הרפורמיסט: להתקרב למערב. השמרן: מה הטעם?
נתניהו סבור שהבחירות שייערכו באיראן בעוד שבוע בדיוק לא ישנו דבר, אך בעימות על תוכנית הגרעין הביעו כמה מהמועמדים גם נכונות לפשרה. "לא הלכת צעד אחד לקראת המעצמות", האשים אחד מהם את המועמד המוביל ג'לילי, והוא תקף: "כששיתפנו פעולה עם ארה"ב, כינו אותנו 'ציר הרשע'"
הגרעין האיראני עובר לקדמת הבמה, שבוע בדיוק לפני שמיליוני איראנים הולכים לקלפי: אחרי ששמונת המועמדים להחליף את נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד, דנו בעתידה הכלכלי של איראן והתעמקו בסוגיות תרבותיות, הם הפנו את אור הזרקורים לתוכנית הגרעין במסגרת העימות השלישי והאחרון ביניהם. אולם במקום שזה יהפוך לבמה להשמצת ארה"ב וישראל, הופנו חיצי ביקורת דווקא לעבר אחד המועמדים המובילים, ראש צוות המשא ומתן בנוגע לתוכנית הגרעין סעיד ג'לילי.
בעימות, שנמשך ארבע שעות כמו קודמיו, הותקף ג'לילי השמרן על ידי יריביו על חוסר נכונותו להתפשר אל מול דרישות הקהילה הבינלאומית. כך למשל שר החוץ האיראני לשעבר, עלי אכבר ולאיתי, הטיח בו ואמר: "לא הלכת אפילו צעד אחד לקראת המעצמות, והלחץ של הסנקציות עדיין קיים. אמנות הדיפלומטיה פירושה לשמר את זכויות הגרעין שלנו, ולא לגרום להחמרת הסנקציות".
בשבוע שעבר אישר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי איראן טרם חצתה את הקו האדום שהציב, אולם הבהיר: "שאיש לא ישלה את עצמו, תוצאות הבחירות באיראן לא ישנו דבר". גם מזכיר המדינה האמריקני, ג'ון קרי, הודה כי "אין לנו ציפיות גבוהות שהבחירות הקרובות יביאו לשינוי מהותי בחישובים של איראן. אין זה תיק המצוי בידיו של הנשיא החדש, זה בידי המנהיג העליון של איראן חמינאי והוא זה שיקבל את ההחלטה".
"אי הכרה בישראל - עיקרון בסיסי שלנו"
עם זאת, בעימות הנשיאותי הפגינו המועמדים עמדות שונות - וחלקם נטו יותר לכיוון שיקום היחסים עם המערב. "כשהצד השני מוכן לצעוד שלושה צעדים לכיוונך ואתה רוצה להתקדם רק בצעד אחד, ברור לכל שאתה לא מעוניין להשיג התקדמות", המשיך ולאיתי. אולם ג'לילי הדף את הטענות ותקף את המדיניות הרכה של קודמיו בתפקיד: "חלקם טענו שעלינו להימנע ממחלוקות מיותרות עם המערב, ואיזה תוצאות זה הביא?".
ג'לילי ציין כי בתקופת קודמו של אחמדינג'אד, איראן שיתפה פעולה עם ארה"ב, "ואז היא כינתה אותנו 'ציר הרשע', זוהי טקטיקה מוטעית. אם נפעל בשיטה הזו עתה, נקבל את אותן התוצאות". לעומתו, המועמד הרפורמיסט חסן רוחאני הצהיר: "נכון לקדם את פעילות הצנטריפוגות רק אם גם מצבם הכלכלי של האזרחים מתקדם בכיוון הנכון".
רוחאני, שהיה ראש צוות המו"מ לענייני הגרעין בתקופת הממשל הקודם, היה זה שבתקופתו איראן הודיעה על הפסקת העשרת האורניום, לפני שזו התחדשה עם עלייתו של אחמדינג'אד ב-2005. בעימות הוא טען עוד: "מקור כל הבעיות שלנו הוא זה - אנחנו לא משקיעים מספיק מאמץ בניסיון למנוע מסוגיית הגרעין להגיע לפתחה של מועצת הביטחון של האו"ם".
גם ישראל, שהמועמדים האיראנים כלל לא התייחסו אליה בשני העימותים הקודמים, עלתה לראשונה על הפרק - בלי כמובן שהשם המפורש נאמר. לא במפתיע היה זה ג'לילי, שנחשב לבן טיפוחיו של המנהיג העליון חמינאי ולכן למועמד המוביל בבחירות, שהדגיש את הפערים בין איראן לוושינגטון, בעיקר בקשר ליחס לישראל: "מחויבות למשטר הציוני היא אבן יסוד במדיניות החוץ האמריקנית. אי הכרה במשטר הציוני היא אחד מבסיסי מדיניות החוץ שלנו".
בעימות הטלוויזיוני הראשון, שהיה הארוך ביותר בתולדות העימותים ברפובליקה האיסלאמית, התייחסו המועמדים לאבטלה המאמירה ולבעיות הכלכליות האחרות. בחלק השני של אותו עימות נדרשו המועמדים להתייחס לשאלות קצרות, בצורת מבחן. אחד המועמדים, מוחמד רזה עארף, התנגד וענה: "את המבחן האחרון שלי עברתי לפני שנים רבות". גם השאר לא נראו מרוצים מבוחן הפתע, ובעקבות זאת החליט המנחה לזנוח את הרעיון המהפכני. בעימותים הבאים כבר לא הופיעו מבחני פתע שכאלו.
בחלק השלישי והאחרון של העימות הראשון הוצגו בפניהם תמונות, והם נדרשו לענות מה התמונה מזכירה להם. רוחאני ראה ספינה ודיבר על קשיי תעשיית הספנות בעקבות הסנקציות, מוחמד גראזי קיבל תמונת בית חולים ודיבר על בעיית השמנת היתר באיראן. כעת, לאחר העימות האחרון, נותר עוד שבוע בלבד עד הבחירות. עדיין לא ברור כמה מבין שמונת המועמדים יישארו בסופו של דבר במרוץ.
לפנייה לכתב/ת 
