נוסטלגיה, ים ושקיעות: טיול מנמל ת"א לנמל יפו
רק קילומטרים ספורים מפרידים בין הנמל העברי ה-1 לנמל העתיק בארץ, אבל אין-סוף היסטוריה ונקודות תצפית וטבילה. הצטיידו בבגד-ים וכפכפים ובואו עמנו לסיור לאורך חופה של ת"א

לתושבי תל אביב בפרט וכלל הציבור הישראלי, דומה כי מאז ומתמיד תל אביב הייתה העיר של הים.

 

ועם זאת, באופן מפתיע, בעשור הראשון להקמת העיר לא הבינו פרנסיה את הפוטנציאל הכלכלי והתיירותי של רצועת החוף הארוכה, ואף הגדירו את העיר החדשה "שנוסדה וגבה אל הים". ראש העיר הראשון, מאיר דיזינגוף, אף הוסיף כי הים טוב רק לרחיצת סוסים, וכי הים מתאים רק לצרכי דיג או ספנות.

 

העיר של הים. טיילת תל אביב בשנת 1969 (צילום: משה מילנר , לע"מ)
העיר של הים. טיילת תל אביב בשנת 1969 (צילום: משה מילנר , לע"מ)

     

    רק בגלל הרוח

    רק בעשור השני הבינו את הפוטנציאל התיירותי של החוף, אז הקימו גם את בית העסק הראשון שנועד לבילוי - הקזינו. באותו עשור נחנך גם חוף הרחצה המוסדר הראשון.

     

    עוד טיולים בעיר ללא הפסקה:

     

    בשנים הבאות הייתה ההתפתחות מהירה יותר: נפתחו תחנות הצלה לאורך רצועת החוף, שסייעו בפתיחתם של עוד ועוד חופי רחצה, ובתי הקפה והמלונות לאורך החוף צצו כפטריות.

     

    "תוכנית גדס" לפיתוח העיר לקחה כבר בחשבון את הבריזה שהגיעה מהעיר וביקשה לתכנן את הרחובות, כך שהרוח הנעימה תנשב לאורך הרחובות ותגיע עד למרכז העיר.

     

    בשנים אלה עלה גם הצורך בטיילת, שתפריד בין אזור הרחצה לאזור הטיולים. הטיילת הראשונה הייתה משטח מוגבה מעל החוף, עם מעקה ברזל ומעט צמחייה, ונמשכה מחוף בוגרשוב ועד לחוף גאולה של ימינו.

     

    למרות זאת, ב-40 השנים שחלפו מאז, סבלה רצועת החוף התל אביבית מהזנחה קשה, וריכזה אליה את בתי הקזינו, ההימורים וברים, על אף ניסיונות השיקום השונים.

     

    בסופו של דבר, בתחילת שנות ה-80, החליט שלמה להט, ראש העיר דאז, שבניית טלאי על טלאי, באמצעות חניכת אתרים שונים לאורך רצועת החוף, כפי שבוצע עד אז (ככר אתרים, גן צ'רלס קלור) אינה מספקת, ושיש לשבור את הכל ולהתחיל מחדש. וכך קיבלנו את הטיילת הרחבה, המתוכננת והמוקפדת לאורכה אנו צועדים עד היום.

    באזור זה עברה הטיילת הראשונה. חוף בוגרשוב (צילום: בני דויטש)
    באזור זה עברה הטיילת הראשונה. חוף בוגרשוב (צילום: בני דויטש)

     

    הנמל העברי הראשון

    חלקה המרכזי של הטיילת, מנמל יפו לנמל תל אביב, נמשך לאורך כ-8 ק"מ. סיור לעת ערביים לאורכה, מנמל תל אביב דרומה לכיוון נמל יפו, הוא מסע היסטורי, של אירועים מתולדותיה של המדינה בכלל ושל העיר בפרט, הצבוע בצבעים המרהיבים של השקיעה התל אביבית.

     

    הנקודה הראשונה בסיור, היא נמל תל אביב - הנמל העברי הראשון. כיום פינה קסומה של בילוי למשפחות, כמו גם לרווקים, אבל עד 2001 היה נקודה מוזנחת בקצה הטיילת.

     

    הנמל החל את דרכו ב-1936 (נפתח רשמית ב-1938), במהלך "המרד הגדול" של פועלי הנמל ושביתת ערביי יפו, שעד כה היה הנמל הראשי של ארץ ישראל. הישוב היהודי ביקש להמשיך את ענף הפרדסנות המשגשג ושיווקו לחו"ל.

     

    לצורך בנייתו גוייסו יהודים יוצאי יוון, המנוסים בבניית נמלים, ועם זאת, מזח העץ שנבנה קרס לאחר יום אחד בלבד. כעבור חודש כבר הוקם מזח ברזל. ברבות השנים הנמל החלופי הפך פעיל והומה ושחרר את הישוב מהתלות בנמל יפו. הנמל היה פעיל מאוד עד 1964, אך פתיחתו של נמל אשדוד גרמה לסגירת הנמלים הקטנים. שנים עמד הנמל בשממונו ואז באה לו הגאולה, והוא שוקם ב-2001.

     

    עולים חדשים באים לנמל תל אביב, 1938 (צילום: זולטן קלוגר, לע"מ)
    עולים חדשים באים לנמל תל אביב, 1938 (צילום: זולטן קלוגר, לע"מ)

    וכך הוא כיום - נמל ת"א הפך לאזור בילוי שוקק (צילום: דניאל לילה)
    וכך הוא כיום - נמל ת"א הפך לאזור בילוי שוקק (צילום: דניאל לילה)

     

    הצצה למציצים

    אם נמשיך דרומה, נגיע לחוף "מציצים", שהתפרסם בזכות אורי זהר, אריק איינשטיין וחבורתם. מעלינו הצוק של גן העצמאות, גן של צמחייה המותאמת לתנאי המלח שמביאה הבריזה מן הים. בימיו הראשונים שימש מקום מפגש, קונצרטים לאור שקיעה, שבילים לאוהבים ולמשחקי ילדים ואפילו התחבאה כאן המערה החשמלית של חסמב"ה.

     

    הגן חולק בפראות בגלל מלון הילטון, שבנייתו נתנה את האות להקמת חומת המלונות המפרידה בין העיר לים. לחופו של המלון החל טרנד הגלישה והוקם מועדון הגולשים הראשון. בפינתו הדרומית, קרוב לככר אתרים, נרצח ב-1933, השבוע לפני 80 שנה, חיים ארלוזורוב. כיום מוצב שם פסלה של האמנית דומיני, לזכרו.

     

    האם כאן היתה המערה הסודית? שקיעה מעל חוף הילטון (צילום: זיו ריינשטיין)
    האם כאן היתה המערה הסודית? שקיעה מעל חוף הילטון (צילום: זיו ריינשטיין)

     

    כיכר אתרים - בכייה לדורות

    נמשיך אל התחנה הבאה, שנבנתה מתוך הרבה כוונות טובות, אך הפכה לבכייה לדורות: ככר אתרים. אחד הפרויקטים הכושלים של תל אביב, הוקם כדי למצוא חלופה ראויה לשכונת מחלול - שכונת פחונים זמנית של עולים החדשים, שהפכה שכונת עוני. ראש העיר פינה את השכונה בשנות ה-50 לטובת ככר שתהווה אטרקציה תיירותית ועסקית.

     

    מה לא היה בה? קולנוע איכותי, חנויות תיירים, מסעדות ואפילו מלון. אך מהר מאוד השתלטו עליה גורמי פשע ורוב העסקים בה ננטשו. מועדון ה"קולוסאום" הצליח להחיותה בשנות ה-80 וה-90, אבל כיום היא עומדת בשממונה, זיכרון עצוב להחלטות עסקיות שאינן מתחשבות בקו החוף הטבעי.

     

    ליד הכיכר, הועלתה ספינת המעפילים "טייגר היל" על שרטון (1.9.39 יום פרוץ מלחמת העולם השנייה), חלק קטן מנוסעיה נאספו על ידי תושבי העיר והוחבאו, אך כנגד השאר פתחו האנגלים באש ושניים ממעפיליה נהרגו.

     

    אחרי הככר נחשף במלוא תפארתו החול הלבן והנקי של חוף גורדון המקסים. בצפונו, בריכת גורדון ומימיה המלוחים הנשאבים מבאר ימית ושומרים על טמפרטורה קבועה לאורך כל ימות השנה.

     

    טיילת חוף ים בתל אביב, אוגוסט 1957 (צילום: פריץ כהן, לע"מ)
    טיילת חוף ים בתל אביב, אוגוסט 1957 (צילום: פריץ כהן, לע"מ)

     

    קול השלום

    בין חוף זה לחוף פרישמן (מלון דן), נתפסה באוגוסט 1939 אונית מעפילים נוספת, "פאריטה". ספינה שהגיעה מרומניה, ביזמת האצ"ל ובית"ר, מעפיליה נתפסו ושוחרו אחרי 10 ימים.

     

    חוף גורדון, כיום אחד החופים הפעילים, אבל לוותיקים שבינינו גם מקום עגינתה של ספינת השלום של אייבי נתן ז"ל, שעגנה מולו, מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל במשך 20 שנה (1993-1973). כשהחליט להטביעה בסופו של דבר, העמיס עליה נתן אוסף צעצועי מלחמה שאסף מילדים והורידה לתהום על כל מטענה.

     

    אייבי נתן ומקום עגינתה של ספינת השלום בים, 1983 (צילום: AP)
    אייבי נתן ומקום עגינתה של ספינת השלום בים, 1983 (צילום: AP)

     

    גם כלבים באים לים להתקרר מהחום. חוף גורדון (צילום: ירון ברנר)
    גם כלבים באים לים להתקרר מהחום. חוף גורדון (צילום: ירון ברנר)

     

    ביקור בלונדון

    בהמשך גן לונדון, כיום גן ההעפלה הוא התחנה הבאה בסיור - מוזיאון פתוח לפעילות המורכבת והאמיצה של תנועת ההעפלה, שהובילה את מבצע העלאת שארית הפליטה מאירופה לארץ ישראל בדרכים לא דרכים ותוך סכנה אמיתית.

     

    נעיף מבט על הקיר של מלון דן, שבעצם הוא פסל סביבתי של יעקב אגם (ומזכיר קצת את המזרקה בכיכר דיזנגוף) לא רחוק מהמלון ניצב בזמנו מטה הפלמ"ח (אבן הנצחה בהרברט סמואל 105) ממנו נורה הפגז על "אלטלנה", אניית הנשק של האצ"ל, בפרשה שהסעירה את המדינה ושהדיה נמשכים עד ימינו. האוניה נפגעה וטבעה כמעט במורד גינת לונדון (אבן הנצחה על החוף).

     

    רצועת החוף מגן לונדון דרומה לכיוון מגדל האופרה, הייתה אזור בילוי שוקק של בתי קפה ברוח אירופית, שבחלקם רקדו ריקודים סלוניים לעת ערב ומוסיקה קלסית קלה נשמעה לאורכם.

     

    לזכר אוניות ההעפלה. אנדרטה למעפילים בכיכר לונדון (צילום: דודו דיין, טבע הדברים)
    לזכר אוניות ההעפלה. אנדרטה למעפילים בכיכר לונדון (צילום: דודו דיין, טבע הדברים)

     

    חוף הרחצה הראשון של העיר

    התחנה הבאה בסיור, הוא למעשה חוף הרחצה הראשון של העיר - חוף ירושלים. פה עמד "הקזינו" גלי אביב - בית קפה שיסודותיו בים, מרחצאות ושירותים למתרחצים. ב-1988, במסגרת חגיגות 20 שנה לאיחוד ירושלים, החליט ראש העיר דאז, שלמה להט, להעניק לטדי קולק, ראש העיר המיתולוגי של ירושלים, את הדבר היחיד שאין לעיר ושלא הצליח להשיג עבורה - חוף ים!

     

    אם נחצה את הכביש, נגיע למגדל האופרה, שהחל כבית קולנוע (קסם), אך הפך למשכנה הראשון של הכנסת, כפי שניתן לראות בהסברים והתמונה במבואת הבניין ולאחר מכן ביתה של האופרה הישראלית, שאף העניקה לו את שמו.

     

    דרומה יותר נגיע לחוף המתופפים של תל אביב, הפעיל בעיקר בימי שישי, ולדולפינריום, שהיה ואיננו עוד מקום של שמחה למשפחות, אטרקציה ובילוי ולילדים ומשפחות, אבל גם זיכרון כואב לפיגועים הרבים שהעיר ספגה.

     

    מולו מסגד חסן בק, על שמו של מושלה העריץ של יפו. המסגד נבנה בעבודת כפיה ומחומרים שיועדו לבנית בית החולים "הדסה" בתל אביב ושהוחרמו מבית החרושת של האחים שלוש. הוא שימש נקודה אסטרטגית, שממנה ירו על העיר בתקופה שלפני מלחמת העצמאות.

     

    לידו היתה שכונת מנשיה הערבית. השכונה נכבשה על ידי האצ"ל במלחמה קשה שתבעה קרבנות רבים. מהשכונה נשאר בית אחד שהוסב למוזיאון האצ"ל שלפני 1948, בית גידי.

     

    מסגד חסן בק (מימין) והדולפינריום (משמאל) בטיילת ת"א (צילום: בת פולק)
    מסגד חסן בק (מימין) והדולפינריום (משמאל) בטיילת ת"א (צילום: בת פולק)

     

    הנמל העתיק של ימי התנ"ך

    מכאן דרכנו קצרה לעבר נמל יפו. הנמל העתיק, הקיים עוד מימי התנ"ך, שימש רקע לסיפורים רבים - החל מיונה הנביא, דרך עצי הלבנון לבניית בית המקדש ועד לדלתות בית המקדש שטבעו בים והגיעו באמצעות גלי הסערה לנמל יפו. ימי החשמונאים ויהודה הימית.

     

    אורך הטיילת כולה (מתל ברוך עד גבול בת ים) כ- 14 ק"מ. המסלול שאותו תארנו: כ-8 ק"מ ומשך ההליכה כשעתיים. אז אחרי שהתעייפתם מההליכה, למה שלא תקפצו למים להתרעננות קלה?! הדרך חזרה מחכה לכם ויש בה עוד לא מעט הפתעות לגלות.

     

    שימש רקע לאין ספור סיפורים. נמל יפו  (צילום: רון פלד)
    שימש רקע לאין ספור סיפורים. נמל יפו  (צילום: רון פלד)

     

    המרכז להכרת תל אביב עורך בחודשי הקיץ סיורי שקיעה לאורך החוף. לפרטים והרשמה: טלפון 03-5100337. 

     


    פרסום ראשון: 14.06.13 , 00:31
    לפנייה לכתב/ת
      קישורים ממומנים
       תגובה חדשה
      הצג:
      כל התגובות לכתבה נוסטלגיה, ים ושקיעות: טיול מנמל ת"א לנמל יפו
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד