מכורים לזוגיות: אנשים שאף פעם לא לבד
מי הם האנשים הללו שעוברים מזוגיות אחת לשנייה, האם קופידון באמת כל כך טוב אליהם ומה יש להם שלנו, הרווקים האומללים, אין?
מה יש להן שלכן אין? הן לא יותר יפות, לא יותר חכמות, לא יותר מצליחות... אז למה?! הייתן נותנות הכול כדי להתחלף אתן. גם אתן רוצות חלק מהמזל הזה ששפר עליהן. אבל רגע, עצרו שנייה. לפני שאתן מתפללות להיות כמוהן, חשבו פעמיים. הרי כמו שאומרים, לא כל הנוצץ זהב.
האמת היא שאם תחקרו את הנושא לעומק, תגלו שממש אין מה לקנא באנשים הללו. לרוב לא מדובר כאן על מזל גדול או השגחה פרטית, אלא דווקא על בעיה עמוקה של פחד מלהיות לבד.
אני מכנה את זה התמכרות לזוגיות. ולמה הכוונה? זה לא משנה להם עם מי הם, האם הקשר טוב ובריא להם או אם יש עתיד לזוגיות הזאת. הדבר היחיד שהם רואים לנגד עיניהם באותו הרגע הוא הצורך להיות עם מישהו, או יותר נכון - הצורך לא להיות לבד.
מזל גדול משמיים - האומנם?
יש אנשים שיגידו "אז מה הבעיה? אם מישהו יצא עכשיו מקשר טרי והוא מוצא מהר מישהי חדשה, זה דווקא טוב, לא? למה שיבזבז את הזמן בלהיות לבד?". אז ככה, אם התמזל מזלו (וזה לא קורה הרבה בימינו), והוא באמת הצליח למצוא מישהי שטובה לו תוך זמן קצר - זה מצוין ומבורך, אבל ברוב המקרים, כשמתחילים לצאת עם מישהי חדשה מיד לאחר קשר שהתפרק, אותה בחורה מהווה סוג של "כדור הרגעה" או "פלסטר".
לקשר החדש אין באמת עתיד או פוטנציאל, הוא פשוט ממלא את החלל שנוצר מהפרידה הקודמת באופן זמני בלבד. והתפקיד הזה לא הוגן כלפי הבחורה החדשה, מעבר לכך שהוא גורם לאותו גבר להסחת דעת ולא מאפשר לו לפתוח את הראש לאופציות טובות יותר.
סופם של המכורים
לפני כמה שנים הגיעה אליי בחורה מקסימה בשם טליה (השם בדוי). היא היתה בת 29, יפיפייה אמיתית, יועצת השקעות בבנק - פשוט מציאה לכל הדעות. כשפגשתי אותה בפעם הראשונה וביקשתי ממנה לספר על עצמה, מה היא מחפשת בגבר וכדומה - היא פשוט פרצה בבכי.
מסתבר שנושא הזוגיות אצלה מאוד כאוב. אחותה הקטנה התחתנה מזמן ושתי החברות הכי טובות שלה תמיד נמצאות בקשר זוגי, וגם כשהן נפרדות מבן הזוג, הן נכנסות לקשר חדש מיד אחרי הפרידה. בקיצור, הן אף פעם לא לבד. היא כבר מזמן איבדה אותן כחברות, פשוט כי הן תמיד נשארות בבית לצפות בסרט רומנטי עם החבר, ומדי פעם יוצאות למסעדה בפורום של זוגות. והיא? נאדה, כלום. גם אין לה בן זוג וכ"בונוס" היא גם הפסידה את זמן הבילוי עם החברות שלה.
לא היה לה נעים להודות, אבל אחרי שנפתחנו היא סיפרה שהיא ממש מקנאה בהן, ולא מבינה למה להן יש מזל כזה גדול ולה יש "נאחס". ועכשיו מגיעה התפנית בעלילה: אחרי תקופה די קצרה היא הכירה דרכי בחור מדהים, טיפוס משפחתי שגם יודע ליהנות מהחיים. יש לו ג'וב טוב, מראה טוב, הכל טוב. היום הם נשואים באושר עם שני ילדים.
ומה עם החברות של טלי, המכורות לזוגיות, שהיו עסוקות מדי עם החברים שלהן? הן עדיין מתגלגלות מבחור לבחור, מקשר לקשר. יוצאות עם מישהו חצי שנה, שנה, ואז זה נגמר מסיבה זו אחרת, והן מוצאות את עצמן מיד בזרועותיו של גבר חדש. זהו. הקערה התהפכה על פיה. אז נכון, הן לא לבד. אבל בסביבה שלהן כולן כבר התחתנו, התמסדו, הקימו בית, הביאו זאטוטים - והן לעומת זאת, עדיין במרוץ אחרי הזמן. ועכשיו הן מקנאות בטלי.
מוסר השכל: המכורים לזוגיות כל כך עסוקים בפחד להיות לבד וברצון תמידי להיות בתוך זוגיות, שהם לא עוצרים לרגע כדי לחשוב אם בן או בת הזוג מתאימים להם בכלל. הם לא לוקחים פסק זמן כדי לעכל את מערכות היחסים הקדומות שלהם, להסיק מסקנות, ולהכיר את עצמם טוב יותר.
מה מקור ההתמכרות לזוגיות?
שורש התופעה של מכורים לזוגיות הוא חרדה מבדידות. ברגע שהם מוצאים את עצמם בלי זוגיות, הם מיד נכנסים לפאניקה וחוששים שיישארו לבד עד סוף חייהם. מציאת בן זוג חדש אכן עוזרת להרגיע את תחושת הפאניקה הזאת, אך היא עלולה לעשות נזק רב בטווח הארוך. אנשים שקופצים מזוגיות לזוגיות מבלי לקחת איזו אתנחתא באמצע, בעצם לא עוצרים כדי להפיק לקחים מהטעויות שאפיינו את הקשר הקודם.
הם לא מספיקים לעכל בכלל את מה שהיה בקשר, למה זה לא עבד, וללמוד מדוע אותו אדם לא התאים להם. כמו כן, כשממהרים למצוא בן זוג חדש, הלחץ והחיפזון גורמים לנו להתעלם מכל מיני פקטורים שחשוב לתת עליהם את הדעת. זה גורם לנו להשלים עם נקודות בעייתיות שלא היינו מקבלים אותן לו היינו במצב של "אין בעיה, נחכה עד שיבוא מישהו מתאים יותר".
זה אמנם לא נראה ככה, אך בדרך כלל המכורים לזוגיות הם אנשים עם בטחון עצמי יחסית נמוך. הם לא סומכים על עצמם שיסתדרו לבד, ולכן אני ממליצה בחום, תמיד אבל תמיד לטפח את עצמכם - לא רק מבחינה חיצונית (שזה חשוב מאוד בעיניי), אלא מה שעוד יותר חשוב זה לפתח ולטפח את הפנימיות - ללמוד, לצאת, למצוא תחביבים שימלאו אתכם. זה גם יהפוך אתכם לאנשים יותר מעניינים וגם יגרום לכם להיות יותר עצמאיים ויתרום לדימוי העצמי שלכם.
מקור נוסף לתופעה הזו הוא אנשים שיש להם פחד ממחויבות. זה נשמע מוזר אולי, אבל הם קופצים מקשר לקשר כדי למנוע מצב בו יתמסדו עם אדם אחד. אותם אנשים בדרך כלל נפרדים מבן/בת הזוג ברגע ששלב ההתאהבות והפרפרים בבטן עובר.
ולסיום, הסתכלו לאמת בעיניים - אל תחפשו אשמים בכל פעם שהקשר מסתיים. עשו בדק בית ונסו לחשוב איפה המקום שלכם והאחריות שלכם בפירוק הקשר. והכי חשוב – אל תיכנסו מראש לזוגיות שאתם יודעים בלבכם ובאינטואיציה שלכם שהיא נועדה לכישלון.
בהצלחה!
בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק
הכותבת בעלת משרד שידוכים "דו לב"
לפנייה לכתב/ת 
