שימו טיפק"ס על הבחירות

בשעתו הצעתי כאן חמישה מאפיינים עיקריים במערכות בחירות בארץ - טלפוליטיקה, יועצים, פרסונליזציה, קרנבליזציה וסקרים, או בראשי תיבות טיפק"ס. נדמה שרק מתבקש להעריך מה שלום הטיפק"ס במערכת הבחירות 2013?

טלפוליטיקה: אף שהמדיה החדשה הולכת ומתרחבת, נראה שלא נס ליחה של הטלוויזיה. אומנם מועמדים ורשימות מרבים יותר להשתמש ברשתות חברתיות, באתרי אינטרנט או בדיוור ישיר בסלולר אך הטלוויזיה שומרת על הבכורה. מועמדים מרשימות שונות מתארחים במכלול משדרים - אקטואליה, בידור, תחקירים וכדומה. אולפני הטלוויזיה נותרו הזירה העיקרית למנהלי המערכות ולספינולוגים. 

עוד בערוץ הדעות של ynet:

להצביע נכון - המדריך שעוד לא קראתם / שלמה קראוס

אין ערבים, אין גוש חוסם / אמנון בארי-סוליציאנו

יועצים: אף שאין כמעט רשימה שאינה מסתייעת ביועצים למיניהם, נראה שהפעם ניכרת התפכחות מה מתרומתם למערכת הבחירות ובעיקר מתבונתם הפוליטית. כרגיל, בלהט הפולחן של היועצים, נוטים להבליט את הישגיהם ולהצניע את מחדליהם. הדבר נוגע במיוחד ליועצים אמריקניים שסגדו להם ממערכת בחירות אחת לשנייה.

גם הפעם ניסו אותם יועצים לשוב ולעצב מהלכים דרמטיים ולקבוע את סדר היום הציבורי במערכת הבחירות, כנראה בהצלחה פחותה: כך, מיוחס לארתור פינקלשטיין האיחוד בין ליכוד לבין ישראל ביתנו ואילו סטנלי גרינברג אחראי כנראה להתמקדות הקמפיין של מפלגת העבודה בנושאים אזרחיים ולהתעלמות מסוגיות מדיניות. גם היועצים המקומיים לא צלחו יותר הפעם, למשל בקמפיין השלילי והמפחיד עם הפטרייה הגרעינית של קדימה.

פרסונליזציה: לא מעט בזכות הטלוויזיה והיועצים, מוסב השיח הציבורי במערכת בחירות מהסוגיות לאנשים. עקב כך מוחמצת ההזדמנות לבירור רציני של מחלוקות, שנדחות לאחר הבחירות. הפרסונליזציה נוחה לכל הצדדים. היא מסייעת לרשימות לאמץ עמימות רעיונית, לטשטש הבדלים אידיאולוגיים באמצעות מועמדים אטרקטיביים, ועדיף ידוענים מוכרים לציבור. הפרסונליזציה גם מקלה על הבוחרים שרבים מהם מחליטים לתמוך מבלי להכיר היטב מה מסתתר ומה מסתיר המראה הסימפטי של המועמדים, ולהיפך: מועמדים בלתי פוטוגניים או שאינם ברוכים בדיבור רהוט מול מיקרופונים עלולים לצמצם את התמיכה ברשימתם.

קרנבליזציה: ממש כבעבר, גם הפעם מנסים אנשי הקמפיינים ללבות את היצרים הלאומיים, להפיח תקווה ולהשרות אווירה אופטימית של שפע מדומה עם מבול של הבטחות מוכרות ומרצות את ציפיות הציבור: באסיפות, בראיונות ובתשדירי בחירות מסממים את הציבור באותן מטבעות לשון - ביטחון, עוצמה, חזק, יחד, עם ישראל וכד'. הנחת העבודה מוכרת היטב - מה אסור להבטיח? ההתפכחות מקסמי הקרנבל בוא תבוא אחרי הבחירות עם הגזירות הכלכליות הראשונות.

סקרים: יותר מאשר במערכות קודמות, הפעם סקרים נוטים להבנות מציאות פוליטית שמאיימת להגשים את עצמה ועל כן, לעיתים היא מנחה את המהלכים הפוליטיים לפני הבחירות. נוהגים להתייחס, תוך התעלמות מהסקרים, לרשימות חדשות שמעולם לא עמדו במבחן הבוחר לפי ממצאים. בזכות השימוש הבלתי מבוקר של סקרים, תהליך המשא ומתן להרכבת הקואליציה הוקדם הפעם לפני הבחירות.

אומנם הטיפק"ס מפיח רוח בתעשיית הבחירות אך הוא עלול להסב נזקים משמעותיים לשיח הציבורי ולדמוקרטיה הישראלית ועלול למנוע מכלל הציבור שימוש נבון ומושכל במכשיר העיקרי שבידיו לבחור את הנציגים הראויים ביותר.

דן כספי הוא פרופסור במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון. הדעות המובעות כאן הן על דעת הכותב. 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il