"האויב בתוכנו: סטאר-טרק": מסע בין פרנצ'ייזים

"סטארטרק" (2009), הפרק הראשון באיתחול הקולנועי העכשווי של סדרת הטלוויזיה/קולנוע "מסע בן כוכבים" לקח אותה למקום שבו מעולם לא היתה: תקציב ענק, והצלחה כלכלית בהיקף של כמעט 400 מיליון דולר, מעל ומעבר לפרקים הקודמים. יותר "מלחמת הכוכבים" מ"מסע בין כוכבים", הוא דיבר באופן שוטף בשפת הבלוקבסטרים העכשוויים. לכן גם הסרט תוגמל בנדיבות מצד הקהל הבינלאומי שעד כה לא נטה חסד לסדרה זו. פלא שמעריציה הוותיקים של הסדרה, אלו שהתרגלו זה מכבר לאינווליד הכלכלי שסביבו הם עיצבו חלק לא מבוטל מחייהם, הגיבו באופן אמביוולנטי להצלחה? 

ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:

• באולינג
• בכל מחיר
• העולם אחרי
• פלאות
  

הטריק המחוכם של הסרט הקודם היה לשחק על האפשרויות של מסע בזמן בכדי לייצר ציר זמן חלופי לדמויות ולאירועים המוכרים. היתרון במהלך זה הוא בהיותו מאפשר לשאול אלמנטים מוצלחים מהגלגולים הקודמים של הזיכיון ולהשתמש בהם בדרכים חדשות, תוך נטרול הגיקים החרדים מפני כל פגיעה במורשת. "זה לא בא במקום מה שהיה, זה קורה בציר זמן אחר" - טיעון שאמור להכניע מבחינה לוגית מעריצים בסגנון שלדון קופר. אבל הלב, כיצד ניתן לשכנע אותו?

נקודת חאן

ב"מסע בין כוכבים 2: זעמו של חאן" (1982), הסרט השני במחזור הראשון של עיבוד הסדרה לקולנוע, הופיעה דמותו של חאן (ובשמו המלא חאן נוניאן סינג). הקונצנזוס של מעריציה הותיקים של הסדרה הוא חד משמעי - סרט זה, ודמות זו הם הפסגה. מה הפלא שבבולמוס לניצול הנכסים המוכחים בסדרה הנוכחית, ובשם הניסיון (לפחות למראית עין) לגשר בין המעריצים הוותיקים והצופים החדשים, הפרק השני באיתחול העכשווי חוזר לדמות זו.

זאקרי קווינטו כספוק

"האויב בתוכנו: סטאר-טרק" ("Star Trek Into Darkness") מעדכן את דמותו של חאן. במקור הוא גולם על ידי שחקן הקולנוע המקסיקני ריקרדו מונטלבן, שצבע עורו השחום חבר לשמה של הדמות המרמז על מוצא הודי-סיני-מונגולי. הדמות הופיעה, לראשונה, בפרק משנת 1967 בסדרת הטלוויזיה המקורית. הוא היה המנהיג של חבורת לוחמים שהונדסה גנטית ושכבשה חלק ניכר מכדור הארץ בשנות ה-90 של המאה ה-20.

לאחר מאות שנים שבהם היה קפוא, הוא הופשר. בסוף הפרק, קפטן קירק שלח אותו ואת אנשיו לגלות על כוכב נידח. הוא חזר לנקום במין האנושי בסרט מ-1982, ולאחר מאמצים מזימותיו סוכלו, אך היה זה במחיר חייו של ספוק.

בנדיקט קאמברבאץ' הוא חאן המחודש

בסרט הנוכחי הרקע של הדמות נותר מעורפל ביותר. המעריצים מכירים, ולעדר צופי הבלוקבסטרים ממילא לא אכפת ממוטיבציות ורקע, כל עוד דברים נורים ומתפוצצים. את המראה האקזוטי של חאן (והשיוך הבעייתי מבחינת הפוליטיקלי קורקט) מחליף השחקן הבריטי בנדיקט קאמברבאץ' (המוכר והאהוד מהופעתו בגלגול העכשווי של שרלוק הולמס). עם עצמות לחיים שיכולות לחתוך עננים, עור בהיר, מראה קצת חייזרי וכריזמה של אייקיו 200, הוא מציית באופן הולם לשטאנץ העכשווי של "רוע" בקולנוע האמריקאי.

בתחילת הסרט, קפטן קירק (כריס פיין, עדיין מחקה את שאטנר) מסתבך עם הפדרציה כשהוא מציל את חייו של ספוק בנסיבות שבהן היה אסור לו להתערב. הוא מודח מהפיקוד על האנטרפרייז, אך בהתערבותו של המפקד ודמות האב החלופית שלו - אדמירל פייק (ברוס גרינווד) הוא נותר הסגן של פייק עצמו על הספינה. אבל אז מתרחשת מתקפת טרור שאותה יוזם חאן, מתקפה הפוגעת בלב הפדרציה, וקירק מקבל מחדש את הפיקוד בכדי שיוכל לצאת למשימת נקמה.

בין שני קפטנים. ברוס גרינווד וקפטן קירק

חאן מסתתר באזור נידח על כוכב קרונוס. קל לאתר אותו, אך מסוכן לתופסו מכיוון שקרונוס הוא ליבה של האימפריה הקלינגונית שנמצאת במצב של חיכוך, רגע לפני עימות,

עם כדור הארץ (כלומר, כמו היחס בין איראן וארצות הברית היום). מפקד הפדרציה אלכסנדר מרקוס (פיטר וולר) מטיל על קירק והאנטרפרייז משימת חיסול שאם היא תתגלה עלולה להביא להתלקחות מלחמה כוללת.

החיסול שאמור להתבצע באמצעות טילים שלא "ניתנים לאיתור", הופכת את האנטרפרייז לסוג של כטב"ם בשירותם של אינטרסים צבאיים עלומים. כל זה עומד בניגוד מוחלט לפקודה המבצע הקלאסית של האנטרפרייז, המוטו של סדרת הטלוויזיה המקורית: "לסייר בעולמות מוזרים וחדשים, לחפש (צורות) חיים ותרבויות חדשות". הדילמה הולכת ומתפתחת (אבל לא באמת) ככל כשנוצר מגע עם חאן, והמקור לכעסו המופלג מתחיל להיחשף (גם אם הרקע נותר עם חורים עלילתיים שגם רכבת יכולה לעבור דרכם).

כריס פיין ואליס איב חוברים כדי לנצח את הרשע

יחסית לסטנדרטים המאוד נמוכים של סרטי הקיץ הנוכחי שכבר הוצגו, "האויב בתוכנו: סטאר-טרק" מציע בידור סביר. משוחק ללא צרימות בולטות, רגעים שגובלים באינטראקציה סבירה בין דמויות. ניצוצות של הומור פה ושם. הסבירות, מבחינה עלילתית, כמו גם מבחינת הציות לחוקי הפיזיקה, הולכת ופוחתת ככל שהסרט מתקרב לסיומו, אבל הסרט נעצר לפני התהום.

הבמאי ג'יי.ג'יי. אברמס סיים את משמרת "סטאר-טרק" שלו במה שיכול להיות מוגדר כ"הצלחה", ועכשיו הוא פנוי למשימת חייו: לאתחל את סדרת "מלחמת הכוכבים".