שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: AFP
    להתחבק עם ביבי, כי אין ברירה
    אובמה החליט שעדיף לחבק את נתניהו מאשר להתעמת איתו והצליח להלהיב את דעת הקהל בישראל, חרף דבריו הנוקבים. אבל האהדה היא רק אמצעי לקראת המבחן האמיתי - איראן

    בטווח המיידי ביקורו של ברק אובמה בישראל הצליח, אבל רק בטווח הארוך יותר ניתן יהיה לקבוע אם הוא השיג את מטרותיו. גם כאשר האופוריה מסביב לביקור הגיעה לשיאה בנאום לסטודנטים בבנייני האומה בירושלים, צריך לזכור את הלקח והניסיון ההיסטורי של אובמה עצמו. ביקוריו ונאומיו בתחילת כהונתו הראשונה בטורקיה ובמצרים נחשבו בזמנו להצלחה גדולה, אבל בטווח הארוך יותר התברר שנכשלו כליל ולא השיגו אף יעד מדיני או אסטרטגי. אובמה ניסה אז להשיג פיוס היסטורי בין ארה"ב לבין העולם המוסלמי והערבי ולממש אסטרטגיה שהתבססה על טורקיה כמודל של איסלאם מתון ושל מצרים בראשות מובארק כבעלת-ברית אסטרטגית. הפיוס לא הושג והאסטרטגיה קרסה.

     

    כך פנה אובמה ללב שלכם. נאום ירושלים המלא

    בארה"ב כותבים: נאום י-ם - מהגדולים של אובמה

    אובמה עודד את הישראלים למרוד / פרשנות

     

    הפעם, אובמה בא לפתח דף חדש ביחסיו האישיים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם דעת הקהל בישראל. הוא זקוק לאמון המנהיגים והציבור במדיניותו בעיקר כלפי גרעון איראן והמשא ומתן עם הפלסטינים. הוא זקוק לתמיכה הזאת כדי שיוכל להשפיע על המדיניות הישראלית בסוגיות הבוערות.

     

    אובמה ונתניהו בקבר יצחק רבין. דף חדש ביחסים (צילום: קובי גדעון, לע"מ)
    אובמה ונתניהו בקבר יצחק רבין. דף חדש ביחסים(צילום: קובי גדעון, לע"מ)

     

    הנאום המלא של הנשיא אובמה בירושלים

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    בדבריו ובנאומיו חזר על כך שהוא ידיד ישראל, שעשה למען ביטחונה יותר מכל נשיא אחר ושצריך לסמוך עליו שיעמוד לצידה. "אתם לא לבד" אמר הנשיא בעברית בנאום ירושלים. אם לשפוט לפי קבלות הפנים שלהן זכה, דברי השבח והתודה שהרעיפו עליו מנהיגים ובראשם פרס ונתניהו והדיווחים והפרשנויות שהופיעו בתקשורת, הוא אכן הצליח לזכות בתמיכה רבה.

     

    תיאום עמדות עם קובעי מדיניות ניתן להשיג גם בביקורי מנהיגים ישראלים בוושינגטון. אובמה בא לדבר ישירות עם דעת הקהל בישראל שלפני הביקור לא אהדה אותו במיוחד.

     

    מבחינה זאת, הנאום בבנייני האומה היה שיא הביקור. תכני הנאום וזהות הציבור שהוזמן להאזין לו העידו על כוונותיו ומטרותיו של אובמה. הוא הזמין צעירים כדי לדבר על עתיד ישראל, אמר להם לשאול את עצמם באיזו מדינה הם רוצים לחיות והפציר בהם ללחוץ על המנהיגים ליטול סיכונים ולעשות שלום עם הפלסטינים: "מנהיגים פוליטיים לא ייקחו סיכון אם האזרחים לא ידרשו מהם לעשות זאת. אתם חייבים ליצור במו ידיכם את השינוי שאתם רוצים לראות".

     

    מכאן ברור מדוע אובמה לא רצה לשאת את נאומו העיקרי בכנסת. משמעות הדברים חריגה ולא מקובלת – אובמה רומז לצורך במחאה מדינית נגד הממשל בישראל שזה עתה נבחר.

     (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

    סטודנטיות מריעות לאובמה בנאומו בבנייני האומה (צילום: רויטרס)
    סטודנטיות מריעות לאובמה בנאומו בבנייני האומה(צילום: רויטרס)

     

    ביום הראשון של הביקור היה נדמה שאובמה מאמץ את סדרי העדיפויות של ישראל: איראן, סוריה ובמקום השלישי בלבד הבעיה הפלסטינית. ביום השני התברר שהנושא הפלסטיני תופס מקום חשוב יותר בגישה האמריקנית המתחדשת למזרח התיכון, וגם זו הייתה סיבה להחלטה לפסוח על הכנסת, כי ברור שנציגי העם הנבחרים לא היו מקבלים את הטפתו באותו אופן שקיבלו אותה הסטודנטים בבנייני האומה.

     

    התקשורת האמריקנית והתקשורת העולמית, שמסקרות את הביקור באופן אינטנסיבי במיוחד, הבליטו את ההתייחסות לנושא הפלסטיני משום שזה מה שמעניין אותן יותר מכול. בביקורו ברמאללה דרש אובמה מהפלסטינים לוותר על הדרישה להקפאת ההתנחלויות כתנאי מוקדם למו"מ. בתחילת כהונתו הראשונה הוא אימץ את התנאי הזה וכפה אותו על נתניהו. למרות זאת, הפלסטינים לא באו לשולחן המו"מ. הוא למד את הלקח, אבל נראה שהפלסטינים עדיין לא והם מתעקשים עליו. לשר החוץ החדש ג'ון קרי מצפה עבודה קשה במציאת נוסחת הקסם לפריצת המבוי הסתום.

     

     (צילום: AP)
    (צילום: AP)

     

     

    אובמה מגיב לקריאת ביניים מהקהל בבנייני האומה  (צילום: AP)
    אובמה מגיב לקריאת ביניים מהקהל בבנייני האומה (צילום: AP)

     

    בנושא האיראני, ביקש אובמה קודם כול מנתניהו ומהציבור בארץ לתת אמון בהתחייבותו החד-משמעית למנוע מטהרן נשק גרעיני. הוא ניסה גם לצמצם את הפערים בין ארה"ב לבין ישראל והציע עסקה בת שני שלבים. הוא ביקש מנתניהו לתמוך בסנקציות ובדיפלומטיה ולהימנע מכל פעולה צבאית חד-צדדית כל עוד אלו לא מוצו, והוא הבטיח שאם הצעדים הללו ייכשלו, הוא ינקוט את הפעולות הנדרשות, שפירושן היחידי הוא מתקפה צבאית.

     

    לוח הזמנים שלו הוא כשנה מהיום. אירוע קריטי בתקופה הזאת הוא הבחירות לנשיאות איראן שיתקיימו ביוני 2013. אובמה חושב שאולי נשיא אחר יאמץ מדיניות אחרת. אבל קיימת סכנה שהנשיא הנבחר יפרסם הצהרות שייראו יותר מתונות ואולי יהיה מוכן אפילו להגיע להסדר שמצד אחד ארה"ב תראה בו ויתור על נשק גרעיני אבל בפועל יאפשר לאיראן להמשיך בסתר לייצר את הפצצה. לאחר הביקור, לנתניהו אין בררה אלא לקבל את מתווה אובמה וגם הציבור יתמוך בו.

     

    אובמה מניח זר על קבר הרצל (צילום: קובי גדעון, לע"מ)
    אובמה מניח זר על קבר הרצל(צילום: קובי גדעון, לע"מ)

     

    נראה שאובמה ונתניהו שיקמו את היחסים האישיים ביניהם. אובמה החליט שעדיף לחבק את נתניהו מאשר להתעמת איתו. לשני המנהיגים אין ברירה. הם יצטרכו לעבוד אחד עם השני כדי להתמודד במשותף מול אתגרים קשים ומסובכים שמאיימים על האינטרסים של שתי המדינות. יחסים גרועים וחוסר אמון מתמשך לא יאפשרו שיתוף פעולה כזה.

    אין ספק שאובמה הצליח לרגש ולהלהיב את דעת קהל בישראל. רוב הציבור אכן יראה בו ידיד אמיתי שאכפת לו ממצבה וממעמדה של ישראל באזור ובעולם. הביקור עצמו, המפגשים והנאומים יצרו אהדה לנשיא,

    שלא הייתה קיימת קודם.

     

    אהדה של דעת קהל היא אמצעי ולא מטרה. מבחני המדיניות והאסטרטגיה העיקריים עדיין לפנינו. יש לקוות שבפרספקטיבה היסטורית תוצאות הביקור הזה יהיו שונות מאלו של ביקורי אובמה במזרח התיכון בתחילת תקופת כהונתו הראשונה.

     

    פרופ' איתן גלבוע הוא מומחה לארה"ב, ראש בית הספר לתקשורת וחוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "להתחבק עם ביבי, כי אין ברירה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים