שתף קטע נבחר

חושפי שחיתויות בעבודה: מה ההגנות בחוק?

האם לעובד שנתקל בשחיתות במקום עבודתו מומלץ לשתוק, מאחר שאין סיכוי שיזכה להגנה אמיתית בחוק? ואם מתלוננים - כיצד עושים את זה נכון? מומחים משיבים

עובדים רבים, המגלים שחיתות במקום עבודתם, חוששים לדווח על כך לממונים מחשש שימצאו את עצמם במצב בעייתי ואף ייאבדו את מקור פרנסתם. חשש זה אינו מנותק מהמציאות, שכן חרף העיסוק הציבורי הרב בנושא - עד היום לא נחקק חוק ייעודי שמעניק הגנה להם הגנה. אז איזו הגנה בכל זאת מוענקת לעובדים המבקשים לחשוף שחיתות ואי סדרים?

 

 

עו"ד אלון קוחלני, מומחה לביקורת פנימית וניהול סיכונים, לשעבר חבר מועצת לשכת המבקרים הפנימיים, מסביר שכאשר מדובר בעובדי ציבור - המענה מגיע חוק מבקר המדינה. חוק זה מסמיך את המבקר להעניק לעובד או למבקר פנימי שפוטר, סעד בצורה של ביטול הפיטורים או מתן פיצויים מיוחדים בכסף או בזכויות.

 

על מנת לקבל את הסעדים הללו, קולחני מציין כי יש למלא אחר מספר תנאים: היות המתלונן עובד ציבור; הגשת תלונה למבקר המדינה; הממונה על העובד שהתלונן פגע בו ישירות ובניגוד לחוק; העובד הודיע על מעשה השחיתות לפני שהממונה פעל נגדו; ההודעה על מעשה השחיתות נעשתה בתום לב ועל פי נהלים תקינים; וקיום קשר סיבתי בין התלונה להתנכלות הממונה.

 

חוק נוסף שאמור לספק מענה, הוא חוק הגנה על עובדים, שנחקק ב-1997 ואוסר על מעביד לפגוע בתנאי עבודתו של עובד שהתלונן נגדו או נגד עובד אחר. "חוק זה חל הן הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי", מסבירה עו"ד נעמי לנדאו, מומחית לדיני עבודה. "כאשר מדובר במעסיק פרטי, החוק מגן על עובד שהתלונן על הפרת החוק במקום העבודה או בקשר לפעילות המעסיק. בגוף ציבורי מוענקת הגנה גם אם התלונה הוגשה על פגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין".

 

לנדאו מוסיפה, כי החוק נועד להגן על עובד שחושף אי סדרים במקום העבודה ולעודד עובדים לחשוף התנהלות לקויה. לפיכך, הוא מסמיך את בית הדין לעבודה להעניק שורת סעדים לעובד, בהם מניעת פיטורים והחזרה לעבודה כאשר מדובר בגוף ציבורי או בגוף פרטי המעסיק יותר מ-25 עובדים. בתיקון מ-2008, נקבעו בחוק שלוש שנות מאסר למנהל שיפטר עובד משום שחשף שחיתות ועד 500 אלף שקלים פיצוי לעובד שפוטר.

 

אפקטיבי? לא ממש

אולם עו"ד קוחלני מציין כי מספר הפונים למבקר המדינה ולבתי הדין, קטן בהרבה ממספרם של חושפי השחיתית בפועל. על פי הערכות לשכת המבקרים הפנימיים מ-2011, יש כ-800 חושפי שחיתויות שמחפשים עבודה. כמות הפניות נמוכה בהרבה. "כיוון שכך, לא ניתן לקבוע כי המצב התחיקתי הקיים מעניק שיניים לטיפול בחושפי שחיתויות".

 

קוחלני מזכיר גם את חוק עידוד טוהר המידות השירות הציבורי מ-1992, שנועד להוקיר חושפי שחיתויות על ידי הענקת תעודה הוקרה מנשיא המדינה. בשנת 2007 תוקן החוק ונקבע בו מבקר פנימי או ממונה על הגוף ציבורי חייבים לטפל בתלונה שעניינה שחיתות או פגיעה אחרת בטוהר המידו, וכי יש לדווח למבקר המדינה על תוצאות הטיפול בתלונות.

 

אולם גם תיקון זה לא עמד בציפיות לדבריו, שכן על פי מבקר המדינה - בנציבות תלונות הציבור התקבלו מעט מאוד דיווחים בנושא. "מבקר המדינה קבע בדוח האחרון לשנת 2012 כי אחת הדרכים להגברת המודעות לנושא היא הענקת תעודות הוקרה לעובדים שחשפו שחיתויות, אך בפועל השימוש בכלי זה הוא מינורי, דבר שמעלה תהיות בדבר היכולת של חלוקת תעודה לשנות את מצבם הרע של חושפי השחיתויות".

 

לשבת בשקט? תלוי

אז האם לעובד שנתקל בשחיתות מומלץ לשבת בשקט, מאחר שאין סיכוי כי יזכה להגנה אמיתית? עו"ד לנדאו סבורה שלא. "כאשר עובד עומד בתנאי החוק והפסיקה, תוענק לו הגנת בית הדין, כל זאת בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה".

 

בין היתר היא מדגימה, כי בפסיקה מחודש מרס האחרון, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי תנאי עבודתו של עובד נפגעו בעקבות תלונה שהגיש למבקר המדינה ופסק לו פיצוי גספי. במקרה אחר, בית הדין האזורי בחיפה קיבל בקשת עובדת להוציא צו מניעה זמני שיורה על ביטול פיטוריה, בטענה כי פוטרה בשל תלונה שהגישה כנגד מעסיקה.

 

מנגד, קוחלני חורץ כי "האמת העצובה היא, שאין בישראל בשורה לחושפי שחיתויות. סופם מר על פי רוב - הם לבסוף נאלצים לעזוב את מקום עבודתם ומתקשים לאחר מכן למצוא עבודה. דרך החתחתים בה הם עוברים מעבירה מסר תת הכרתי לעובדי הציבור כי לא כדאי להם להתייצב נגד מעשי שחיתות במקום עבודתם".

 

"השינוי הנדרש, כפי שמבקר המדינה מציין בדוחות שלו, הוא שינוי תפיסתי", הוא מוסיף. "הדרך שעד כה ביקש המחוקק לטפל בכך, בהענקת חלוקת תעודות הוקרה ע"י נשיא המדינה, רחוק מלשנות את המציאות.

 

"בהעדר חקיקה כוללת ומושלמת, מצבם של חושפי שחיתויות הוא בבחינת מתן כדור אקמול לחולה אנוש. החקיקה הקיימת נועדה לתת תרופה מידית לחושף השחיתויות בהגנה על מקום עבודתו ותנאיו, אך בפועל אין בה כדי להבטיח כי החושף לא יפגע וחזרתו לעבודה תתאפשר".

 

כיצד לפעול?

מה בכל זאת מומלץ לעובד שהחליט לחשוף שחיתות לעשות? "במידה שעובד החליט להתלונן, מומלץ שיגיש תלונה בכתב, מנומקת ומפורטת, וכן יוודא שהתלונה מוגשת לגורם המוסמך: אם זה בתוך הארגון אז למנהל או מבקר פנימי, ואם מחוץ לארגון אז מבקר המדינה, משטרת ישראל או נציבות שירות המדינה", מפרטת לנדאו.

 

"מומלץ לעובד לצלם ולתעד את תיקו האישי אצל המעסיק לרבות מכתבי המלצה ושבח שקיבל מהממונים עליו ושיוכלו לסייע בהוכחת שינוי המגמה והיחס כלפיו מעת הגשת התלונה", היא מוסיפה. "בנוסף, במידה שהחליט העובד להגיש תלונה, עליו לפעול במסגרת הזמנים הקבועה בחוק - תקופת ההתיישנות להגשת תביעה על פי החוק הינה 12 חודשים מיום שנוצרה עילת התביעה". 

 

 טיפים לחושף שחיתות: "עובד שחשף מעשה שחיתות, מומלץ שיעביר את המידע למבקר הפנים של הארגון או למבקר המדינה, באופן אנונימי ככל שניתן. אם מעשה השחיתות קושר ישירות את העובד ולא מאפשר לו פניה אנונימית, כדאי לו לשקול טוב את צעדיו. אם יחליט לפעול – רצוי שיתעד את הפרת החוק של המעביד והן את התנהגותו הטובה כעובד. לדוגמא, מכתבי המלצה שהוא קיבל וכו'. מידע זה יוכל לסייע לעובד להוכיח כי הוא זכאי.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים