שתף קטע נבחר

אוהבת אותו אך מתביישת להציגו בפני המשפחה

"זה קצת מביך להודות, אבל אני מרגישה שהסביבה שלי לא תקבל אותו. תביני, הוא לא נראה כל כך טוב והוא בין עבודות... אפשר להגיד שאני מרגישה שזה שאני איתו מוריד לי מהערך"

"אני יוצאת עם מישהו כבר כמעט שנה, אבל אף אחד לא יודע על כך. זה לא שהוא נשוי או משהו, אני פשוט לא מרגישה שזה נכון, אז אני לא מרבה לדבר עליו".

 

כך נפתחה הפגישה הראשונה שלי עם מיכל (שם בדוי), בחורה יפה ומצליחנית, שבאה כביכול לתהליך ליצירת זוגיות, אבל בסופו של דבר חשפה שהיא בזוגיות כבר מעל שנה. ניסיתי לברור מבין המילים שלה מה זה אומר "לא מרגישה שזה נכון".

 

עוד בנושא:

בלי בושה חייכתי, הרמתי דגל גאווה וצעדתי

יש משהו נואש בחשיפת היותנו "מחפשים"

הכול על זוגיות בפייסבוק של ערוץ יחסים

כל החדשות בפייסבוק של ynet  

 

"את מתביישת בו?" שאלתי ומיכל מיהרה להשיב: "לא בדיוק. כיף לי איתו, הוא נהיה החבר הכי טוב שלי, ובכל פעם שניסיתי לנתק את הקשר, חזרתי כמו דבורה לפרח כי הגעגועים הכריעו". "אז מה הבעיה?", הקשיתי. "זה קצת מביך להודות, אבל אני מרגישה שהסביבה שלי לא תקבל אותו", ענתה והוסיפה: "תביני, הוא לא נראה כל כך טוב והוא לא יושב במשבצת מקצועית כמוני... אפשר להגיד שאני מרגישה שזה שאני איתו מוריד לי מהמניות".

 

 

אני ומיכל המשכנו להיפגש ובמשך הפגישות הבנתי שבסופו של דבר, היא מאד אוהבת את בן הזוג שלה, אך הוא כמובן, נשבר מעצם העובדה שהיא מסתירה אותו ומתביישת להציג אותו בציבור בתור בן הזוג שלה. גם מיכל נקרעת כל פעם מחדש, בין הלב ובין ה'פאסון' שלה.

 

את הסיפור של מיכל שמעתי במרוצת השנים מכל כך הרבה גברים ונשים, שנקרעים בין כמיהת הלב שלהם ובין "מה הסביבה תגיד". הסיבות מגוונות, ויכולות לנוע החל ממראה פיזי, דרך הגיל או הסטטוס המשפחתי, עדה או דת, וכלה במקום, בקריירה או בשאיפות.

 

"אני לא יכולה לשאת את המחשבה שאנשים סביבי יראו אותנו ביחד ויניחו שהתפשרתי, או יתהו אם זה כל מה שיכולתי להשיג", סיכמה את המצב מיכל, ובהסבר שלה הכריזה בעצם על הסיבה האמיתית שבגללה היא נוטה להסתיר את בן הזוג שלה.

 

הארון החברתי

האינדיקציה מבחינתי להאם קיימת בכל זאת אהבה ביניהם, היא לשאול את מיכל וכל מי שנמצא בסירה שלה את השאלה הבאה: "אם הייתם חיים על אי בודד, בלי המשפחה, החברים והקולגות בעבודה – האם עדיין היתה לכם דילמה עם להיות איתו?". לשמחתי, לא לקח למיכל זמן רב להשיב לשאלתי, והיא ענתה: "ברור שלא. זה היה מקל עלי בטירוף".

 

מיכל ורבים אחרים כלואים בתוך ה"מה יגידו", כלומר שבויים בקונספציה של רצון מתמשך לרצות את הסביבה ואת האחרים, במקום לשחרר את עצמם למרחב של מה הם רוצים. למעשה, הסיטואציה הזו דומה להפליא להמצאות בארון אצל הומואים ולסביות. מדובר בהסתרה תמידית של הרצונות שלי, של הרגשות, הכמיהות והחלומות שלי, מחשש שלא אעמוד בציפיות של הסביבה.

 

אנשים יכולים להעביר ככה שנים רבות מחייהם, יש כאלה שיעבירו חיים שלמים של הסתרה וויתור על הרצונות האמיתיים שלהם, רק כדי לעמוד בסטנדרט המצופה מהם, רק כדי להמשיך ולתחזק את התדמית שבנו לעצמם, את ה'פאסון' שלהם. הגורם העיקרי ל'פאסון' שלנו הוא הפחד מטעויות. הרי אם לא היינו חושבים שיש סיכוי שהבחור/ה לא יתקבלו בסביבתנו, אם לא היינו חושבים שירימו גבה על בחירותינו, מזמן היינו הולכים על כל הקופה.

 

לכו עם הלב

הפחד שלא נעמוד בציפיות של הסובבים אותנו הוא המחבל העיקרי בתוצאות שלנו בחיים. במקום הזה חשוב לזכור שאין אף אדם שהצליח בחייו מבלי לטעות ובגדול במהלך הדרך. כוונתי היא שאין דרך אחת ויחידה להצלחה, אהבה או לחיים טובים יותר, ואין ערובה לכך שלא נטעה במהלך הדרך. כל שנותר לנו לעשות הוא לקחת אויר, להקשיב לפעימות הלב וללכת על זה.

 

 

מיכל הבינה שעד שהיא לא תיתן הזדמנות אמיתית לאהבה שיש לה, היא תמשיך לעמוד במקום עוד הרבה מאד זמן. בהשראת הפגישות שלנו היא החליטה לעמוד בגאון ולהציג את בן זוגה לחבריה ולבני משפחתה.

 

להפתעתה, הסביבה שלה דווקא קבלה אותו בחיבוק גדול (אח"כ היא אמרה לי שהוריה וחבריה כל כך שמחו שיש מישהו בתמונה, שממש לא עניין אותם איך הוא נראה או מה הוא עושה), וכולם התאהבו בו בדיוק בשל התכונות שהיא אוהבת ולא בגלל מה שאין לו.

 

לעשות את הצעד הזה דורש אומץ רב, אבל התוצאה לרוב כל כך משתלמת עד שעצם האקט, עצם הפרידה מהפאסון - שווה את המאמץ.

 

בהצלחה!

 

בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק

 

  • הכותבת היא מאמנת לזוגיות מבית "נקודותיים - מרכז לתהליכי זוגיות", המשמשת כחלק מצוות מומחי Jexperts מבית JDate

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אבל מה אם הם לא יאהבו אותי ויחשבו שהתפשרתי?
צילום: shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים