שותים לכם את הכסף: איך מוזילים חשבון מים?

העלייה המתמדת במחירי המים בשנים האחרונות הופכת את חשבון המים למשמעותי יותר מתוך ההוצאה המשפחתית הממוצעת. הצרכנים שהחלו לקבל חשבונות מים הגבוהים בעשרות ובמאות אחוזים, מוצאים את עצמם עומדים חסרי אונים אל מול פקיד תאגיד המים, הדורש מהם לשלם את החשבון ככתבו.

כתבות נוספות בנושא תעריף המים :

• יום המים הבינלאומי: לא חג לצרכנים הישראלים
• תאגידי מים נוספים מוקמים, והחשבון שלנו תופח
• תאגיד המים לדיירים: תשלמו על הישיבה ממול
  

לטובת הצרכנים המרגישים שנגרם להם עוול בחשבון המים, הכנו מדריך שיסייע להבין כיצד ניתן לתקן חשבון מים חריג.

(צילום: יוגב עמרני)

קודם כל, בודקים את החשבון

במידה שלא חל שינוי משמעותי בכמות המים שנצרכה, החיוב החריג יכול לנבוע ממספר סיבות (ביחד או לחוד):

כל צרכן מים זכאי לצרוך 7 מ"ק מים לחודשיים בתעריף נמוך, המחושב לכל נפש המתגוררת בבית. ככל שלא דיווח הצרכן אחרת - ברירת המחדל הינה 2 נפשות לבית. המשמעות הכספית של אי דיווח מספר הנפשות עלול להגיע להפרש של כ-120 שקל למשפחה ממוצעת בכל חשבון. האחריות לדיווח מוטלת על הצרכן. שימו לב כי אם דיווחתם באיחור, תוכלו לקבל מתאגידי המים החזר בגין 4 חודשים בלבד.

תאגידי המים מחויבים לקרוא את מדי המים לפחות אחת לחודשיים. לעתים רבות מדי המים נקראים באיחור והחשבונות הנשלחים לצרכן הינם בגין תקופה ארוכה יותר.

בדקו האם החיוב הגבוה אינו נובע מעלייה נוספת בתעריפי המים. במקרה של עלייה בתעריפים, יש לוודא כי החיוב בתעריף החדש נעשה החל מהתאריך בו הוא התקבל ולא בגין כל תקופת החיוב. כמו כן, יש לוודא כי החיוב שנשלח בתקופה שקדמה לעלייה בתעריפים לא היה חיוב בגין תקופה שונה מהמקובל או על פי הערכה (ראו לעיל), היכולים לגרום לכך שצריכת מים גבוהה יותר מועמסת על החשבון העוקב על פי התעריף החדש.

החל מחודש יולי 2012, אוכלוסיות מיוחדות זכאיות למתן הטבות בתעריפי המים. ההטבה אמורה להתעדכן אוטומטית ורטרואקטיבית באמצעות רשימות זכאים המועברות מהמוסד לביטוח לאומי, אולם רצוי לוודא כי ההטבה אכן ניתנה.

ככלל, ניתן לחייב בגין צריכה על פי קריאת מד מים בלבד. אבל במקרים מסוימים, בהם לא ניתן לקבל מידע בדבר הצריכה בפועל במדי המים, החשבון התקופתי נערך על בסיסה ערכה. חיוב על בסיס הערכה אינו תואם בהכרח את הצריכה בפועל ויכול להביא לפערים משמעותיים. למשל, במקרה בו הנכס עמד ריק תקופה ארוכה וכלל לא נצרכו מים.

ואם יש נזילה בצנרת המים?

במצב של צריכת מים חריגה, יש לברר ראשית שהיא לא נובעת מנזילה בצנרת המים. היה ונמצאה נזילה סמויה אשר בגללה צריכת המים עלתה בלפחות 50% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד, יש לפנות לתאגיד המים, עם האסמכתאות המעידות על תיקון הנזילה ולהגיש בקשה להכרה בצריכה חריגה הנובעת מנזילה. בהתקיים כל התנאים הרשומים בחוק, מחויב התאגיד לחייבה בתעריף מופחת עד תקופה מירבית של 4 חודשים.

בדיקות נוספות שכדאי לבצע

ישנם גורמים רבים נוספים אשר יכולים להביא לחיוב החריג בצריכת המים, כגון גניבת מים (התחברות "פיראטית"), עבודות תחזוקה בצנרת שבקרבת הנכס אשר השפיעו על המדידה ועוד. בירורים נוספים נעשים על ידי תאגידי המים לבקשת הצרכן בלבד, ולכן המודעות שלכם לזכויותכם והקפדה עליהן חשובה פה באופן מיוחד.

במקרים בהם עלתה צריכת המים מעבר ל-100% מצריכת המים בתקופה המקבילה אשתקד ניתן להגיש למנכ"ל תאגיד המים בקשה לחיוב חשבון על בסיס הערכת צריכה בלבד. ההחלטה בנדון נתונה לשיקול דעתו, היה והשתכנע לאור מכלול הבדיקות והנתונים הקיימים כי ישנו יסוד סביר להניח שהכמויות הנקובות בהודעת החיוב הן בלתי סבירות ואינן משקפות את כמויות המים שסופקו לנכס.

אחריות התאגיד וחובותיו כלפי הצרכן

1. החוק מטיל על תאגיד המים חובות שאי עמידה בהן יכולה להטיל עליו אשם מסוים בחיוב הגבוה. למשל, במקרה של קבלת נתוני מדידה החריגים בלפחות ב-100% מצריכת המים הרגילה, מחויב התאגיד לנסות ליידע את הצרכן באמצעות שיחה או מסרון וכן לשלוח נציג לנכס שיוודה כי לא נפלה טעות, יתלה מודעה בכניסה לנכס המתריעה על החריגה ואף ינסה, ככל הניתן, לאתר את הצרכן וליידעו על קיומה של הצריכה החריגה. היה ולא עמד התאגיד בחובתו, הרי שאז הינו אחראי לנזק, בשיעור כזה או אחר.

2. אם למרות כל הפעולות האמורות, עדיין לא נמצאה הסיבה לחיוב החריג במים, אין הדבר אומר כי נגזר על הצרכן לשאת במלוא התשלום הכבד: אחד הכלים העומדים לרשותו הוא כמובן זכות התביעה בבית משפט.

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט לתביעות קטנות ברמלה נפסק כי בנסיבות העניין ועל אף שלא אותרה הסיבה לצריכה החריגה, התובעים הוכיחו כי צריכת המים בתקופה שבמחלוקת אינה משקפת את צריכת המים שלהם בפועל והיות שהשליטה על בדיקת מדי המים נמצאת בידי התאגיד וגם לתאגיד לא היה הסבר לצריכה החריגה, אין לחייבם בגין צריכה זו, אלא לפי הצריכה הממוצעת בלבד.

אומנם מדובר בפסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות הכפוף לערעור, אך כל עוד לא נהפכה ההחלטה בערכאת הערעור, נפתח צוהר להגנה משפטית נוספת על כיסנו.

עו"ד דב דוניץ הוא מנהל משרד עורכי דין, העוסק בין היתר בדיני צרכנות

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, כפי שאין בו המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת.