בלי פאדיחות: לעבור את הסדר בשלום עם הילדים

מהטורים הקודמים של ליאת קרן :

• "ואם אמות בלילה בחלום?": פחד מוות אצל ילדים
  

• לא רק שחור-לבן: ללמד את הילדים לחשוב חיובי
  

• "אין לי חברים!": כיצד לטפל בבעיות חברתיות
  

1. לראות דרך עיניהם

אם אתם מתרגשים לקראת המפגש הקרב - הילדים חשים זאת פי כמה. המון שאלות עולות, גם אצלכם אבל גם אצלם: מי יהיה? מה יהיה? איך יהיה? וכמה זמן? ככל שהם צעירים יותר כך גם יקשה עליהם יותר להכיל את הריגוש והקוטביות בין שמחה קופצנית לבין בכי ועצבנות, שעשויים לבוא לידי ביטוי מספר רב יותר של פעמים משאתם רגילים.

השתדלו להיות סבלניים איתם ולעזור להם למצוא את האיזון. אחת הדרכים לעשות זאת היא להפוך את הלא נודע לנודע על ידי מתן מענה לשאלות הנ"ל, גם אם לא נשאלו עדיין ובכך להפחית משמעותית את המתח הנלווה לריגוש.

2. הכינו אותם מראש

ספרו לילדים מראש מה בתוכנית, איפה תחגגו את הסדר, מי המוזמנים האחרים והאם אתם חוזרים אחר כך הביתה או נשארים. הזכירו להם גם מה החוקים בבית המארח. במידה ואתם לא יודעים על שום דבר "חריג" דברו איתם באופן כללי על מה לא עושים בבית מארח. למשל: דלת סגורה היא סימן שלא רוצים שיכנסו לחדר אליו היא נפתחת ולכן לא פותחים אותה בלי רשות. במקרה של דלת שירותים סגורה - דופקים כדי לוודא שאין אף אחד בפנים לפני שנכנסים.

הזכירו להם גם שבבית של המארח הוא הקובע את החוקים ולכן אם הוא אומר שהוא לא מרשה דבר מה, גם אם בבית שלכם מותר - יש לכבד את רצונו. נושא החוקים לא חייב לעבור בצורת הרצאה או הטפה, ואפשר בהחלט למצוא דרך מהנה יותר להעביר את הנושא כך שהילדים יהיו אפילו גאים בעצמם על שהם יודעים את החוקים. ניתן לעשות זאת בצורת חידון: "מה עושים אם... הדלת לשירותים סגורה?".

הם סיימו? תנו להם לקום מהשולחן(צילום: shutterstock)

3. הגעה

אחרי שאומרים שלום לנוכחים יש לילדים בדרך כלל זמן לשחק עד שמגיעים כל המוזמנים ועד שיושבים לשולחן. הבהירו להם שכשקוראים להגיע לשולחן מצופה גם מהם להגיע ושאולי יהיה להם זמן להמשיך לשחק אחר כך, לאחר הסדר (או לאחר האוכל, לאלו מכם שמשחררים את הילדים מקריאת המחצית השנייה של המגילה).

4. הסדר

בניגוד לארוחות חג אחרות, הפעם לא מתחילים מהאוכל אלא מקריאה בהגדה. לילדים רבים אין סבלנות לחכות, במיוחד כשהם כבר עייפים ורעבים, ואחרי כמה דקות של דפדוף והקשבה הם מאבדים עניין. הגדת ילדים עם איורים לצביעה יכולה לעזור בשלב זה לשמור אותם בקשב ובעיקר בשקט לאורך זמן.

רעיון אפשרי נוסף: הסדר משולב בקטעי קריאה ושירים. חלקו בין הילדים קטעים מוכרים מראש, בתיאום עם מנהל הסדר כמובן, כך שאם ירצו יוכלו להתכונן מבעוד מועד להקראתם. הרעיון הוא לתרום להורדת המתח סביב "מתי תורי? ואם יהיה לי קטע קשה? ואם לא אקרא יפה?", שפעמים רבות חשים הילדים בסבב רנדומלי - ובו בזמן גם לתרום לתחושת ההצלחה שלהם.

בנוסף, ישנם שירי פסח שאותם כבר מכירים הילדים ולכן הם יכולים להתארגן ולשיר כ"הופעה". הם יוכלו לערוך חזרות בחדר ולהופיע עם סיום הקראת ההגדה, כך שתהיה להם מוטיבציה לחכות לסיומה.

5. ארוחת הסדר

אם במהלך הקריאה היינו מרוכזים בהגדה, הרי שזמן הארוחה הוא זמן של שיחה עם שאר המסובים, הזדמנות להחליף חוויות, דעות, רשמים ועדכונים, תוך כדי אכילת מטעמים. ככל שהילדים צעירים יותר הם מעריכים "זמן משחק" הרבה יותר מ"זמן שיחה" וקשה להם לשבת בסבלנות ולחכות עד שכולם יסיימו, במיוחד אם הם עצמם כבר סיימו את המנה שלהם.

אני בעד "לשחרר" אותם למשחקם עד שכולם יסיימו לאכול ולקרוא להם שוב כשתגיע המנה האחרונה. כך כולם יוצאים מורווחים: הם לא יהיו חסרי שקט ויפריעו, ואתם תוכלו לסיים לאכול ולדבר בנינוחות. אם אתם מתכוונים לעשות זאת, כדאי ורצוי שתיידעו גם הורים אחרים הנוכחים בסדר על כוונתכם ואם זה מקובל על כולם תוכלו לעדכן את הילדים בתחילת הארוחה: "מי שיסיים לאכול יוכל ללכת לחדר ולשחק בשקט".

עם זאת, התנאי הוא שמי שקם מהשולחן לא יכול להישאר ולשחק באזור הארוחה כי זה עשוי לפתות ילדים אחרים, שאולי עוד לא סיימו לאכול, לקום גם הם. אם הם רוצים לדבר עם מי שנשאר לשבת ליד השולחן הם צריכים לשבת ליד השולחן. באופן טבעי ככל שיגדלו הם יישארו ליד השולחן זמן ממושך יותר, כי מבלי משים גם ייהנו יותר מ"זמן שיחה".

6. מתנות

כשאתם בוחרים לילדים מתנות חג שינתנו במעמד הסדר, קחו בחשבון שהם ירצו לפתוח אותן מיד. הימנעו מלהביא דברים עליהם תצטרכו לומר להם "אסור" או "רק בבית", וכך תמנעו מאי נעימויות וויכוחים מיותרים. מעבר לעובדה שכיף לקבל מתנות, אתם יכולים להפוך את המתנה לכלי שיעזור לילדים להעביר את הערב בכיף. חישבו על משהו שיעסיק אותם בהנאה ויתרום להם חברתית או אישית כבר באותו ערב. מתנות מומלצות: משחקים חברתיים המעודדים תקשורת במשחק משותף עם הילדים האחרים או משחקי הרכבה ויצירה המתאימים לכל גיל, מפתחים את הדמיון ויכולים לספק זמן ממושך של חוויה אישית או קבוצתית.

7. הדרך הביתה

בדרך הביתה, כשאתם מעבירים רשמים מהסדר, אל תשכחו לשתף גם את הילדים בשיחה,

לשאול אותם איך היה להם ובנוסף גם לתת להם התייחסות עם חיזוקים חיוביים על התנהגותם. גם אם היו עימותים כלשהם אתם יכולים להתייחס אליהם ולהדגיש את ההתגברות עליהם, כמו למשל: "כל הכבוד שלמרות שרבת עם נאור מצאתם את הדרך להשלים ולהמשיך לשחק ביחד". זו גם הזדמנות להכניס כמה רגשות כמו "אני חייב להודות שקצת דאגתי כששמענו אתכם רבים בחדר ואני כל כך גאה שמצאתם פתרון לבד והמשכתם במשחק בלי שהיינו צריכים להתערב".

ולא פחות חשוב - שבחו אותם על הדברים הקטנים, הכמעט לא מורגשים מבחינתם, שסיפקו לכם רגעים של נחת. כמו למשל: “שמתי לב שבזמן הסדר עזרת למאיה כל פעם למצוא את המקום בו קוראים בהגדה והראית לה עם האצבע בסבלנות, זה היה מקסים בעיני!".

הכותבת היא פסיכותרפיסטית לילדים ונוער ומטפלת משפחתית מוסמכת, מטפלת פרטנית ומנחת קבוצות לכישורים חברתיים. לאתר של ליאת קרן לחצו כאן