"'שמיים פתוחים'? קודם תורידו מחירים לתיירים"
"לא מדיניות 'השמיים הפתוחים' מייקרת התיירות הנכנסת לישראל, כי אם מדיניות התיירות". מנכ"ל מש' התחבורה לשעבר חושב שכדאי שנסתכל קודם על יוקר מחירי הלינה במלונות שלנו

כשחושבים על תעופה ישראלית - חושבים על בטחון. לטוס עם דגל ישראל זה "להרגיש בטוח".

 

מעטים יודעים כי העלות השנתית של תחושת הביטחון הזו הינה כ-120 מיליון דולר - הוצאות הביטחון הישירות של חברות התעופה הישראליות. מתוך זה מממנת מדינת ישראל רק 70%, ובשאר ההוצאות נושאות מדי שנה חברות התעופה הישראליות.

 

עוד על תעופה ושמיים פתוחים:

 

זהו סכום אדיר ביחס להכנסות שלהן, בענף בו הרווחיות נשחקת והתחרות העולמית הולכת וגוברת.

אין אף חברת תעופה בעולם הנושאת בהוצאות ביטחון כה גבוהות, ביחס למחזור שלה.

 

חברות תעופה ישראליות מוגבלות בפעילותן ביחס לחברות התעופה הזרות. בנוסף למגבלות הביטחון, אשר מונעות מהן לטוס ליעדים מסוימים, קיימות מגבלות רגולטוריות רבות הייחודיות לישראל, זאת בנוסף לכך שחברת התעופה "הלאומית" של ישראל (אל על) אינה טסה בשבתות וחגים, על אף החיסרון הכספי שהדבר מסב לה.

 

קיימות מגבלות רגולטוריות רבות לחברות תעופה ישראליות ()
קיימות מגבלות רגולטוריות רבות לחברות תעופה ישראליות 

     

    יכולת התחרות של חברות התעופה הישראליות נחותה

    הנקודה הנוספת שמאפיינת חברות תעופה ישראליות, נוגעת למצב הגאו-פוליטי הייחודי לישראל: נוכחנו לדעת בעבר, שבכל פעם שהמצב הביטחוני מתוח באזורנו, חברות תעופה זרות הפסיקו או צמצמו את טיסותיהן - פריבילגיה שאינה רלוונטית לחברות התעופה הישראליות שטסות לארץ תמיד, בכל מצב - בין אם הטיסה מלאה או ריקה.

     

    בעת ששימשתי כמנכ"ל משרד התחבורה תמכתי בקידום "השמיים הפתוחים", וגם כיום אני סבור כי מדינת ישראל צריכה לקחת חלק ביוזמה הגלובלית. אולם לפני חתימה על הסכם מחייב, חייבת מדינת ישראל לתקן את העיוותים הקיימים, כדי לאפשר לחברות התעופה הישראליות להתחרות באופן הוגן.

     

    חברות התעופה הישראליות אינן חלק מברית תעופה גלובלית, המאפשרת שיתוף פעולה תפעולי ומסחרי רחב היקף, כמקובל בעולם, ולפיכך הן נסמכות אך ורק על רשת הנתיבים העצמאית שלהן ויכולת התחרות שלהן נחותה.

     

     

    הוצאות הביטחון אדירות. מטוס אל על מאובטח בגרמניה (צילום: EPA)
    הוצאות הביטחון אדירות. מטוס אל על מאובטח בגרמניה (צילום: EPA)

     

    למה כ"כ יקר לישון במלון בת"א?

    מקוממת הטענה, שכביכול, חוסר פתיחותם של השמיים מביא ליוקר התיירות הנכנסת לישראל. זהו חלק מהספורט הלאומי של מדינת ישראל, שכל אחד מכה "על חטא" על החזה של חברו. לא מדיניות "השמיים" היא האשמה בדבר, כי אם מדיניות התיירות בישראל.

     

    יש לקחת בחשבון את מספר חדרי המלון בישראל, לפני צעדים סופיים לפתיחת השמיים לתחרות. לדוגמא, לצד הגידול המתמיד במספר התיירים המגיעים לתל אביב, לא חל גידול דומה בהיצע חדרי המלון הקיים בעיר. בשנת 2015 צפוי מספר התיירים המגיעים לתל אביב בלבד לעמוד על מיליון בשנה, כאשר בעשור האחרון גדל מספר התיירים המבקרים בעיר ב-40%.

    על מנת לספק יעד תיירותי של מיליון תיירים, חסרים בעיר כמעט עשרת אלפים חדרי מלון. זאת ועוד, מחירי המלונות בעיר הם מהגבוהים בעולם: בדיקה שנעשתה לאחרונה מצאה כי לינה בהילטון תל אביב היא היקרה ביותר בעולם, יותר מהילטון ניו יורק ופי שניים לפחות ממלונות דומים באירופה.

     

    נתוני משרד התיירות מראים, כי מתוך 1,009 דולר שמוציא תייר ממוצע בחופשה בישראל - 35% מהסכום הינם עבור לינה, נתון חריג מאוד בקנה מידה בינלאומי. חסרונם של חדרי מלון בישראל איננו ייחודי רק לתל אביב - גם בירושלים ובאזור הכנרת, שני אזורים המושכים אליהם בין השאר תיירות נוצרית, יש מחסור עצום בחדרי מלון.

     

    על אף שבשנים האחרונות גדל מספר התיירים הנכנסים לארץ ב-53%, מספר חדרי המלון בישראל נשאר קבוע ולא עלה ביחס דומה. הטענות הנשמעות בדבר היעדר תחרות בטיסות לארץ ובדבר מחירים יקרים המגבילים את גידול קצב התיירות, אינן עומדות בקנה אחד עם העלייה הגוברת במספר הנוסעים ועם התחרות האדירה בתחום התעופה הבינלאומית הקיימת בפועל. הסיבה המרכזית הנשמעת על ידי תיירים בנושא יוקר הביקור בישראל הינה, חד-משמעית, יוקר הלינה בבתי המלון בישראל.

     

    גם בתי מלון שכבר קיבלו אישור לבנייה לא הצליחו להוציא אל הפועל את תוכניותיהם - מתוך 3,650 חדרי מלון מאושרים לבנייה, רק 420 צפויים להתווסף בפועל עד שנת 2015. עידוד התיירות לישראל חייב להתבצע במספר מישורים, כאשר העיקרי שבהם הינו יצירת תשתית הולמת של בתי מלון והורדת מחירי הלינה לתיירים בישראל.

     

    אין ספק כי פעולות משמעותיות בתחום המלונאות יסייעו להגדיל את התיירות לישראל (כמו גם את תיירות הפנים) וישתלבו היטב עם הליברליזציה הקיימת מזה שנים בתחום התעופה הבינלאומית, אך יש להבהיר כי פעולות אלה הינן תנאי לקידום הסכם שמיים פתוחים עם האיחוד האירופי וצמצום הפערים בתחרות.

     

    הכותב שימש כמנכ"ל משרד התחבורה בין השנים 1999-1996

     

     

    לפנייה לכתב/ת
      קישורים ממומנים
       תגובה חדשה
      הצג:
      כל התגובות לכתבה "'שמיים פתוחים'? קודם תורידו מחירים לתיירים"
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד