ט"ו באב: קללת הקיטש ומתקפת הזוגות הזומבים
בזמן שאני ויתר רווקי ישראל השפויים נוחרים בבוז ומנסים להעביר את היום הזה כמו שמעבירים כל יום אחר, ידידינו בעלי מערכות היחסים רצים ברחובות באמוק, כאילו שאפוקליפסת הזומבים בפתח והנשק היחיד שעובד עליהם הוא כרית בצורת לב עם פתק "לאב יו, בובה"
בכל שנה הוא תופס אותי לא מוכן, מתגנב אלי מאחור ומזנק עלי: ט"ו באב, חג האהבה המקומי, ממשיך לרצוח וגם לרשת ברחבי ישראל. קלטתי אותו לאט לאט, כשהבנתי שרחובותיה של תל-אביב עמוסים בהרבה יותר אנשים היסטריים מבימים כתיקונם, כולם נושאים ביד אחת זרי פרחים כאילו הלכו להטמין מלכודת לדבורה ענקית – ובשניה אוחזים באייפונם וממלמלים "כן מאמי, אני בדרך הביתה. כן, נספיק למסעדה שאת אוהבת". פיכס.
עוד בנושא:
ט"ו באב: למה אנחנו צריכים שיזכירו לנו לאהוב?
להגריל חתן ולתפוס רווקות: ט"ו באב מסביב לעולם
בואו להכיר רווקים בפייסבוק של ערוץ יחסים
הדובים פשטו עם שחר
כל חנויות ישראל נפלו לרגלי צבא כיבוש שמורכב מדובים לבנים שמחזיקים לבבות אדומים. אבל כל חנות; אני חושב שראיתי בובות כאלה גם בטמבוריה השכונתית ואפילו בפיצריה או שתיים: "משולש עם זיתים זה 15 שקל. רוצה גם קולה או דובי לבן מחזיק לב אדום? תביא לחברה שלך?" - לא תודה, פיצה-מן. לא בבית ספרנו.
אבל בעוד אני ויתר רווקי ישראל השפויים נוחרים בבוז ומנסים להעביר את היום הזה כמו שמעבירים כל יום אחר, ידידינו בעלי מערכות היחסים רצים ברחובות באמוק כאילו שאפוקליפסת הזומבים בפתח והנשק היחיד שעובד עליהם הוא כרית בצורת לב עם פתק "לאב יו, בובה".
לא אכפת לי שזה חג מסחרי. דוגרי, אתם מכירים חג שאינו מסחרי? כל שנה יש "מבצע מיוחד לחנוכה" או "Sale מטורף לפסח". כשחושבים על זה, הדבר הכי קרוב לחג שאינו מסחרי הוא יום הגאווה. אבל הבעיה שלי עם חגי האהבה למיניהם (ולנטיינ'ס, אני מסתכל גם עליך) היא שהם פשוט עושים רק רע לזוגיות ובעיקר, מעצבנים רווקים.
מאיפה נחתה עלינו הצרעת הזאת? למה זה מגיע לנו, ואיך אפשר להיפטר מזה? או: אני גאה להציג את מדריך הרווק לחגי אהבה. זה הזמן להוציא את הילדים מהחדר; אנחנו עומדים לבצע ניתוח כריתה טקסטואלית לבלוטת הקיטש.
מנישואי קרובים לפרחים ושוקולד
לפני שנתחיל, בואו נחזור קצת אחורה בזמן, לתקופת המקרא בה נולד החג. אף אחד לא יודע בדיוק מאיפה נולד ט"ו באב, אבל לחכמי הדת למיניהם יש כל מיני הסברים, שבואו נגיד שאם הייתי חתום עליהם, כנראה שבתוך שעות ספורות היה מגיע לביתי פסיכיאטר מחוזי עם תיק ובו אזיקים, סמי הרגעה ומחסום-פה.
אחד ההסברים מדבר על היום שבו בוטל האיסור על שבטי ישראל להתחתן ביניהם. אז בעצם, ט"ו באב החל כחג "נישואי קרובים זה כבר לא כל כך מגניב". הסבר אחר טען שביום זה הפילו את גדר ההפרדה בין ממלכת ישראל לממלכת יהודה (כן, אריק שרון לא המציא את הקונספט המרנין הזה) וכולם יכלו שוב... לא יודע, לעבור מצד אל צד, לשחק "ים-יבשה".
הרב שמעון בן גמליאל טען שיום ט"ו באב נועד להיות יום כפרה על העוונות הלאומיים של עם ישראל, כמו התוכנית של דודו אהרון למשל. במילים אחרות, אין קצה קצהו של קשר לזוגיות, אהבה ושאר ירקות. היום לעומת זאת, הוא מתקשר בעיקר לצרות. צרות צרורות אפילו, ואני אסביר: בתור גברים, אנחנו עושים לא מעט טעויות שבנות הזוג מתעלמות מהן באלגנטיות. אבל כשלא מייחסים חשיבות ליום שנתפס כחשוב בעיני הצד השני? רוצו להביא שכפ"צ וקסדה.
התגובה יכולה לנוע בין התייפחות של "מה בסך הכל ביקשתי? קצת רומנטיקה פעם אחת?!" ובין מריבות שיכולות להסתיים רע. כמה רע? אספר לכם על קיארה ריד. ב-2012 חבר שלה לא הביא לה כלום לוולנטיינ'ס דיי.
אם המשטרה לא היתה מגיעה בזמן לחטוף מידה את הסכין, יש מצב שבן זוגה היה מכיל הרבה יותר כיווני אוויר משאמור אדם להכיל. בכנות, אני לא מבין את החג הזה מאותה סיבה שאני לא מבין את יום הכיפורים: למה צריך יום מרוכז אחד כדי לחגוג משהו שבפועל, צריך לעשות בשוטף כל השנה?
דוב עם לב? מה עישנתם?!
עוד דבר שאני לא מצליח להבין הוא מה הקטע עם המתנות הקיטשיות והמפגרות האלה. דוב לבן שמחזיק לב? קודם כל, הדוב הלבן הוא יצור שאוכל כל מה שלא אוכל אותו (תעשו חישוב, זה רוב הדברים) ומצויד במלתעות ענק ובציפורניים באורך שיגרום לכל פרחה לקנא. ולב? אולי אלו כוחות חרמן-העל שלי, אבל הוא תמיד נראה לי יותר כמו ישבן של מישהי שמתכופפת (אבל זה ביני ובין הפסיכולוגית שלי).
אחר כך, מגיע תורם של הפרחים. כן, הם יפים ומריחים לא רע. אבל גם מתים אחרי כמה ימים. תחשבו על זה רגע: זה מה שמסמל עבורכם אהבה? פגר בוטאני? ולקינוח, צריכים לצאת לאיזו מסעדה "רומנטית"; ההגדרה של מסעדה רומנטית בגוש דן: אין מוזיקה רועשת ויש לפחות נר אחד על השולחן. כל התפריט יהיה יקר יותר ובמסעדה עצמה פשוט תשבו ותדברו כמו... טוב, כמו בכל יום אחר.
במילים אחרות, את האהבה שלכם אפשר לחגוג איך שבא לכם ולא בגלל שיש איזה מנהג הזוי במסגרתו גם מבזבזים לכם את הכסף ואת הזמן. אגב, דווקא על שוקולד בתור מתנה אין לי שום דבר רע להגיד. נשבע, ניסיתי.
מלכודת הקיטש
ומה רע בקצת מתנות תשאלו? ובכן, הבעיה עם כל הסממנים הקיטשיים האלה היא שהם חוסמים את היצירתיות שלכם. כשברור שיש נוסחה של בובה+פרחים+ארוחת ערב שתגרום לבת הזוג לגרגר מאושר, מחוות רומנטיות הופכות אצלכם למין רשימת מכולת. ואם אתם באמת אוהבים אותה, לא הייתם מעדיפים לעשות עבורה משהו מיוחד?
פעם רציתי לעשות מחווה רומנטית למישהי שגרה באילת. ארגנתי חמישה חברים, למדנו לנגן ולשיר שיר ממש מטופש שהיא אהבה, ותכננו לשכור ואן, לנסוע מתל אביב לאילת ולהפתיע אותה בסרנדת נונסנס מתחת לחלון שלה.
תאונת דרכים דפקה לנו את התוכנית, אבל זה היה רעיון מקורי למדי (היו לנו תחפושות והכל!). אם הייתי יודע שכל מה שמספיק לה זו בובה של דובי, לא הייתי משקיע בשום דבר יצירתי. ולכן, לזרום עם חג האהבה זה להתרחק מהניצוץ היצירתי שלכם, ותוך כדי זה, להשתלט על רחובות ישראל ולבאס רווקים.
אז איך לשרוד את חג האהבה?
זהו, רווקים ורווקות. אחרי שהבנו ביחד למה ט"ו באב הוא יותר קללה מברכה, אפשר להתחיל להתמודד איתו בראש שקט. ראשית, אם אתם חשים בודדים או שבלוטת הקיטש שלכם עדיין מתפקדת משום מה – התרחקו מריכוזי אוכלוסיה. כל מה שתראו זה אנשים שמתפלשים אחד בשני, משפריצים אושר וזוגיות ומה לא. הטיפ שלי הוא פשוט להישאר בבית ולצפות באיזה סרט אימה טוב; קומדיות רומנטיות יכולות לדכא לא פחות מסיבוב ברחוב.
למי שבכל זאת מעדיף לצאת, אמליץ לעשות זאת מאוחר מהרגיל, אחרי שהזוגות כבר סיימו את הבירה שלהם והלכו הביתה לעשות מה שעושים זוגות בחג האהבה (לריב). צאו לפאב השכונתי, הזמינו זרים וזרות לשתות אתכם.
הפלוס היחיד בחג הזה הוא שאיפשהו, כולם רוצים להרגיש קצת פחות לבד. אפילו אם זה לשעה-שעתיים פלוס מקלחת משותפת בבוקר. לעצלנים, אמליץ לסמס לאקס או לאקסית (אם אתם יודעים שלא יהיו לכך השלכות מסוכנות); אם הם לבד, מצב טוב שישמחו לקפוץ אליכם ללילה.
אפשרות אחרת היא פשוט להישאר בבית ולפשוט על פייסבוק או על אתרי היכרויות. בירה ספונטנית עם זר ידידותי היא יופי של הצעה לאנשים בודדים, לא משנה מאיזה מין. מי יודע, אולי אפילו בחג האהבה הבא כבר לא תהיו לבד.
בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק
לפנייה לכתב/ת 
