"אברך עולה למדינה 4,800-4,100 שקל כל חודש"
תחשיב שערכה עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון קובע: אברך מקבל הטבות באלפי שקלים בחודש, חלקן "תפורות" למידותיו ולא מעודדות לעבוד. "הבוננזה" בשנים האחרונות: הטבות דיור בכ-1,500 ש' בחודש. בתנועה החרדית טוב לקידום החרדים העובדים מגיבים: הנתונים מנופחים

בכמה כסף ממנת המדינה אברך ממוצע? תלוי את מי שואלים. בעמותת חדו"ש, לחופש דת ושוויון, טוענים כי סל ההטבות לאברך בגיל 28 עם 4-3 ילדים עומד על 4,800-4,100 שקל בכל חודש. מנגד, בתנועת טוב, תנועה החרדית חברתית הדוגלת בקידום מעמדם של החרדים העובדים בישראל, אומרים כי 80% מהנתונים עליהם מתבסס התחשיב הם שקריים.

 

 

שחר אילן, סמנכ"ל המחקר וההסברה בחדו"ש, סיפר כי ביצע תחשיב זהיר ומצמצם במיוחד, לעומת תחשיבים קודמים שעשה. החישוב כלל את המימון הממשלתי נטו, למשפחות בנות 6-5 נפשות. לדברי אילן, אם היה מחושב הסל לפי משפחות שכיחות בנות 12 נפשות, סל ההטבות היה גדול פי כמה וכמה.

 

קצבת אברך + הבטחת הכנסה + מס הכנסה שלילי = 2,240 ש'

אז ממה מורכב סל ההטבות של אברך ממוצע? הרכיב הראשון, והפחות מעורר מחלוקת, הוא קצבת האברך העומדת על כ- 800 שקל בחודש. כל אברך במוסד מוכר מקבל מהמדינה לאורך כל תקופת לימודיו בכולל קצבה של כ-800 שקלים לחודש. תקופה זאת יכולה להמשך עד גיל 67.

 

בנוסף, זכאי אברך למלגת הבטחת הכנסה, שמוסיפה לפי בדיקת אילן 1,040 שקל כל חודש. קרוב לעשרת אלפים אברכים, לדבריו, זכאים למלגת הבטחת הכנסה. למלגה זו זכאים אברכים שלהם 3 ילדים ומעלה, ורעייתם אינה עובדת או מצהירה על עבודה בהיקף מצומצם, ומשתכרת עד 1,500 שקל.

 

אברך שרעייתו עובדת ומשתכרת יותר מ-1,500 שקל בחודש אינו זכאי למלגת הבטחת הכנסה, אולם אבדן המלגה מתקזז בהטבה אחרת - מס הכנסה שלילי. בחדו"ש מחשבים את גובה הטבה זו בסכום של 400 שקל בחודש. "רבות מהמשפחות שבהן האם עובדת מקבלות תחליף משמעותי לקצבת הבטחת הכנסה לאברכים בדמות מס הכנסה שלילי", מסביר אילן.

 

סטיקר סטודנטים נגד חוק האברכים ()
סטיקר סטודנטים נגד חוק האברכים 

 

עוד הוא מוסיף כי "דו"ח של בנק ישראל מגלה שמימוש ההטבה באוכלוסיה החרדית הוא הגבוה ביותר בישראל בשיעור של בין 64% ל-78% מהזכאים במגזר זה". לדבריו, הסיבה לכך שכל כך הרבה חרדים זכאים להטבת מס הכנסה שלילי היא שכמו רוב הטבות הרווחה והדיור בישראל - גם קצבת מס הכנסה שלילי מותנית במספר ילדים וגובה הכנסה ואינה מותנית במיצוי כושר השתכרות.

 

אילן מכנה את "מס הכנסה השלילי" כ"תפור" למאפייניהן של משפחות אברכים. עוד נקבע בדו"ח של בנק ישראל כי קיימת מודעות גבוהה במיוחד במגזר החרדי לאפשרות לקבל את ההטבה.

 

על פי משרד התמ"ת, ההכנסה הממוצעת לאישה חרדית עומדת על 5,850 שקל. למרות זאת, לדברי אילן, החישוב שלו עוסק במשפחות צעירות עם ילדים, כלומר במשפחות בהן האישה טרם צברה ניסיון וותק המקנים לה הכנסה גבוהה ובמקרים רבים היא עובדת במשרה חלקית.

 

כלומר, מדובר במשפחות שברובן ההכנסה נמוכה מהממוצע. משפחת אברך עם 3 ילדים, שהאישה בה משתכרת 5,000 שקל לחודש, תקבל כ-400 שקל כמס הכנסה שלילי. משפחת אברך שבה האישה משתכרת 4,000 שקל לחודש תקבל מענק של 470 שקל לחודש.

 

יש לציין כי לפי דו"ח בנק ישראל צפויה העלאה של 50% בקצבאות הללו ב-2013, אבל לא בטוח שהדברים יתממשו, בשנה שבה צפוי קיצוץ של 15 מיליארד שקלים בתקציב.

 

התגובה: "רק 10 מקבלים הבטחת הכנסה"

מנגד עו"ד אריאל דרעי, מנכ"ל תנועת טוב, טוען כי הבטחת הכנסה היא תשלום המשולם על ידי המדינה לכלל האזרחים שהכנסתם אינה עולה על הקבוע בחוק.

 

לדברי דרעי, מלכתחילה מדובר ברובד הנמוך ביותר של האוכלוסייה בישראל מבחינה סוציו-אקונומית. לדבריו, רק 10% מכלל האברכים זכאים לתשלום הבטחת הכנסה, משום שאינם עומדים ביתר הקריטריונים שנקבעו על ידי המחוקק, ושחלקם אינם חלים על כלל הציבור - ושמחמירים יותר דווקא עם החרדים. לדוגמא, טוען דרעי, לאברך שמקבל קצבת הבטחת הכנסה אסור להחזיק רכב, ולא משנה מה מחירו. בקרב כלל האוכלוסיה, מי שמקבל הבטחת הכנסה יכול בנסיבות מסוימות להחזיק רכב שמחירו נמוך.

 

לטענת דרעי, הכללת מרכיב הבטחת ההכנסה, כהטבה החלה על כלל האברכים, מנסה לחזק באופן מלאכותי את הטענות על גובה הסיוע הממשלתי לאברכים.

 

ארנונה + ביטוח לאומי + ביטוח בריאות וקצבת ילדים = 1,450 ש'

עוד טוענים בחדו"ש כי גם את הארנונה החילוניים ממנים לחרדים. לדברי אילן, "בגלל השילוב של הכנסה נמוכה לנפש והעדר קריטריון של מיצוי כושר ההשתכרות", משפחות אברכים מקבלות הנחה בארנונה של 60%-90%.

 

לשם כך נותנים בחדו"ש דוגמא לדירת שלושה חדרים, צנועה ולא בערים יקרות כדוגמת ירושלים. במקרה זה, שומת הארנונה עומדת על 2,000 עד 2,500 שקל לשנה. לפיכך, שווי ההטבה לחודש עומד בממוצע על כ-150 שקל כל חודש. (חודש ארנונה לשנה בדירה בה הארנונה השנתית עומד על 2,250 שקל הוא 187.5 שקל. 80% הנחה מעמידים את ההנחה על 150 שקל בחודש ו-37.5 שקל בחודש תשלום בפועל).

 

מבחינת ביטוח הלאומי וביטוח הבריאות קובע אילן כי ההטבה היא של 500 שקל לאברך כל חודש. החישוב התבצע כך: אברך משלם במשך כל תקופת לימודיו, וללא הגבלת זמן, סכום של 120 שקלים לחודש עבור ביטוח לאומי וביטוח בריאות, לו ולמשפחתו.

 

בחדו"ש טוענים, כדי לאמוד את ההפסד הכללי למשק, כי אם היה האברך עובד ומשתכר את השכר הממוצע במשק (8,935 שקלים), הוא היה משלם דמי ביטוח בריאות וביטוח לאומי בסך 633 שקלים. לפיכך, שווי ההטבה המדויק, לפי העמותה, עומד על 513 שקל יחסית לשכר הממוצע במשק.

 

בתחום קצבת ילדים אומרים בחדו"ש, כי ההטבה עומדת לצורך החישוב על 800 שקל בחודש בממוצע. הקצבה למשפחה עם 3 ילדים עומדת היום על 690 שקלים ולמשפחה עם 4 ילדים על 950.

 

לדברי אילן, ההיסטוריה של קצבאות הילדים מגלה שבעבר הן נתפרו למימדיהן של משפות מרובות ילדים, כלומר כשמדובר במגזר היהודי מדובר כמעט אך ורק במשפחות חרדיות. לטענתו, "הדברים הגיעו לשיא בתחילת העשור הקודם כאשר חוק משפחות ברוכות ילדים שהעביר ח"כ שמואל הלפרט מיהדות התורה קבע שכל ילד - מהחמישי ומעלה - יקבל 850 שקלים לחודש, פי חמישה מהילד הראשון והשני במשפחה".

 

מ-2003 נמשך תהליך השוואה של הקצבאות לילדים השונים. כל זמן שהתהליך הזה יימשך, קצבאות הילדים ילכו ויהפכו להטבה פחות מיגזרית. עם זאת, גם קצבאות הילדים, כמו הטבות רווחה אחרות, אינן מותנות במיצוי כושר ההשתכרות ובמילים אחרות, אומרים בחדו"ש - הן מגדילות את הכנסתם של אברכים, ומסייעות להם שלא להיכנס לשוק העבודה.

 

התגובה: קצבאות הילדים - מנגנון אוביקטיבי לחלוטין

מנגד, מסביר עו"ד דרעי כי החישוב מציג תמונה כאילו תשלומי קצבאות הילדים הם הכנסה נטו לכיסו של האברך. "כאילו אין מדובר בתשלומי העברה להם זכאים כלל אזרחי ישראל על פי קריטריון אובייקטיבי לחלוטין", הוא אומר.

 

בעניין גובה "ההטבה" לאברך בתשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, תוקף דרעי את אילן ואומר כי "החישוב נעשה לפי חישוב תיאורטי המנותק מהמציאות כאילו האברך משתכר 8,935 שקל לחודש, וזאת כשעל אף מאמציו הרבים הוא אינו מצליח להראות שהאברך משתכר אף לא מחצית מכך". 

 

דיור דיור דיור: 1,700-1,200 שקל כל חודש

הבוננזה הכלכלית של היותך אברך בשנים האחרונות, לפי חדו"ש, היא הטבת הדיור שאותה הם מקבלים. הטבה זאת עומדת על 1,700-1,200 שקל בממוצע למשפחה שרכשה דירה בפרויקט עם הטבות.

 

סעיף זה יהיה, לדברי אילן, ליותר ויותר נפוץ. 3,000 רוכשים בשכונה החרדית בהר יונה בנצרת עילית כבר נהנים מהטבה בשווי 206 אלף שקל לדירה. "מדובר בהשתתפות חריגה בהיקף של כ-80% בהוצאות הפיתוח וכן במענק פריפריה", הוא אומר.

 

"5,000 רוכשי הדירות בעיר החרדית חריש יקבלו סיוע של כמאתיים אלף שקל, כמאה אלף שקל במסגרת מענק פריפריה ועוד מאה אלף שקל במסגרת הטבות אזור עדיפות לאומית א", הוא מוסיף. אילן מדגיש, כי אזור העדיפות הלאומית ניתן לחריש למרות היותה במרכז הארץ, ולא ברור מדוע היא מסווגת כך.

 

עוד הוא טוען כי השיווק במקשה אחת, מוזיל את ערך הקרקע. לכן, בדרך כלל השיווק מחולק בחלקים, כדי שהמדינה תזכה למחיר ראלי עבור הנכס, שהוא הקרקע בבעלותה. לדבריו, שיווק של 5,000 דירות בבת אחת אינו כלכלי למדינה, שכן ראוי שרק מאות בודדות של הדירות הראשונות יזכו להטבות מפליגות בתמורה לסיכון שהרוכשים נוטלים בבואם לגור במקום חדש ולא מיושב. יתר הדירות הבאות אמורות להימכר במחיר גבוה יותר, ולספק למדינה רווח גדול יותר על הקרקע.

 

לדברי אילן, "מדובר בהנחה ממוצעת נוספת לדירה של בין 100 ל-200 אלף שקלים לפחות על חשבון רווחי המדינה. אבל לצורך הזהירות לא אביא הנחה נוספת זאת בחשבון", אמר אילן.

 

נתון נוסף אותו מסרה חדו"ש הוא, כי בעשור האחרון משרד הבינוי והשיכון מוזיל עלויות לרוכשים באמצעות מכרזי מחיר למשתכן, בהם הקבלן הזוכה במכרז נבחר כאשר הוא מתחייב למכור במחיר הנמוך ביותר את הדירה, ובכך מסבסדת המדינה את עלות הקרקע. לדברי העמותה, כ-50% ויותר מהדירות במחיר למשתכן שווקו בשנים האחרונות למגזר החרדי, וזאת למרות שהוא מהווה 10% בלבד מהאוכלוסייה וכ-15% מהצעירים. באמצע העשור הקודם היה חלקם של החרדים במכרזים אלה גבוה עוד יותר. דירות במחיר למשתכן מוזילות את מחיר הדירה בכ-25% והדברים עומדים על כ-200-150 אלף שקל בישובים חרדים.

 

בחדו"ש מסכמים את הנתונים לחישוב זהיר: 200-150 אלף שקל לדירה לכל אברך. את ההטבה חילקו על פני 10 שנים - כלומר מדובר בהנחה של 1,250 עד 1,700 שקל לחודש או בממוצע 1,500 שקל כל חודש.

 

תגובה: הטבת הדיור מיועדת לכולם

מנגד, עו"ד דרעי מאשים כי בחדו"ש מטעים את הציבור באמצעות שכלול הטבה שניתנה לכלל רוכשי הדירות באזורי העדיפות. לטענתו, ההטבה נקבעה על ידי המדינה בלי קשר להיותם של הזכאים אברכים, סטודנטים, חיילים, או אפילו בעלי עסקים.

 

זאת ועוד, טוען עו"ד דרעי, כי גודל הקבוצה שזכתה להטבות הוא לכל היותר 8,000 בתי אב, אפילו לשיטת חדו"ש, אך החישוב מחשיב אותה לגבי כלל משפחות האברכים בישראל שמספרן עומד על יותר מ-60,000. בנוסף, הוא אומר כי מדובר בהטבה בדמי הפיתוח, ולא בסכום של 1,700 שקל שמבטא במשכורת.

 

לסיכום אמר עו"ד דרעי כי "החברה החרדית עוברת שינויים משמעותיים מאוד בעשור השנים האחרונות בתחומי התעסוקה, ההשכלה הגבוהה, השירות הצבאי והאזרחי, ובכלל בהשתלבותם בחברה ובקהילה בישראל. במקום לעודד תהליכים אלו בוחרת עמותת חדו"ש לשוב ולזרות חול בעיני הציבור ולהלעיטו בנתונים שאין כל קשר בינם ובין המציאות".

 

לדבריו, רבבות אברכים היו חותמים על התנאים אותם מציגה עמותת חדו"ש. "העמותה מנצלת את חולשתו של הציבור הרחב ומעמיקה בנתונים מספריים ומשתמשת בצורה דמגוגית וחסרת כל בסיס כדי להמשיך ולנגח את אחד הציבורים החלשים ביותר מבחינה סוציואקונומית בישראל. ציבור שבחר לחיות בצמצום כלכלי כדרך חיים אך כדי להמשיך את שרשת הזהב של לימוד התורה", מסכם דרעי את דבריו.

 

מנגד מסכם אילן: "סל התמיכות הוא השקעה ישירה של מדינת ישראל בהרס המשק וחבלה במאמץ הלאומי להוציא אברכים לשוק העבודה. הדרך היחידה להפסיק את שוד הכספים הגדול, ולהוציא את האברכים לשוק העבודה, היא להתנות הטבות דיור ורווחה במיצוי כושר השתכרות, כלומר בעבודה או בניסיון לעבוד. כך מי שמנסה לעזור לעצמו, יקבל סיוע מהמדינה ומי שבוחר בחיי עוני בישיבה יממן אותם על חשבונו ולא על חשבון המדינה". 

 


סל ההטבות לאברך ממוצע - בשקלים

סל ההטבות לאברך ממוצע - בשקלים
הטבה אישה לא עובדת, או משתכרת עד 1,500 שקל אישה עובדת גורם מממן
קצבת אברך 800 800 משרד החינוך
מלגת הבטחת הכנסה לאברכים 1,040   משרד החינוך
מס הכנסה שלילי   400  
הנחה בארנונה 150 150 הרשויות המקומיות
דמי ביטוח לאומי 500 500 המוסד לביטוח לאומי
קצבאות ילדים 800 800 המוסד לביטוח לאומי
הטבות בדיור 1,500 1,500 משרד הבינוי והשיכון
סך הכל כ-4,800 כ-4,150  

 

לפנייה לכתב/ת
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אברך עולה למדינה 4,800-4,100 שקל כל חודש"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עמית שאבי
    800 שקל בחודש עד גיל 67
    צילום: עמית שאבי
    שחר אילן
    אריאל דרעי
    ynet ספיישל
    שערי מטבע
    מדריך לעסקים
    מחשבונים