באדיר נפרד: "גם אוהדי בית"ר מעריכים אותי"
"עם שריקת הסיום ירדתי מהמגרש והבנתי שנגמר הסיפור. אני מבין את הכדורגלנים שבוכים, אבל אני לא מסוג האנשים שמזילים דמעות. אלוהים נתן לי הכל. עשיתי כל מה שאפשר בכדורגל". וואליד באדיר תולה את הנעליים
"כלום. לקחתי את הבנות לבית הספר ולגן. יש הרבה תוכניות לעתיד".
מה הכיוון?
"קודם כל ננוח. רק שלשום סיימתי עם הכדורגל, אני רוצה לשבת לחשוב. בינתיים שהצעירים יאכלו את הדשא".
עוד ב-ynet ספורט:
- חשיפה: ספורטאים אולימפיים יועסקו בחברת החשמל
- דודי סלע חזר בגדול למאיה הראשונה, שחר פאר ממשיכה לצנוח
- את ה-5:5 המדהים בין יונייטד לווסט ברומיץ' כבר ראיתם?
- סן אנטוניו דרסה את ממפיס בפתיחת גמר המערב
יש הצעות מעניינות?
"פנו אלי כבר כמה פעמים מ'האח הגדול'. הציעו לי להיכנס לבית, אבל הסברתי להם שאני מרוכז רק בכדורגל".
אז אולי עכשיו?
"עכשיו הגיע הזמן להחזיר למשפחה. מגיעה להם תודה גדולה על התמיכה כל השנים".
ברוכים הבאים לחיים החדשים של וואליד באדיר. בגיל 39, אחרי קריירה מפוארת בת 21 שנה, אחד מגדולי השחקנים שדרכו כאן מתחיל להתרגל למציאות נטולת כדורגל. הוא עוד לא יודע איך עושים את זה. התמונות מהשער האחרון שכבש שלשום לרשת של פורש אחר, ניר דוידוביץ', עוד טריות בזיכרון. נפגשנו אתמול בכפר קאסם לראיון סיכום קריירה.
המספרים של באדיר כמעט בלתי נתפסים. יותר מאשר על יכולתו כשחקן כדורגל, הם מעידים על אישיותו המיוחדת שאיפשרה לו לשרוד ברמות הגבוהות ביותר לאורך כל כך הרבה שנים. ההחלטה הסופית על הפרישה התקבלה לפני חודש וחצי. "ישבתי עם המשפחה, אמרתי להם שזהו. העדפתי לעזוב את הכדורגל בשיא, רציתי שיזכרו אותי לטובה".
| 531 הופעות בליגת העל (מקום שלישי בכל הזמנים) |
| 91 משחקים באירופה (שיאן ההופעות הישראלי) |
| 67 הופעות בליגה האירופית וגביע אופ"א (מקום רביעי באירופה) |
| 74 הופעות במדי נבחרת ישראל |
| 71 שערים בקריירה |
| 5 אליפויות |
| 5 גביעים |
| השחקן היחיד ששיחק עם שתי קבוצות ישראליות בשלב הבתים של ליגת האלופות |
יש כאלה שחושבים שמשכת את זה יותר מדי. אולי היה עדיף לפרוש
"לא משכתי את זה יותר מדי. אני לא מסתכל על הביקורות מסביב".
אתה חושב שיכולת להמשיך לעונה נוספת?
"ברור שיכולתי להמשיך, אבל רציתי לעזוב בשיא. עשיתי כל מה שאפשר בכדורגל, מה הייתה נותנת לי עוד עונה?"
חיפשנו את הדמעות בטקס הפרידה שלשום, או כשיצאת בדקה התשעים.
"היה לי מאוד מרגש, אבל אני לא מסוג האנשים שמזילים דמעות, למרות שאני מבין את הכדורגלנים שבוכים. שלשום עם שריקת הסיום ירדתי מהמגרש והבנתי שנגמר הסיפור".
"תמיד אהיה וואליד מכפר קאסם"
מצד אחד, אתה אחד השחקנים הנערצים ביותר במגזר. מצד שני, לאורך השנים נשמעו ביקורות על כך שהעדפת להות דיפלומט ולהימנע מעימותים.
"מה לי ולפוליטיקה? אני אדם של כדורגל נטו. אני בא לשחק כדורגל, לתת את כל כולי, חוץ מזה לא מעניין אותי כלום. זו הפרנסה שלי. למה שאדבר על דברים שאני לא מבין בהם? שיגידו מה שרוצים. מבחינתי, אני יודע שהייתי השגריר הכי טוב של המגזר".
אתה השחקן הערבי הכי גדול שהיה פה?
"לא אוהב לדבר על עצמי, יש הרבה אנשים שיענו לך על זה".
עשרים שנה לאחור. איך היה לצמוח כשחקן ערבי?
"כשהייתי ילד בכפר קאסם הערצתי את זאהי ארמלי. אמרתי לעצמי 'הלוואי ואגיע לרמות שלו'. הוא היה המודל שלי, והנה, חשבתי עליו והצלחתי. אלוהים נתן לי הכל - שיחקתי כדורגל, הבאתי תארים ואני מקווה שעזרתי גם לקדם את הכדורגלן הערבי. בשיחות שלי עם ילדים תמיד אמרתי להם 'קודם תהיו בני אדם, כי כדורגל זה תרבות'. אמרתי להם שגם אם מישהו מהם יהיה כוכב, שלא ישכח מאיפה הוא בא. אני תמיד אהיה וואליד מכפר קאסם".
"לא הייתי חוגג כמו ערן זהבי"
על סלים טועמה חיברו שירי נאצה, ושחקנים ערבים אחרים ספגו וסופגים קללות. אתה לא סבלת מגילויי גזענות.
"שיחקתי נגד בית"ר ירושלים, בני יהודה, בדרבי מול מכבי ת"א, והקהל של כל הקבוצות האלה העריך אותי כספורטאי. הם ידעו שאני בן אדם שמגיע לעשות את העבודה שלו, ושמעולם לא התערבתי בעניין הסכסוך. תמיד הייתי צנוע, לא פגעתי באף אחד. גם אוהדי בית"ר מעריכים אותי".
גם אחרי שהנפת להם צלחת אליפות בטדי לפני שלוש שנים?
"לא התרכזתי בזה, רק בכך שלהיות קפטן הפועל זה החלום הכי גדול שלי".
היית מוכן לשחק בבית"ר ירושלים?
"הייתי במועדון ענק כמו הפועל, כך שלא הייתי עוזב לטובת אף קבוצה. בתקופה האחרונה שלי לא שיחקתי בשביל הכסף, אלא בשביל המועדון הזה כאילו אני חייב להם".
אם גאידמק היה מציע לך מיליון דולר לעונה?
"הייתי נשאר בהפועל".
היית מוכן לעבור מהפועל למכבי כמו ערן זהבי?
"לא. וגם לא הייתי חוגג שער כמו שהוא עשה. הנה, כבשתי במשחק האחרון שלי נגד חיפה, אמרתי בלב סליחה, לא חגגתי. יש ביציע אנשים שמכבדים אותי".
איך הרגשת עם מחאת אוהדי בית"ר בעקבות הגעת הצ'צ'נים?
"בוודאי שלא הסכמתי. כאדם הרגשתי לא נעים".
ומהצד השני, מה אתה אומר על אוהדי סכנין ששרקו בוז בהמנון?
"לא הייתי שם ואני לא יודע בדיוק מה הם עשו, אבל יש יותר מדי אנשים שאי אפשר להבין אותם. אני מכבד כל דבר, גם את ההמנון".
"חבל שמוני הראל עזב אותנו"
בשנים האחרונות הגיעו לא מעט בלמים להפועל ת"א. דיברו על ירידה שלך לספסל, אבל איכשהו תמיד חזרת להרכב.
"האמנתי בעצמי. ידעתי שעבודה קשה וצניעות יובילו להצלחה. להתאמן חזק, לא לדבר יותר מדי. כל אדם מקבל את הצ'אנס שלו, כל עוד קיבלתי אותו לקחתי בשתי ידיים. לא משנה כמה בלמים הגיעו, ואני מעריך את כולם, האמנתי בעצמי, אחרת הייתי חושב פעמיים אם להמשיך".
היה קשה להיות שחקן בהפועל בשנים האחרונות על רקע כל המשברים והעימותים הניהוליים.
"הפועל זה מועדון ענק, אתה לא יכול להגיד שהיה קשה. אז היה בלגן שנה או שנתיים, אבל יש אוהדים מדהימים, מספר אחת בארץ, בלעדיהם לא הייתה קבוצה".
ובכל זאת, לאורך תקופות ארוכות, המשבר הניהולי האפיל על הכדורגל.
"מוני הראל הביא אותי להפועל, נתן לי מה שאני רוצה ואני אוהב אותו מאוד. חבל שהוא עזב אותנו. עכשיו יש את חיים רמון, לובין וכל האחרים".
את טביב לא הזכרת.
"כי לא היה לי קשר איתו אף פעם. אם הייתי יכול להחליט מי יהיה הבוס, הייתי שם את מי שטוב להפועל ולאוהדים. תחשוב לבד מי זה".
זכית בעשרה תארים בכדורגל הישראלי, באירופה הסתפקת בטעימה מהפרמייר ליג כששיחקת בווימבלדון. יש תחושת החמצה?
"אם לא הייתה לי בעיה אישית שחייבה אותי לחזור ארצה, הייתי משחק בחו"ל עד היום".
מכבי חיפה או הפועל ת"א?
"הפועל זה הבית הכי חם שהיה לי בקריירה".
למה?
"כבר באימון הראשון הרגשתי שפתחו לי את הדלת. הם גרמו לי
לחיות מחדש אחרי חיפה, כאילו נולדתי לשחק כדורגל שוב".
מי השחקנים הכי גדולים ששיחקת איתם?
"(צוחק) הלו, זו קריירה של 21 שנה, יש הרבה. בניון, ברקוביץ', רביבו, נימני, פראליה, רוסו, יעקובו, ז'וטאוטאס, אבוקסיס, אלימלך, דומב, גרשון, ורמוט, שכטר, נאתכו".
לפנייה לכתב/ת 
