ואמרו כי "דבר ה' 'והצנע לכת עם אלוקיך' הינו ציווי חשוב ומרכזי אשר אמור להוביל אותנו לתיקון חברתי רחב היקף, תחת ערך הצניעות. לעומת זאת, קובץ ההנחיות של הרב שלמה אבינר מצמצם את ערך הצניעות, ופוגע בערכי הקדושה. עצם העיסוק האובססיבי בפרטי הלבוש הינו כשלעצמו חוסר צניעות, וכל הפרסום מעוות את ההלכה אשר מבקשת להמעיט את עיסוקו של האדם בענייני היצר.
"למען ביטחון ילדינו וחינוכם לתורה, אנו קוראים להורים לוודא, כי לדברים אלה לא יינתן ביטוי מעשי כלשהו במוסדות החינוך שבהם מתחנכים תלמידי החינוך הדתי".
