טכנולוגיה לחרדים: "לא יכולתי ללמוד רק גמרא"

"עזבתי את הישיבה כי הרגשתי שאני לא יכול ללמוד גמרא קרוב לעשר שעות ביום. יש אנשים שבנויים לזה, ויש אנשים שזה קשה להם ומעיק עליהם". כך סיפר ל-ynet איציק בן ה-16, שעזב את לימודי הישיבה הרגילים לטובת תוכנית המשלבת לימודים לבגרות מלאה בבית ספר טכנולוגי בפתח תקווה. השינוי שהתחולל בחייו האישיים משקף שינוי רחב יותר בחברה החרדית, אשר חלקים ממנה החלו להכיר בעובדה שלימודי ישיבה לא מתאימים לכול. אלפי תלמידים נושרים מדי שנה מהישיבות בטווח הגילים של תלמידי ט'-י"ב, אם כי קשה להצביע על מספר מדויק של נושרים מפני שישיבות רבות לא מדווחות על כך. 

דיווחי חדשות נוספים ב-ynet:

גאוני הדור: הכירו את מחונני העל של ישראל

שבתון גם בראשון? "נזק של מיליארדים, סתם"

בשנה שעברה החל משרד החינוך בפרויקט ניסויי ב-15 כיתות י' שמטרתו חיבור בין הקהילה החרדית ללימודי הטכנולוגיה. הפיילוט לקה בחסר: חלק ממוסדות החינוך קלטו תלמידים שאינם מתאימים למסגרת, ומערכת הבקרה הייתה חלקית. אחד מבתי הספר שלא עמד בקריטריונים אף הוצא מהפרויקט.

בעקבות כל אלה הוחלט להקים ועדת היגוי בראשות מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר. הוועדה הטמיעה כמה שינויים ואלה הביאו לעלייה במספר התלמידים במסגרות הטכנולוגיות. בניגוד לשנה שעברה, שבה נפתחו 15 כיתות, השנה נפתחו 42 כיתות לימוד: חמש כיתות ט' ו-17 כיתות י"א, בהן לומדים בסך הכול 900 תלמידים חרדים, בין היתר באשדוד, טבריה, ירושלים, קריית גת, רחובות, בני ברק ותל אביב. היעד על פי משרד החינוך עומד על 3,000 תלמידים חרדים שילמדו במסגרות אלה.

יחויבו ללמוד אזרחות

התלמידים מחויבים ללמוד 36 שעות שבועיות. 12 מהן מוקדשות ללימודי מתמטיקה ואנגלית (שלוש יחידות לימוד בכל מקצוע) ולשון (שתי יחידות). השנה נקבע כי התלמידים יחויבו ללמוד לראשונה גם היסטוריה, ספרות ואזרחות, אך בשלב זה לא יידרשו לגשת לבגרות במקצועות אלה.

ב-12 שעות נוספות ילמדו התלמידים את המקצועות הטכנולוגיים, בעיקר מחשבים וחשמל, וייגשו לבגרות של שלוש-חמש יחידות לימוד במקצוע שבו בחרו. 12 השעות הנותרות מוקדשות ללימודי קודש ויכללו לימודי גמרא, תנ"ך ויהדות. התלמידים ייבחנו בשלוש יחידות לימוד ביהדות ושלוש בתנ"ך. בתום הלימודים הם אמורים לקבל תעודת בגרות מלאה של 21 יחידות לימוד.

מטרת הפרויקט היא לאפשר לאותם נערים להשלים את לימודיהם, לרכוש מקצוע ולהשתלב בשוק העבודה. החל מהשנה הפרויקט מלווה ברב שמהווה סמכות רוחנית בכל הנושאים ההלכתיים והדתיים העולים במהלך התוכנית. כמו כן, צוות המורים מותאם לקהילה החרדית.

איציק סיפר על ההחלטה לעזוב את הישיבה ולהתחיל בלימודי חול, נוכח הקשיים שבהם נתקל בישיבה: "צריך להיות בעל מסירות נפש וברמה רוחנית מאוד גבוהה, אסור לך לפזול לרחוב. אני לא פזלתי, אבל ידעתי שאני הולך לישיבה לניסיון וידעתי שאני גם רוצה לעשות בגרות".

על בית הספר שמע מחבר, והחליט לנסות את מזלו. "אני אוהב מתמטיקה ואנגלית, אבל החלטתי להישאר במסגרת ישיבתית. המשפחה תמכה, הם אמרו שאם זה מה שאני רוצה, יעזרו לי בכל דבר". ויש כבר הישגים: "לא הייתי טוב כל כך באנגלית אז לקחתי מורה פרטי ועליתי להקבצה א'", אמר בסיפוק. "החלום שלי זה להיות מנכ"ל סיסקו. כולם צוחקים עליי, אבל אני מאמין שעם כוח רצון אגיע לשם. אתם עוד תשמעו עליי".

הנוער הנושר

במשרד החינוך הבהירו כי החינוך הטכנולוגי לא מהווה אלטרנטיבה לישיבה, והסבירו: "נעשה איתור מוקדם כבר בכיתות ז'-ח' כדי להגיע לתלמידים שאינם מתאימים לישיבה. מדובר בתלמידים עם פערים לימודיים גדולים שמכיתה ז' לא לומדים לימודי ליבה ועל כן זהו אתגר גדול מאוד".

הרב אריאל יצחק, מנהל בית ספר "מנורת המאור" של רשת אמי"ת בפתח תקווה, הסביר: "אותו נוער חרדי נושר מגיע אלינו ואנו מכניסים אותם למסגרת לימודים רגילה. בתקופה האחרונה יש יותר קבלה במגזר לדבר הזה. יש תלמידים שנשארו חודשים בבית לאחר שיצאו מישיבה או מתלמוד תורה". לדבריו, "יש משפחות שמשתפות פעולה מלאה ויש כאלה שפחות. אני באופן אישי לא נתקלתי במשפחות שניתקו קשר עם הילד בעקבות החלטתו".

שר החינוך גדעון סער, שיזם את התכנית, אמר: "ההיענות ההולכת וגוברת להשתתפות בתוכנית מעודדת ומעידה על חשיבותה הן ברמה הלאומית, ביצירת אופק תעסוקתי, רכישת תעודה טכנולוגית והשתלבות בשוק העבודה, והן בשילוב לימודי קודש. למהלך משמעות גם במתן מענה חינוכי ראוי לבני נוער נושרים שעד כה הייתה חסרה להם מסגרת חינוכית מתאימה".