מהמשט לעזה ועד הבעת הצער - כל האירועים

היחסים הקרובים בין ירושלים לאנקרה הידרדרו במאי 2010 בשל תקרית המרמרה, שבה נהרגו תשעה אזרחים טורקים מאש חיילי צה"ל. במשך שנתיים ועשרה חודשים דרש ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, מישראל להתנצל ותקף אותה לא פעם. בנוסף עלו דרישות בטורקיה להעמיד לדין בכירים בצבא וגם את החיילים שהשתתפו בהשלטות על הספינה. היום (ו') בתום ביקורו של נשיא ארצות-הברית ברק אובמה בישראל, מסתמן סוף להתקררות היחסים, לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו התנצל בפני הטורקים.

מיד לאחר ההשתלטות של חיילי צה"ל על הספינה הטורקית, שניסתה לשבור את הסגר על רצועת עזה, יצא ארדואן בהצהרה לוחמנית נגד ישראל. הוא כינה את השתלטות צה"ל על הספינות "טבח" ומעשה טרור והזהיר את ישראל "שלא לבחון את סבלנותה של טורקיה". הוא קרא גם להסרה מיידית של המצור מעל רצועת עזה, אותו הגדיר "בלתי אנושי".

כמה ימים לאחר המשט החריף ארדואן את הטון נגד ישראל. בנאום לפני הפרלמנט באנקרה הוא האשים את ישראל ברצח הפעילים שהיו על האונייה "מרמרה". בנאומו עקץ ראש ממשלת טורקיה את ישראל, כשהזכיר בעברית את הדיבר "לא תרצח". "אם אינכם מבינים זאת בטורקית, אומר זאת באנגלית - you shall not kill", אמר ראש ממשלת טורקיה בשפה קלוקלת בעצרת בעיר קוניה, ואז חזר על המילים בעברית.

ראש ממשלת טורקיה דרש לא פעם פיצויים מישראל. "ממשלת ישראל חייבת להתנצל ולפצות את הקורבנות על הטרור המדינתי שנקטה בים התיכון", הוא אמר ארבעה חודשים לאחר המשט. באוקטובר 2010 סירב ארדואן להשתתף בכנס ביוון, שבו השתתף נתניהו. "ראש ממשלה שנקטה מתקפה חמושה כזו הוא מנהיג שעמו איני מוכן לדבר", אמר אז ארדואן.

באוגוסט 2011 הודיעה ישראל כי החליטה שלא להיענות לדרישת הטורקים ולהתנצל בפניהם על אירוע המשט לעזה, אמר ארדואן כי היחסים בין שתי המדינות לא ישתפרו אם ישראל תדבק בעמדתה זו. באותה תקופה הצהיר השר לענייני אסטרטגיים דאז ושר הביטחון כיום, משה (בוגי) יעלון, כי לישראל אין כוונה להתנצל בפני הטורקים.

השגריר עזב. השגרירות הטורקית בתל-אביב(צילום: AFP)

ב-1 בספטמבר פורסם דו"ח פאלמר על המשט, שחיברה ועדה בינלאומית שהייתה מקובלת הן על טורקיה והן על ישראל. הוועדה קבעה כי ישראל הפעילה כוח מוגזם, אך המצור על רצועת עזה היה חוקי. בוועדה, שהוקמה על-ידי מזכ"ל האו"ם באן קי-מון, קראו לירושלים להביע חרטה בפני טורקיה ולשלם פיצויים למשפחות ההרוגים במשט. באנקרה אמרו שנוסחה זו אינה מספיקה, ודרשו התנצלות ישראלית.

ועדת פאלמר נקטה מילים קשות גם נגד הצד הטורקי, וקבעה כי פעילי המשט "פעלו בפזיזות בניסיונם לשבור את המצור הימי". חברי הוועדה ציינו כי לחלק הארי של מאות הפעילים שהשתתפו במשט לא היו כוונות אלימות, מה שלא ניתן לומר על ארגון IHH הטורקי, המארגן העיקרי של המשט.

בדו"ח נכתב עוד כי לוחמי השייטת שפשטו על המרמרה נתקלו ב"התנגדות אלימה ומאורגנת שהפעילה קבוצת אנשים", ולכן נדרשו להשתמש בכוח להגנה עצמית. עם זאת, בדו"ח כונתה אותה הפעלת כוח "מוגזמת וחסרת היגיון", ונכתב שאובדן החיים לא היה אמור להתרחש. בנוסף תמכו גם דו"חות שפורסמו בישראל, על-ידי ועדת איילנד שהוקמה בצבא וועדת טירקל - בפעילות ישראל במשט.

ארדואן והחבר הקרוב מטהרן(צילום: EPA)

בעקבות פרסום דו"ח פאלמר חלה הידרדרות נוספת ביחסים בין שתי המדינות. טורקיה הודיעה על הורדת הקשר המדיני בין שתי המדינות ועל אי הצבת שגריר ישראלי חדש. למעשה הודיע שר החוץ הטורקיה, אחמט דבואטולו, כי השגריר הישראלי מגורש. בעקבות תקרית

 שבה עוכבו ישראלים בנמל התעופה באיסטנבול, הודיע ארדואן כי טורקיה מנתקת לחלוטין את קשרי המסחר, הצבא ותעשיית הביטחון עם ישראל, המתנהגת כ"ילד מפונק", כדבריו. הוא גם איים בפעולה צבאית ואמר כי ייתכן שמשטים שייצאו בעתיד לרצועת עזה ילוו על-ידי ספינות קרב טורקיות.

במהלך מבצע עמוד ענן הוא האשים את המנהיגים בישראל כי הורו לצה"ל לצאת למבצע בעזה על רקע הבחירות הקרבות, וכדי לקצור רווחים פוליטיים. הוא גם אמר כי ישראל הופכת את האזור לביצה של דם וישראל היא מדינת טרור "שטובחת בילדים".

גם בחודש שעבר נמשכו ההתבטאויות נגד ישראל. בנאום בכנס של האו"ם לקידום סובלנות השווה ארדואן את הציונות לאיסלאמופוביה, אנטישמיות ופשיזם - כולם לפי דעתו "פשעים נגד האנושות".

תקרית הכיסא הנמוך לפני המרמרה(צילום: גיל יוחנן)

תקרית נוספת, שפגעה ביחסים בין שתי המדינות אירעה עוד לפני שהמרמרה יצאה לדרכה. בינואר 2010 זימן סגן שר החוץ דאז, דני אילון, את

השגריר הטורקי, אחמט אוגוז צ'ליקול, בעקבות דברים של ארדואן. זכורה היטב התמונה שבה השגריר הטורקי ישב על כיסא נמוך. "העיקר שיראו שהוא יושב נמוך ואנחנו גבוה ושיש פה רק דגל אחד, ואתה רואה שאנחנו לא מחייכים", סינן סגן השר בעברית.