יותר זה פחות: רווקים נחשקים נותרים לבד
האם מרוב אופציות בעולם הרווקות נגזר עלינו להישאר גלמודים ומדוכאים? כך טוען לפחות הפסיכולוג האמריקאי ברי שוורץ, וכך קרה גם לידידה המחוזר של עדי רם, שמתוך 67 בחורות שונות שפנו אליו – אפילו דייט לא יצא לו
לפני כמה זמן פרסמתי את ידיד שלי עמית (שם בדוי), באחת מקבוצות הפייסבוק בהן רווקות מפרסמות את מכריהן הרווקים למטרת היכרות. עמית הוא בחור נחמד שלעניות דעתי נראה סביר, לא יותר.
עוד בנושא:
רווקות היא בחירה! לא בעיה שמצריכה פתרון
רווקה תל אביבית בת 35. הסטיגמה בהתגלמותה
הכול על היכרויות בפייסבוק של ערוץ יחסים
גבר בעל מראה ממוצע בהחלט שתוך שלושה ימים קיבל במצטבר לא פחות מ-19 הצעות חברות ו-23 הודעות, לא כולל משהו כמו 15 הודעות שהגיעו אליי מבחורות שונות, שביקשו שאעביר לו את הפרטים שלהן, ועוד כ-10 תגובות בקבוצה עצמה מתחת לפוסט ההיכרות שפרסמתי. בחישוב מהיר זה יוצא 67 פניות בשלושה ימים בלבד! בשלב הזה הפסקנו לספור, אבל זה לא אומר שלא המשיכו להגיע טפטופים של פניות על כל צורותיהן, גם שבוע לאחר מכן.
ברצוני להדגיש שנית, שעמית אמנם בחור נחמד לכל הדעות, אבל רחוק מלהיות דוגמן צמרת, כך שאתם יכולים רק לתאר לעצמכם מה היה קורה לו בחור שנראה כמו בראד פיט, מצליח כמו ביל גייטס ובזמנו הפנוי הוא גם מסז'יסט וגם שף מדופלם, היה נחשף בקבוצת ההיכרויות הזאת.
לכאורה, נשמע שזהו מצב אידיאלי שכל גבר ישמח להיות בו. ואכן, כל גבר שסיפרתי לו על כך הגיב ב "איזה כיף לו! הייתי מת ל-60 בנות בשלושה ימים". אז זהו, שלא. מעבר לכך שזה החמיא מאד לעמית היקר, הוא בעיקר מצא את עצמו מאוד-מאוד מבולבל.
עם השתיים-שלוש הראשונות שנראו לו מתאימות הוא עוד ניסה לפתח שיחות, לאחר מכן הגיעו עוד כמה בנות שמצאו חן בעיניו וגם איתן התחיל לדבר. תוך כדי השיחות הללו המשיכו להגיע עוד ועוד בקשות, וגם חלק מהן נראו לו פוטנציאליות לזוגיות.
לבאות בתור הוא כבר ענה בנימוס והודיע להן שהוא כבר מנהל 'מגעים' עם בחורות שפנו אליו קודם לכן וברצונו להתרכז בהן. ולמרות שידע שזהו הדבר הנכון לעשות, עדיין הרגיש שאולי פספס משהו כשוויתר על האופציות החדשות. לאחר מספר ימים עמית ביקש שאוריד את הפרסום מהעמוד, כי זה כבר היה יותר מדי.
ושתבינו שבסופו של דבר, מכל הסיפור הארוך הזה, אפילו דייט לא יצא! המקסימום שקיבל עמית היה שבע חברות חדשות בפייסבוק, שאולי עם חלקן הוא ניהל מספר שיחות חולין. לאחר עיון בקבוצה יצא לי אף לראות מספר פוסטים דוגמת: "היי בנות, פרסמתי בעבר את אלון, הוא עדיין לא מצא את האחת אז אני מפרסמת אותו שוב".
השאלה הנשאלת מכל הסיטואציה הזאת ודומות לה, היא איך יכול להיות שמתוך 100 בחורות הוא לא מצא אף אחת? מה, אף אחת לא מספיק טובה בשבילו? אז זהו, שההיפך הוא הנכון - עמית הרגיש שהרבה מהן בהחלט מספיקות לו, הוא פשוט לא ידע במי לבחור ואיך להתמקד באחת, כשעוד ועוד בנות מנסות אצלו את מזלן, ומכל השפע הזה הוא נותר יותר מתוסכל ממאושר. כלומר, במקרה הזה עודף הבחירה עשה את האפקט ההפוך ממה שהוא היה צריך לעשות.
ביחסים כמו באופנה, יותר זה פחות
מבחינה מדעית, לא מפתיע שכך הדבר. מחקרים רבים בתחום קבלת ההחלטות בחנו כיצד מגיב אדם למצב של עודף אפשרויות. הפסיכולוג האמריקאי, ברי שוורץ, חקר איך אנו בוחרים ואת מסקנותיו פרסם בספרו הנודע "פרדוקס הבחירה - מדוע יותר זה פחות?" (The Paradox of Choice - Why More Is Less).
שוורץ טוען כי עודף בחירה גורם לדיכאון, תחושת בדידות וחוסר שייכות חברתית. כדוגמה לכך הוא מצטט מחקר שנעשה באוניברסיטאות קולומביה וסטנפורד, שמצא כי כאשר ניתנה לקבוצת הנחקרים בחירה מצומצמת יותר בין סוגי שוקולדים, היו יותר מרוצים מהטעם שבחרו מאשר במצב ההפוך בו נאלצו לבחור בין מבחר גדול ומבלבל למדיי.
בנוסף, שוורץ טוען כי אנשים הנאלצים לבחור אפשרות אחת מתוך מספר רב של אפשרויות אטרקטיביות, מתחילים לשקול חלופות היפותטיות ומסתכלים על הבחירה במושגים של "מה הפסדתי" ולא "מה הרווחתי". נטייה זו גורמת לאנשים לתהות לגבי הבחירות שלהם ולהרהר באפשרויות ה"מפוספסות", וכפועל יוצא, הם תמיד יצאו מאוכזבים מכל בחירה שיעשו.
במחקר נוסף שערך שוורץ עם פרופ' מרקוס מאוניברסיטת סטנפורד, נמצא כי אפשרויות בחירה מרובות מדי עלולות לשתק את העומדים בפניהן ולהוביל לתחושות של חוסר ביטחון וחרטה. המחקר מצא כי כאשר ישנו מבחר גדול מדי, האדם הופך להיות אובססיבי לגבי מה הבחירה שעשה אומרת לגביו. לדבריה של פרופ' מרקוס, "אפילו במצבים בהם בחירה מקדמת חופש, העצמה ועצמאות, היא עדיין עלולה לייצר חוסר ביטחון משתק, דיכאון ואנוכיות".
ים של רווקים
הרווקים של ימינו חווים תחושות דומות למתוארות במחקרים, בייחוד אלו שמתגוררים בערים הגדולות כמו תל אביב, משום שהם עומדים באופן יומיומי בפני מרחב אפשרויות אינסופי כמעט, שמעניק להם האינטרנט על שלל אתרי ההיכרויות, הפייסבוק והרשתות החברתיות.
וזאת מבלי להזכיר בני זוג פוטנציאליים בהם הם נתקלים בעולם שמחוץ למחשב (כן, יש כזה) - כגון מקום העבודה, לימודים, מקומות בילוי ועוד. האם יש פלא אם כן, שתל אביב נחשבת למובילה במספר הרווקים מבחירה בני ה-30 ומעלה? האם לא ייתכן שכל השפע הזה פשוט גורם לכולנו להישאר לבד?
מאחלת לכולם סופשבוע מוצלח, עם או בלי אפשרויות מרובות.
בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק
ל"ערה?" – בלוג הפייסבוק של עדי רם
לפנייה לכתב/ת 
