הבוס הפר את הזכויות שלכם? ביהמ"ש בעדכם
בתי המשפט עשו בתקופה האחרונה צעדים נרחבים בהגנה על זכויות העובדים, ואף החמירו את הענישה למעסיקים שפוגעים בזכויות הללו. אז אם הבוס לא שילם לכם משכורת בזמן או לא הפריש כספים לכספי הפנסיה - יש לכם מה לעשות בנידון

בשורות טובות לעובדים: פסיקה תקדימית שניתנה באחרונה בבית המשפט העליון, עושה צעד נוסף בהרחבת ההגנה על זכויות העובדים ובהחמרת הענישה למעסיקים הפוגעים בזכויות אלו.

 

זכויות עובדים - כתבות נוספות בערוץ הקריירה :

 

החידוש בפסיקה הוא כי מכאן ואילך, מעסיק שלא ישלם שכר במועד, גם אם מדובר בשכר העולה על שכר מינימום, חשוף כמעט לאלתר (ולא רק לאחר 90 יום כפי שהיה מקובל לסבור עד כה) לאישומים פליליים בגין אי-תשלום חלק השכר השווה לשכר המינימום במועדו.

 

בית המשפט קבע כי הזכות לשכר מינימום "מקפלת בתוכה לא רק את המסגרת הכספית של השכר, כי אם גם את הביטחון והיציבות הנלווים לקבלתו במועד", והיא "נגזרת מהזכות למינימום קיום אנושי בכבוד".

 

אין ברירה: צריך לשלם משכורת בזמן

בית המשפט דן בערעור של חברת סגה אנטרפרייז, המפעילה מתחמים של משחקים אלקטרוניים, על הרשעתה בעבירה לפי חוק שכר מינימום, תשמ"ז - 1987. החוק קובע כי "מעביד שלא שילם לעובדו שכר מינימום", עבר עבירה פלילית שדינה מאסר או קנס.

 

במסגרת ביקורת שערך משרד התמ"ת, התגלה כי החברה לא שילמה ל-4 מעובדיה את שכרם במועד, אלא רק כחודשיים לאחר מכן, וביקש לקנוס אותה בשל כך. החברה ביקשה להישפט, וטענה כי לא בוצעה עבירה שכן השכר שולם, אף אם באיחור. לכן, אין מדובר בעבירה של אי-תשלום שכר מינמום אלא בהלנת שכר, אשר אם היא מתוקנת בתוך 90 יום אינה מהווה עבירה, לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958.

 

ואולם, העליון לא קיבל את טענת החברה, אישר את פסק הדין של בית הדין הארצי - וקבע כי הפרשנות הנכונה לחוק שכר מינימום היא פרשנות מרחיבה, לפיה הגנת החוק פרושה לא רק על גובה השכר - אלא אף על מועד התשלום.

 

כאמור, מדובר בהמשכה של מגמה בולטת בתקופה האחרונה, הן מצד המחוקק והן מצד בתי המשפט ובתי הדין לעבודה, להחמיר מאוד את האכיפה והענישה כלפי מעבידים שאינם מקיימים את חוקי העבודה.

 

כך, למשל, נכנס לתוקף ביוני 2012 החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, התשע"ב-2011. במסגרת החוק, המחוקק מצא לנכון להגביר את האכיפה ודירג את חומרת העבירות ל-3 קבוצות. הסנקציה הנמוכה עומדת על 5,000 שקל לעבירה ואילו הסקנציות הגבוהות יותר מגיעות עד ל-20-35 אלף שקל לעבירה. משרד התמ"ת תוקצב ואף גייס כ-120 פקחים נוספים לאכיפת החוק.

 

הנה כמה שאלות נפוצות לגבי זכויות עובדים

1. מתי צריך המעסיק לשלם את המשכורת? ככלל, כאשר מדובר ביחסי עובד-מעביד, השכר משולם בתום פרק זמן שאינו עולה על חודש ימים, במהלכו בוצעה העבודה. שכרו של מועסק, המחושב על בסיס חודשי, ישולם עד תום החודש שבמהלכו עבד - ולא יאוחר מהתשיעי שלאחר תום החודש.

 

2. מה עושים כשהמעביד מאחר בתשלום? איחור בתשלום השכר גורר אחריו סנקציות משני סוגים. הראשונה - פיצוי הלנת שכר לעובד, מעין "קנס" שאותו המעביד מחויב לשלם לעובד. שיעור פיצוי ההלנה קבוע בחוק הגנת השכר, ומשתנה בהתאם למשך האיחור בתשלום השכר. בנוסף, חשוף המעביד המלין את שכר עובדו לאישומים פליליים וקנסות מינהליים. כאמור לעיל, הפסיקה האחרונה מרחיבה את היקף המקרים שעלולים להוות עבירה פלילית.

 

3. למי צריך לפנות כדי להכיר את הזכויות? ישנם מספר גורמים אליהם מומלץ לפנות לבירור זכויותכם כעובדים. אם אתם חלק מארגון או ועד עובדים, עליכם לפנות לנציג הארגון שעיקר תפקידו הוא לדאוג לרווחתכם ולזכויותכם.

 

ניתן לברר את הזכויות גם באתר משרד התמ"ת, שתפקידו בין היתר להגביר את מודעות העובדים והמעסיקים לזכויות העובדים; וכן באתרים של ארגונים וולונטריים העוסקים בקידום ובהגנה על זכויות העובדים. האתרים נגישים ומכילים חומר עזר רב, וכדאי לכל עובד לעיין בהם.

 

האפשרות השלישית היא לפנות לעורכי דין בעלי נסיון בתחום דיני העבודה. עורכי דין אלו בקיאים בתחום ויוכלו לתת ייעוץ מקיף, המתייחס לנסיבות הספציפיות.

 

4. איך מתמודדים עם מעסיק שלא מחשב בשכר הפסקות ונסיעות? ביום עבודה של 6 שעות ומעלה, זכאי העובד להפסקה של 45 דקות ולארוחה. את משך ההפסקה רשאי העובד להעביר מחוץ למקום העבודה, וזמן זה אינו נכלל במכסת שעות העבודה שלו - כלומר ההפסקה על חשבון העובד. אם העובד נדרש על ידי מעסיקו להשאר בזמן ההפסקה במקום העבודה, המעסיק נדרש לשלם גם עבור זמן ההפסקה.

 

צו ההרחבה קובע שכל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו השתתפות בהוצאות הנסיעות עד לסכום של 25.20 שקל עבור כל יום עבודה בפועל בו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו; או בהתאם למחיר מינוי חודשי או כרטיסיה מוזלת, לפי הנמוך מביניהם.

 

5. איך מתמודדים עם מעסיק שלא מפריש כספים לקרן הפנסיה? החל מינואר 2008 חל בכל המשק צו הרחבה, המחייב את כלל המעסיקים להפריש לעובדיהם כספים לביטוח פנסיוני, בהתאם לקריטריונים הקבועים בצו.

 

ככלל, חובת ההפרשה חלה על כל עובד/ת מעל גיל 20/21 בהתאמה, שהשלימו 6 חודשי עבודה. כאשר לעובד יש הסדר פנסיוני ממקום עבודה קודם, חובה זו חלה כבר לאחר 3 חודשים, ובאופן רטרואקטיבי מתחילת העבודה.

 

שיעורי ההפרשה הם לפי הקבוע בצו, והם עולים משנה לשנה עד לשנת 2014. עובדים רבים, עליהם חלים הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה ענפיים (למשל עובדים בתעשייה), זכאים להפרשות גבוהות יותר, ולעתים גם זכאים להפרשות לקרן השתלמות. מומלץ לבחון את ההסדר החל בענף העבודה ואצל המעסיק הספציפי.

 

הכותב הוא מומחה בדיני עבודה, שותף במשרד עורכי דין רחל בן-ארי אדם פיש ושות' המתמחה במשפט מנהלי ובדיני עבודה

 

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה הבוס הפר את הזכויות שלכם? ביהמ"ש בעדכם
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד