מאוהבים? אתם עלולים ליפול קורבן למעשה רמיה
לא סתם אומרים שהאהבה עיוורת: מחקר חדש שפורסם השבוע מראה כי אנשים מאוהבים נוטים להיות נאיביים ולסמוך גם על אלו שעלולים לחבל ואף להרוס את חייהם. נועה בנוש על ההורמון המתעתע אוקסיטוצין
אומרים שהאהבה עיוורת, ושאנשים מאוהבים מתקשים להבחין בפגמים של הצד השני. הם מכסים אותם בשכבה הגונה של טיח ובונים מגדלים באוויר. עם הזמן, נבנים יסודות הקשר ומתחזקים באמצעות חברות. בפעמים אחרות, כשמתרופפת האהבה ומתגלים הבקיעים, הקשר עלול לקרוס כמגדל קלפים.
עוד בנושא:
הדבק של האהבה או מגבר של הרגשות?
למה גברים רוצים לנוח ונשים רוצות לחפור?
עוד על רגשות בפייסבוק של ערוץ יחסים
קל להבחין בקשר לא מוצלח כבר מההתחלה, אבל רק כשמדובר בקשר של אחרים, כמו במקרה של החברה שמציגה את בן זוגה החדש ולכולם ברור שהוא ישבור את ליבה לרסיסים, או החבר שמתגאה בחברתו החדשה, בלי לשים לב שהיא מסובבת אותו על האצבע הקטנה. איך זה שהם לא מצליחים לראות את מה שברור לכל מי שסביבם?
הורמון האהבה
אחד ההסברים לעיוורון של תחילת הקשר, נעוץ בהורמון טבעי בשם אוקסיטוצין, שמופרש אצלנו בגוף כדי לחזק את הקרבה הרגשית. "הורמון האהבה" כפי שהוא מכונה, מופרש אצל נשים בזמן הלידה כדי להניע אותן לטפל ברך הנולד.
בנוסף, הוא מופרש בקרב גברים ונשים בזמן אורגזמה ובזמן התאהבות. להורמון זה תפקיד חשוב בתיווך הקשר הרגשי בין בני הזוג, מכיוון שהוא מגדיל את הנטייה לתת אמון בבן הזוג.
הפונקציה החיונית שההורמון ממלא לצורך היקשרות של אנשים זה לזה, מגיעה עם תופעת לוואי מטרידה: הוא גורם לנו להיות נאיביים.
במחקר שנערך על ידי פרופ' אייל וינטר ועינב הרט מהמרכז לחקר רציונאליות באוניברסיטה העברית יחד עם ד"ר שלמה ישראל מאוניברסיטת דיוק שבארה"ב, נמצא כי האוקסיטוצין גורם לאנשים לאבד מהיכולת ומהמוטיבציה שלהם לזהות רמאויות ושקרים.
במחקר שהם ערכו, השתתפו 84 נבדקים שמחציתם שאפו תרסיס אוקסיטוצין ומחציתם שאפו תרסיס פלסבו ללא ההורמון. זמן קצר לאחר מכן התבקשו כל הנבדקים לצפות בשעשועון אמריקאי בשם 'Friend or Foes' שבמסגרתו שני שחקנים יכולים לחלוק ביניהם סכום כסף שווה בשווה, או לרמות את הצד השני ולקחת את כל הכסף לעצמם.
הנבדקים התבקשו לזהות על סמך הבעות פנים ושפת הגוף של המשתתפים בתכנית, מי מבין המשתתפים יעמדו במילה שלהם ויחלקו את הכסף עם המתחרה השני, ומי ישקרו ויבחרו לגנוב את כל הסכום ולהשאירו לעצמם. נמצא כי הנבדקים שלא שאפו את האוקסיטוצין הצליחו להבחין מעבר לרמת ניחוש מי מהמשתתפים דובר אמת ומי משקר.
הנבדקים ששאפו אוקסיטוצין לעומת זאת, לא הצליחו לזהות את השקרנים מבין המשתתפים בתכנית. יתרה מכך, הם אפילו לא הסכימו להשקיע חשיבה מאומצת כדי לנסות לחשוף את השקרנים. לא מפתיע, אם כן, שאנחנו מתקשים להבחין בצדדים השליליים של האדם בו התאהבנו, גם כאשר הוא לא שוחר טובתנו, ואפילו במקרים הקיצוניים בהם הוא מעוניין לרמות אותנו.
"ברגע שאנו חשים מאוהבים, יתכן ונאבד מהיכולת הטבעית שלנו להבחין ברמאויות ובשקרים ומהרצון שלנו להשקיע מאמץ בזיהוי התנהגויות שכאלה. לכן אנו שומעים לא פעם סיפורים על אנשים מאוהבים שהולכו שולל ונוצלו באופן כזה או אחר", אומר פרופ' וינטר.
ביקום מקביל ששמו אהבה
המחקר יכול להסביר גם מדוע קשה לפקוח את עיניהם של חברינו המאוהבים ולגרום להם להכיר בכך שהם מנוצלים. כשהם שם, בלה-לה-לנד, שטים על גבי עננים צמריריים של אהבה, הם לא מסוגלים לראות את האמת המרה, וחמור מכך: הם פשוט לא רוצים לראות אותה.
הממצאים המדאיגים של המחקר לאו דווקא נוגעים לקשר הרומנטי עצמו. מאחר והנחקרים גילו נאיביות כלפי אנשים שאותם הם כלל לא מכירים - משתתפי שעשועון בטלוויזיה - מסיקים החוקרים כי הורמון האהבה לא גורם לנו להתנהג בנאיביות רק כלפי האדם בו אנו מאוהבים, אלא עלול להפוך אותנו לתמימים לגבי כל דבר ועניין.
במילים אחרות, ניתן להמשיל את האהבה לזוג משקפיים המונחים על חוטמנו, וצובעים את העולם כולו בצבע ורוד. כל תפישת המציאות שלנו משתנה כאשר אנו מאוהבים. אנו משילים מעצמנו את החשדנות ורואים את העולם כמקום טוב ותמים יותר מכפי שהוא באמת, ויש מי שעלול לנצל את זה.
אז איך ניתן להימנע מההשפעה השלילית של הורמון האהבה? כדי להתמודד עם ההשפעות המסוכנות של האוקסיטוצין צריך "לעשות שימוש בשכל שלנו", אומרים החוקרים. "בסיטואציות שבהן אנחנו צריכים לקבל החלטות, עלינו לשאול את עצמנו האם היינו מקבלים את אותה החלטה גם בעבר, לפני שהיינו תחת השפעת האהבה".
דרוש: מכר שאינו מאוהב
יסלחו לי החוקרים המכובדים וגם הקוראים שציפו לפיתרון פשוט וקל, אבל את מרבית ההחלטות המשמעותיות אנחנו מקבלים דווקא כאשר אנחנו מאוהבים, לא למרות אלא בגלל. החלטות כגון מעבר דירה, קניית דירה, חתונה או הבאת ילדים לעולם, מתבצעות כאשר אנחנו בשנים הראשונות מלאות האהבה של הזוגיות. אנו מבצעים עסקאות בסדר גודל שאיננו מורגלים אליו, ומקבלים החלטות בעלות השפעה על שאר מהלך חיינו, כאשר לרובן אין לנו מקור השוואה מהעבר.
אין פלא שאחת ההחלטות הבזבזניות בחיינו היא אירוע החתונה, ערב אחד שכל כולו התגשמות האהבה. האם היינו מסכימים לשלם סכומי עתק שכאלה לספקים ונותני שירותים לולא היינו מצויים תחת השפעת סם האהבה? למזלנו, בהחלטות הגדולות מלווים אותנו החברים ובני המשפחה שעשויים לסייע ולטכס לנו עצה בשכל הישר.
אהבה איננה עניין רציונאלי. היא רגש מתוגבר בהורמונים המחלישים את הצד השכלתני שבנו. לכן אנחנו נמשיך להתאהב, לשגות, ליפול, לקום ולהתנחם בכך שאנחנו רואים את העולם דרך משקפיים ורודים ולא דרך משקפים קודרים. וכשעומדת בפנינו החלטה הרת גורל, רצוי להתייעץ עם מכר שאינו מאוהב.
- בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק
לפנייה לכתב/ת 
