שתף קטע נבחר
צילום: shutterstock

קיבלתי שלילת רישיון להיות אבא

מדינת ישראל מוכנה לתת לי רישיון נהיגה, רישיון נשק ורישיון עורך דין, אבל אינה מתירה לי ולבן זוגי להביא ילד לעולם

ראש הממשלה ושר הבריאות בנימין נתניהו שלום רב.

 

אני פונה אליך כאן לאחר שפנייתי אליך בדף הפייסבוק שלך נותרה ללא כל מענה. נולדתי ב-1985 בקיבוץ בצפון, ומאז אני ממלא את חובותיי האזרחיות, כולל שירות קרבי ביחידה מובחרת ותשלום מסים. נכון, אתה צודק, איני חושב שמגיע לי פרס על תרומתי זו לחברה. אולם הדבר היחיד שבאמת הייתי רוצה ממך נובע מזכות יסוד בסיסית שממשלתך אינה מכירה בה.

 

לא מדובר שוב ביוקר המחיה, במסים, בחינוך, בתשתיות או בטרוניות אחרות שאני מניח שאתה שומע חדשות לבקרים. מדובר בזכות בסיסית אף יותר מאלו, זכות שלך ולרבים כמוך היא דבר מובן מאליו, מהסיבה הפשוטה שלכם זה פשוט וקל. הזכות להורוּת, כפי שתיאר אותה שופט בית המשפט העליון בדימוס מישאל חשין, היא "זכות שביסוד-כל-היסודות, בתשתית-כל-התשתיות, היא קיומו של המין האנושי, והיא שאיפתו של האדם".

 

עוד בסדרת הטורים "הזכות להורות" בערוץ הדעות ב-ynet:

החלפתי כאב בתקווה / אילן שיינפלד

די לאפליה בנגישות לפונדקאות / טל רווה

סקעת, צא להן מהרחם / שי זמיר

הומואים, אל תסחרו בגופן של נשים / אסתר הרצוג

 

אתה בטח עדיין מבולבל ותוהה על מה אני מדבר, אז אספר לך שלפני כמה ימים קראתי על כך שהאופציה ההודית להבאת ילדים לעולם בפונדקאות נחסמה לחלוטין בפני זוגות חד מיניים. סיכויינו להפוך לאבות בעצמנו נחתכו באחת בהחלטה מנהלית שהתקבלה אי שם במומבאי. כן, אתה מבין נכון. עד היום על מנת להתחתן היינו טסים לקנדה ועל מנת להביא ילדים לעולם היינו טסים להודו. ממש כמו סיפור החסידה, רק שבסיפור שלנו זו אישה הודית שמשנה את חיינו, ואותה חסידה היא גם די יקרה.

 

מעבר לקשיים הבירוקרטיים שאתה יכול לשוות בנפשך, מדובר בנטל כלכלי רב שעתה כמעט ויוכפל. מעטות המדינות דוגמת קנדה וארה"ב המאפשרות לבצע פונדקאות כזו. אתה מבין שבמצב הזה, על מנת שאני ובן זוגי נוכל להביא ילד לעולם אי שם בעתיד, אנחנו נדרשים ליותר מ-50 משכורות ממוצעות, או לחלופין להיוולד להורים עשירים. 50 משכורות על מנת ליהנות מזכות כה בסיסית.

 

מסוגלים להיות הורים

מספרים אלו ודאי מוכרים לך ממצוקת הדיור, רק שבהבאת ילדים לעולם אין אופציית שכירות. זה או שכן או שלא, ואפילו חוקי האימוץ אינם מאפשרים לזוג גברים ליהנות מזכות בסיסית זו. ידועה לי חיבתך למספרים, אז קבל גם את החישוב הבא: מספיקים 10,000 הריונות שמתבצעים בצפון אמריקה, בעלות זהירה של 100,000 דולר לאחד, כדי להוציא מאזרחים ישראלים מיליארד דולר בשנים הקרובות, כסף שיכול היה להישאר בארץ.

 

האבסורד בעניין הוא שדווקא בשל הנטל הכלכלי הרב הכרוך בכך, ההחלטה על גידול ילד מגיעה ממקום בשל יותר ואמיתי. אבל גם בלי "תוספת הבשלות" הכפויה הזו, מחקרים רבים מאששים את הקביעה כי המסוגלות של הקהילה הגאה להורוּת היא עובדה מוצקה, גם בשל הקשיים הרבים שאותם הם עוברים בדרך להורות וגם בשל המחויבות שלהם לגידול ילדים שיכבדו את עצמם ואת זולתם תוך סובלנות רבה לאחר ולשונה.

 

לא בכדי פרסמה ועדה בראשות פרופ' שלמה מור יוסף לפני כשמונה חודשים את המלצתה לפתוח את האפשרות לפונדקאות גם בפני יחידים וזוגות חד-מיניים. נדחיק לרגע את "דרישת האלטרואיזם" המיותרת שלהם מהאם הפונדקאית במקרה של זוג גברים (!), כי השאלה הגדולה היא החשובה: אם תיבחר פעם נוספת, מה הסיכוי שלא תמסמס את המלצותיה של ועדה מקצועית רשמית של משרד הבריאות של מדינת ישראל?

 

כולנו מכירים את המצב העדין השורר בארץ בכל הנוגע לסטטוס-קוו הדתי. כמו כן אין חולק, כי מצב הקהילה בישראל טוב ביחס למרבית העולם ובוודאי לעומת העבר. אולם שני אלה אינם גורעים ואינם מוסיפים מכך שמדובר בזכות בסיסית ויסודית, ודאי במדינת היהודים. כן, זו גם המצווה הראשונה בספר הספרים.

 

אפליה גסה 

הדיון בנושא הפונדקאות ארוך ומורכב, ואינני מנסה להוציא מהדיון את הביקורת הרדיקלית, המתמקדת בבעייתיות ה"סחר" ברחמן של נשים. אלא שדווקא המציאות הנוכחית מפקידה את האישה באופן בלעדי על תחום גידול הילדים בישראל, והרי זהו כרסום לא פחות גדול במפעל הפמיניסטי כולו. אבל מעבר למאבקים הללו, זה פשוט לא ייתכן שחוק במדינת ישראל ייצר אפליה כה גסה, יפגע בשוויון, יחתוך את החברה למעמדות שרירותיים הנבדלים בזכאותם למשהו כה בסיסי, והציבור עדיין ישתוק.

 

מדינת ישראל מוכנה לתת לי רישיון נהיגה, רישיון נשק ורישיון עורך דין, אבל רישיון להביא ילד לעולם היא לא מוכנה. אני אינני מוכן שישראל של שנת 2013 תיתן ידה לאפליה כה גסה.

 

הקבוצה שאליה אני משתייך מונה רבבות אזרחים טובים ושומרי חוק. את חובותינו אנו ממלאים ברצון, אך על זכויותינו ככלל וזכותנו לשוויון בפרט ניאבק בלי פשרות. מן הראוי שאשמע ממך ומכל מי שמבקש את אמוני כאדם וכמצביע תמיכה ברורה ברעיונות אלה. לא מדובר באיזה אייטם בשולי הבחירות. זו משאלת הלב שנמצאת במרכז חיי.

 

בן אילן, סטודנט למשפטים באוניברסיטת תל אביב

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: נדב צופי
משאלת לב מרכזית בחיי. בן אילן
צילום: נדב צופי
מומלצים