יצר הרע יכול לעשות טוב. תשתמשו בו נכון
שליטה, תאווה ורכלנות הן דוגמאות ליצרים שעלולים לפרפר אותנו על האצבע הקטנה ולהפוך אותנו לשפוטים שלהם. אבל אל דאגה, אפשר בהחלט לתעל אותם ביחסינו לטובה

יֵצֶר; דַּחַף לֹא רציונאלי; אִינְסְטִינְקְט; חָשַׁק; תְּשׁוּקָה.

 

רגע לפני שאלוהים ברא את האישה הוא בטח חשב לעצמו: מה אעשה עם כל היצרים המטורפים שבראתי באדם? הוא לא יוכל להתמודד איתם לבדו. אה, אני יודע! אקים לו עזר כנגדו! חוה, התוצר של אותה התוכנית, לא שלטה בדחף ליהנות מטעמו האסור של התפוח, ובכך הוכיחה שהאישה היא אכן יצור בעל יצריות פראית. מאז המין האנושי מנסה למצוא ללא הרף דרכים למגר את עוצמתו.

 

עוד בנושא:

אז יצר המין הוא יצר טוב או יצר רע?

קנאה בין בני זוג: הרסנית או חיובית?

עוד על תשוקות ויצרים בפייסבוק של ערוץ יחסים  

כל החדשות בפייסבוק של ynet

 

יצרים זה כוח לחיים, אבל אין ספק שהם גם יכולים לפרפר אותנו על האצבע הקטנה, להרוס לנו דברים מחמת היצר שהשתלט עלינו, וככה בלי לשים לב, אנחנו נעשים שפוטים שלהם. אז לפנינו שתי דרכים: או שנדע לנהל אותם ונהנה מפרותיהם העסיסיים, או שהם ינגסו לנו בכל מערכות היחסים. 

 

1. קנאה

"קנאה בונה, קנאה הורסת", יגידו חכמות. נשים, לפחות במיתוס, יותר קנאיות. אישה שיהיה לה הכל בחיים ותראה אצל חברתה משהו שאין לה, כבר מרגישה שחייה אפר ועפר שווים, עד שהיא תשיג "כמו שיש" לחברתה. וזה נראה לרובנו דבר איום ונורא, אבל האם זה באמת?

 

הקנאה היא כוח שמפתח אותנו כמעט יותר מכל כוח אחר. אם אנחנו יודעים להשתמש בה נכון, אז במקום להכניס אותנו למתח נפשי, שנאה, רגשי נחיתות ומצב רוח נפצי בכללי, היא תישא אותנו על כתפיה לעבר היעד הבא של התפתחותנו.

 

עכשיו נשאלת השאלה - האם לרכוש עוד שמלה, לעשות בלונד רדיקלי, או לנפנף בטיול לחו"ל זו ההתפתחות שלנו? או שאולי עלינו לחפש אנשים שיש בהם דברים ששווה לנו לקנא בהם, כמו זוגיות טובה או יחסים נכונים עם הסובבים, ודווקא בהם לקנא קנאה טובה. הרי אם נעשה מאמץ מכוח הקנאה להיות כמותם, זה יכול באמת להפוך את חיינו ליותר טובים.

 

2. שליטה

אנחנו אוהבות לשלוט. נקודה. גם הילדה הכי ביישנית שהייתה אתכם בכיתה, בבית שלה אוהבת להרגיש המלכה. יש לנו את הרצון הזה "בילט-אין", ואין לנו על זה ממש שליטה. רק שאישה שתלטנית לא נבונה תפגין את רודנותה בצורה גסה, הרסנית ומשפילה, ואילו אישה חכמה יותר, תנהל ת'עניינים בדרכים מסתוריות, רכות ונעימות (עם פה ושם עקיצה), ובכך תפנים גם בך את חוכמתה.

 

אבל כדי שהשליטה שלה תניב פירות, קרי תהפוך את הקשר שלכם והבית שלכם ל"מתוקתק" בקונטרול ולא לאנדרלמוסיה שלמה, אתה צריך לפנות לה ספייס למלוך בהנאה, והיא צריכה לתת לך את הספייס שלך להגיד את המילה האחרונה. כאשר תגדירו גבולות שליטה ברורים, יהיה לכם גם יותר קל להתדיין לגבי עניינים ש"בשטחים האפורים". כי אם לא תהיה איזו חלוקת שליטה ברורה, כל מילה אצלכם תהפוך למלחמה.

 

3. תאווה

חושניות ותשוקה - זה אנחנו. העניין הוא שהרבה פעמים אנחנו לאו דווקא משתמשות בזה בצורה שתבנה את זוגיותנו לטובה. במקום להשקיע את עצמנו בקשר, אנחנו מתהלכות כמו שק פיתויים ברחובות במטרה לצוד כמה שיותר מבטים רעבים, בזמן שבבית ההזנחה חוגגת, עד שנפרדים.

 

אז אם רוצים להשתמש בתאווה שלנו בצורה נכונה, רצוי להשקיע את חיציו של קופידון באדם אחד (ורצוי שיהא זה בן זוגנו), כי תאווה גופנית שבאה למימוש בריא היא תרופה לכעס, איבה ומריבה. עלינו להתייחס לתאווה המינית ככלי שבכוחו לייצר קשר פנימי. אחרת אולי נקבל הרבה תשומת לב פלקטית מהרבה אנשים מפוקפקים, אבל בלב נמשיך להרגיש כמו בובת אשליות מנופחת ובודדה.

 

4. אימהות

היצר האימהי לא מקבל פרגון רב בשנים האחרונות, ואי לכך רבות מאתנו מנסות בחוזקה לדחוף אותו לארון ולהחזיק חזק בדלתות, שמא הוא חלילה, לא יקפוץ החוצה וישתלט לנו על "החופש לקריירה ואהבה עצמית חופשית ללא הגבלה בע"מ". אבל חברות, מה לעשות, היצר הזה עדיין קיים. אני מאמינה שאישה במבנה הפנימי שלה, בנויה להעניק, לגדל, לטפח, ליהנות מאהבה טוטאלית ובמיוחד כלפי מי שקטן וחלש ממנה, כמו הילד שלה.

 

הנשים הכי "חזקות" הופכות לא פעם למרגרינה ברגע שהילד שלהם מגעגע את ה"גוגוגו" הראשון. היצר האימהי הזה פורץ כשיש לו סביבה שמאפשרת לו, שתומכת בו, שמרשה לאישה לגלות את הבטן הרכה שלה. המציאות מראה שאנחנו הופכות למאוד מתוסכלות כשיש בתוכנו מטענים של נתינה שלא מקבלים שום אופציה לבוא לידי ביטוי. זה גורם לנו להרגיש נוקשות, מבוזבזות ומרירות (מישהו אמר "יותר משהעגל רוצה לינוק, רוצה הפרה להיניק?").

 

כדי שנוכל להביא את הנתינה שלנו לכדי ביטוי, אנחנו צריכות להרגיש בטוחות שהיא לא תקבל דחייה. וכאן עלינו לשים לב לסביבה שלנו. האם היא מבזה כל סוג של נתינה או שהיא מפרגנת ומפרה את הצורך הזה? בסביבה נכונה נוכל לקבל כוחות ליצור בזוגיות שלנו אוירה טובה, חמימה ומכילה. וגם ברמה הרחבה יותר, בגלל שאנחנו הנשים, "האימהות של העולם" (גם אם לא מימשנו את זה בצורה ביולוגית) - נוכל להשרות כאן אוירה של בית חם.

 

5. גרגרנות

ההנחה הידועה בקרב כל - "איפה שיש נשים יש אוכל" - לאו דווקא מראה על זה שאנחנו גרגרניות יותר מגברים, אלא על כך שאנחנו נהנות מהאכילה המשותפת. אבל ברצינות, אוכל - אם מסתכלים עליו בצורה נכונה, הוא כלי לחיבור בין אנשים. אם זו אכילה במסעדה, הרי שההנאה המשותפת גורמת לנו להרגיש קרבה. כמו שותפות לאותה הרגשה, כשהלב נפתח והפה מדבר ממעמקים.

 

וזו לא מיסטיקה זולה, זה פשוט עובדה שהאוכל הוא כלי מחבר, ואם מכינים אותו באהבה, הטעם יוצא שופרא דה שופרא. ומי שלא מאמין שפשוט יזמין מישהו אהוב ויכין לו סעודה. אז בפעם הבאה שיש לכם איזו ארוחה זוגית, מי שמבשל, יזכור שהאהבה שהוא מכניס בבישול מורגשת וטעימה. ומי שאוכל יתן לזה שהכין הרגשה טובה על ההשקעה והנתינה שיש באוכל, ואז כל אכילה תהפוך מפצצת קלוריות, לפצצת קרבה והנאה.

 

6. רכלנות

כן, אני יודעת, לא קלה ההחלטה להיגמל מרכילות בכל שעה. אבל חשוב שנזכור שכולנו, כל בני האדם, גם השנואים ביותר וגם האהובים ביותר, כולנו חלק ממערכת שלמה. מחוברים כמו תאים בגוף אחד. וכל מחשבה, מילה או מעשה שאני עושה, משפיעים על הגוף הכללי.

 

 

אז במקום לבזבז זמן עם בן הזוג על רכילות שלילית, את יכולה לדבר על דברים יפים שראית שאחרים עושים. זה בטח יטהר את האווירה של השיחה וייתן לשניכם הרגשה יותר נעימה (ואולי באופן לא מודע, גם ההוא שריכלתם עליו דברים טובים, ירגיש פתאום בלבו תחושת אהבה).

 

ומילה שלי: אחרי הכל, גם אם את כל זה אנחנו יודעות, כשהיצר בא, הוא לא שואל "מה תרצי גברתי: קנאה שורפת או קנאה טובה?". הבחירה שלך היא בכל רגע. לפני שאת מדברת, או אפילו חושבת מחשבה על האחר, תמדדי את זה קודם על עצמך כמו בגד, ותבדקי: זה יפה לי? מתאים לי? אם כן, אפשר להעביר הלאה.

 

בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק  

 

שלי פרץ, שחקנית, תסריטאית ואימא, פעילה בתנועת הערבות.

 

קישורים ממומנים
 תגובה חדשה
הצג:
כל התגובות לכתבה יצר הרע יכול לעשות טוב. תשתמשו בו נכון
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
דעה
צילום: shutterstock
מאז חוה המין האנושי מנסה למצוא דרכים למגר את עוצמתו
צילום: shutterstock
ynet ספיישל
חתונות
האינדקס המלא בדרך לחופה
כתבו לנו
הכרויות