"מת לחיות ביום טוב": יום רע לסרטי האקשן
מה שלא הצליחו להרוס ב"מת לחיות 4.0", מחסלים ביעילות ב"מת לחיות ביום טוב" - שהוא לא רק הפחות מוצלח מבין חמשת סרטי הסדרה, אלא פשוט סרט גרוע באופן כללי. ג'ון מקליין מעולם לא נראה כבד וטרחני כל כך

 ()

    סדרת סרטי "מת לחיות" חוזרת בפרק חמישי. חלפה כבר רבע מאה מאז הפרק הראשון והמצוין שפתח אותה. עבודתו של הבמאי ג'ון מקטירנן בסרט ההוא השפיעה באופן עמוק על ז'אנר האקשן בשנות ה-90. כעת הגענו ל"מת לחיות ביום טוב" ("A Good Day to Die Hard"), שעליו ניתן לומר כי זה יכול היה להיות יום טוב במיוחד - אם הסדרה היתה נופחת בו את נשמתה.

     

    ביקורות סרטים נוספות בערוץ הקולנוע של ynet:

     

    ההידרדרות התרחשה בהדרגה. מחזור הסרטים הראשון - הטרילוגיה - נפתח בהצגת דמות איקונית שהניעה את המעבר ממכונות ההשמדה השרירניות של שנות ה-80 לגיבור הפעולה בעל המודעות העצמית של שנות ה-90. דמות שההומור שלה פלירטט עם הרפלקסיבי, מבלי לחצות את הגבול שבצידו האחר פרודיה עצמית.

     

    "מת לחיות ביום טוב" - הטריילר. אולי תסתפקו בזה?

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    במעבר לסרט השני (1990) בבימויו של רני הרלין, ולשלישי (1995) שבו מקטירנן שב להחזיק במושכות, הסדרה הגיעה לכדי מיצוי - אך עשתה זאת באופן מכובד יחסית. אבל בהוליווד העכשווית "מיצוי" הוא מושג הנכנס לתודעתה של השדרה הניהולית רק אחרי כמה גוויות של סרטים מיותרים. עוד כמה ניסיונות נוספים ומיותרים להתאים, לעטוף מחדש, לשחק עם מרכיבי היסוד תוך התהדרות במעטפת החיצונית החלולה.

     

     

    סרטי הסדרה תמיד הצטיינו בהרס בקנה מידה יוצא דופן (בניין נקטומי בסרט הראשון, מטוסים מתנגשים בסרט השני וכו'), אבל מה שהפך אותם ליותר מפסולת בתנועה בנוסח סרטי מייקל ביי הייתה היכולת ליצור מתח הנובע ממהלך עלילתי מעניין ובעיקר הדבק שהיה באישיותו הסרקסטית של ג'ון מקליין.

     

    אלו הדברים שאבדו בשני הסרטים האחרונים, שנעשו במרווח זמן של 12 שנים לאחר תום הטרילוגיה הראשונה. ומה שלן וייסמן לא הרס ב"מת לחיות 4.0" (2007), הבמאי ג'ון מור מחסל ביעילות בסרט הנוכחי. "מת לחיות ביום טוב" הוא לא רק הפחות מוצלח בסרטי הסדרה - הוא סרט רע באופן אבסולוטי.

     

    געגועיי ל-"ייפי-קיי-יי"

    הטעות בסיסית ראשונה נטועה בעצם הוצאתו של מקליין מגבולות ארצות הברית. עלילת הסרט מתרחשת ברוסיה, וקשורה לסוג של עימות בין שר רוסי בשם צ'אגארין (סרגיי קולסניקוב) לבין אוליגרך כלוא בשם יורי (השחקן הגרמני סבסטיאן קוך, "חיים של אחרים"). יש איזה תיק שהאחרון מחזיק על הראשון, ולכן יורי מוחזק בבית הכלא בדרך למשפט (לא לגמרי ברור על מה). נראה שלסוכנות הביון האמריקנית יש אינטרס להשיג את התיק, מסיבות לא חשובות שיתורצו בחצי משפט באמצע הסרט.

     

    כל זה מרחיק את מקליין מהטריטוריה הרגילה שלו, מהמקום שבו השנינויות שלו מקבלות את המשוב הראוי מחבריו האמריקאים (או יריביו הגרמנים לבית משפחת גרובר). הדמות שלו נראית בסרט כבדה, משעממת וטרחנית. הכתיבה ירודה ונסמכת באופן מכאני על שטאנץ השנינויות של הדמות. התחליף הנוכחי ל"ייפי-קיי-יי מאת'רפאקר" של הסרט הראשון הוא ההצהרה החוזרת של מקליין ש"אני בחופשה", ושאמורה להיות מצחיקה בלב כל הבלגן. היא לא.

     

    מתוך "מת לחיות ביום טוב". זה הולך להיות יום ארוך במיוחד ()
    מתוך "מת לחיות ביום טוב". זה הולך להיות יום ארוך במיוחד 

     

    הסאגה המשפחתית של מקליין, הנמצאת בקו העלילתי המשני של הסדרה, מגולמת כאן בנתק הממושך בין הגיבור ובנו, ג'ק מקליין ג'וניור (ג'אי קורטני השרירי מהסדרה "ספרטקוס"). נראה שהבן הסתבך בפרשה המעורפלת של יורי והשר, ועומד להישפט יחד עם האוליגרך. מקליין מגיע לרוסיה כדי לסייע, והוא עושה זאת בדרך היחידה אותה הוא מכיר - הרס בסיטונאות.

     

    הפיתוח הלקוי של הדמות הראשית והאפיון החסר של דמות הבן, חוברים לאינטריגות לא מעניינות. בחלק הראשון של הסרט מתפתח מרדף מכוניות ארוך ברחובות מוסקבה, ובו מופגנת מידת הרס יוצאת דופן גם בפרמטרים של הקולנוע העכשווי. העבודה מרשימה למדי ברמה הטכנית, אך בגלל פיתוח לקוי של הקשר, דמויות ומוטיבציה - ההרס הופך ממשובב לב למייגע.

     

    "מת לחיות ביום טוב" הוא כה ירוד בגלל הבוז הבוטה שלו למרכיבי הסיפור הבסיסיים. מתח נוצר כשמבינים מה עומד על הפרק, וכאן יש, לכל היותר, קלישאות על יחסי אב בן. ההיגיון הוא לא של סיפור אלא של משחק מחשב (עבודת הבימוי הקודמת של ג'ון מור הייתה העיבוד למשחק המחשב "מקס פיין" ב-2008).

     

    כאשר דמויות מסיימות שלב, הן עוברות לבא ללא היגיון עלילתי. רגע אחד הן באזיקים, ורגע אחריו הם כבר נקרעו, מבלי שנדע כיצד. הסתיים שלב ואין נשק?

    מיד מגיעים לתא מטען של מכונית צ'צ'נית אקראית, שבו נמצא מחסן נשק שלם. נגמר השלב המתרחש במקום אחד? נסיעת לילה קצרצרה של 700 קילומטר (המרחק בין מוסקבה לצ'רנוביל) מביאה את הגיבורים לאתר ההרס הבא.

     

    התקציב מרשים, אבל עבודת האנימציה, בעיקר בחלקו האחרון של הסרט, הופכת את מקליין לדמות בפתיח של משחק מחשב. לאור הליקויים הבוטים בתסריט, גם אם האפקטים היו טובים יותר, זה לא היה הופך את הסרט ליותר מבזבוז זמן על מה שטעמו אבד מזמן.

     

      קישורים ממומנים
       תגובה חדשה
      הצג:
      כל התגובות לכתבה "מת לחיות ביום טוב": יום רע לסרטי האקשן
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      7 לילות
      ynet ספיישל