שכטמן: "אם כולם נבחנים, אנחנו כמו זימבבואה"

למרות הביקורת על שיטת הבחינות, שכטמן מפנה האשמות חריפות יותר כלפי ההורים ששולחים את ילדיהם למוסדות בהם לא נלמדים מקצועות היסוד: "חוק חינוך חובה צריך להיות דו צדדי, המדינה מתחייבת לספק לימודים בחינם, אבל הצד השני, ההורים, חייבים על פי חוק לשלוח את ילדיהם ללמוד לימודי ליבה". חתן פרס נובל בכימיה הדגיש: "הורה שלא שולח את ילדו ללמוד לימודי ליבה מונע ממנו עתיד סביר והופך אותם לקבצנים מקצועיים, הורה כזה מתעלל בילדיו והורה כזה צריך להיענש על פי חוק. אם הייתה כאן מדינת חוק, ככה זה היה. צריכות להיות סנקציות נגד הורים כאלה".

מה מחפש מנכ"ל גוגל אצל העובדים שלו? היכנסו לעמוד המיוחד

גם כלת פרס נובל עדה יונת, התייחסה למבחנים הבינלאומיים ולמקומם כמדד להצלחה: "אני פחות מתרשמת מהמיצ"בים והדירוגים. הם נעשים על פי מדדים

קשוחים ורובם נבנים על ידיעה בעל פה ועל שינון. חינוך זה הרבה יותר מזה". היא הדגישה את החשיבות בשימור מערכת החינוך כגוף עצמאי שלא יעבור הפרטה: "גם באופן כללי וגם במערכת החינוך, הפרטה זה לא רע. במערכת החינוך זה יכול להיות קטסטרופה. המערכת לא צריכה לעבוד על רווח או שיקולים כלכלים, אלא על שיקולים איכותיים. הפרטה בנויה על שיקולים אחרים, בעיקר כלכליים".

יושב ראש תנועת "הכל חינוך" דב לאוטמן, התייחס להתנהלות הממשלה בתחום החינוך במהלך ארבע השנים האחרונות: "הושקע הרבה כסף בשכר למורים, אבל לצערי לא נעשה כמעט כלום בניסיון לסגור את הפערים בחברה הישראלית. בעיני הפערים בחברה הישראלית הם פצצה מתקתקת, הם מסכנים את קיומינו יותר מהאיראנים והחמאס. גם במבחנים שראש הממשלה מדבר עליהם בפערים אנחנו מקום האחרון – הפערים בין העשירון העליון לתחתון".

ביחס ללימודי הליבה, קרא לאוטמן לבטל את התקצוב לחלק מהמוסדות החרדיים התורניים: "אם לא תיתן כסף, זה בסופו של דבר יביא לכך שגם הם ילמדו ליבה. אין בליבה שום דבר טרף. לימודי הליבה משמעותם לימודי חובה, צריכים להיות מספר מקצועות שהם חובה לכל תלמיד".