שתף קטע נבחר

הכי באזזזז
    זירת הקניות
    חתם זיכרון דברים לדירה וגילה שהמוכר לא הבעלים
    מה יעלה בגורל זיכרון הדברים כאשר הדירה לא רשומה על שם המוכר? והאם יש לצדדים אפשרות לבטל את זיכרון הדברים? סיפורה של עסקת מכירת דירה שלא יצאה לפועל
    עסקאות מקרקעין רבות מתחילות בחתימה על זיכרון דברים, מתוך הסכמה משותפת של הצדדים שהוראותיו מחייבות את שניהם. אך מה קורה כאשר אחד הצדדים מבטל את הזיכרון ובעקבותיו את העסקה כולה?

     

     

    בעלים של דירה ביישוב אלעד חתם על זיכרון דברים עם מי שביקש לרכוש את דירתו. במסגרתו הסכים הרוכש לשלם עבור הדירה תשלום של כ-1.2 מיליון שקל. אלא שלאחר החתימה ולאחר שהצדדים החלו מחליפים טיוטות הסכמי מכר, נדהם הרוכש לגלות כי המוכר כלל לא רשום כבעל הזכויות בדירה.

     

    הבטחותיו החוזרות ונשנות של מוכר הדירה להסדיר את רישום הזכויות על שמו העלו חרס, ולבסוף הוא אף שלח הודעה לרוכש כי הוא מבטל את זיכרון הדברים. הרוכש הזדרז להגיש תביעה לאכיפת ההסכם ואז התגלה לו - למרבה התמיהה - כי הנתבע מכר את זכויותיו לצד שלישי.

     

    בתביעה שהוגשה לבית המשפט השלום בראשון-לציון, טען התובע כי זיכרון הדברים שנחתם דינו כהסכם מחייב. לדבריו, מתווך המקרקעין שנכח בזמן החתימה הסביר את משמעות החתימה על המסמך. עוד טען כי נוכח מצב רישום הנכס, לא ניתן היה לחתום על הסכם המכר בנוסח שהוצע על ידי המוכר.

     

    מנגד הנתבע טען שזיכרון הדברים בוטל כדין לאחר שהתובע הפר אותו. זאת משום שלא שילם את התשלום הראשון בסך עשרה אחוזים מכלל העסקה, כפי שסוכם. לטענתו התובע סרב בכל תוקף לחתום על הסכם המכר בהתאם לטיוטה שהועברה לו.

     

    זכרון דברים תקף כחוזה?

    השופטת הלית סילש ציינה כי התובע צודק בטענתו, לפיה זיכרון דברים ככלל הוא חוזה מחייב. עם זאת, יש לבחון האם יש לראות בהסכם שנחתם בין הצדדים כהסכם מכר מקרקעין, אשר ניתן ללמוד ממנו על הסכמתם המפורשת של הצדדים בעניין מכירת הנכס.

     

    "מזיכרון הדברים עולה מפורשות כי הצדדים הגדירו באופן כללי את רצונם למכור ולרכוש את הנכס, אך הותירו סוגיות שונות לסיכום במסגרת הסכם המכר המפורט", קבעה.

     

    לדבריה לא ניתן להסיק מכך כי מדובר בעסקת מכר מקרקעין מוגמרת, וזאת גם לנוכח התנהלות הצדדים לאחר החתימה על המסמך - שהיה לא מפורט מספיק. לכן קבעה כי יש לדחות את טענות התובע שההסכם מחייב.

     

    ביטול בחוסר תום לב

    השופטת הוסיפה, כי התנהלותו של המוכר לאחר החתימה על זיכרון הדברים, הן באי-רישום הזכויות על שמו והן במכירת הדירה לאחר, לא נעשתה בתום לב. היא ציינה את העובדה כי ההסכם לא נחתם עקב התנהגות הנתבע, במיוחד בהתחשב בכך שהעביר את טיוטת הסכם המכר לתובע רק לאחר המועד הקבוע בזיכרון הדברים לחתימת ההסכם.

     

    בהתחשב בנסיבות, השופטת קבעה כי אין להורות על אכיפת זיכרון הדברים - במיוחד כשלא ברור אם הנתבע ירשם אי פעם כבעל הזכויות בנכס. לפיכך פסקה לתובע את הפיצוי המוסכם בזיכרון הדברים בסך 10% משווי העסקה, שהם 121 אלף שקל. בנוסף הנתבע ישלם לו הוצאות משפט בסך 50 אלף שקל.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "חתם זיכרון דברים לדירה וגילה שהמוכר לא הבעלים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים