זהירות, כאן בונים / הפועל ירושלים מתחדשת
עם בעלים חדשים, סגל נוצץ שנבנה וים של ציפיות, בבירה מקווים שאחרי שנים כושלות אפשר יהיה סוף סוף להסתכל למכבי ת"א בלבן של העיניים. האם הפעם הפרויקט יצליח?
אחרי שנים של אכזבות לקהל, חוזרת בקיץ הנוכחי הפועל ירושלים למרכז הבמה של הכדורסל הישראלי וכבר עתה מסומנת כיריבה העיקרית של מכבי תל אביב. הבעלים, ד"ר אורי אלון, שהביא עמו קבוצת רכישה נוצצת שכוללת בין היתר כוכב NBA ענק, אמארה סטודמאייר וסוכן שחקנים מפורסם, ארן טלם, נראים כמו נוסחה מצוינת להצלחה.
עוד ב-ynet ספורט:
תוסיפו לזה את הדיבורים וההצהרות של אלון, על דרך, סבלנות, השקעה בצעירים, בסיס ישראלי ואיזון כלכלי, וקיבלתם משוואה לא רעה בכלל. עכשיו יצטרכו בבירה להתאזר בסבלנות לשריקת הפתיחה ולגלות האם מדובר במהפכה אמיתית.
גביע יול"ב (2004) ושני גביעי מדינה (2007 ו-2008) - אלה התארים שזכתה הפועל ירושלים מאז תחילת שנות ה-2000. בדרך גם הספיקה להחליף 9 מאמנים, ביניהם: צביקה שרף, יורם חרוש, ארז אדלשטיין (שתי קדנציות - 2002/03 ו-2005/06) , גדי קידר, שרון דרוקר (שתי קדנציות 2003-2005 ו-2012/13), דן שמיר, זיו ארז, גיא גודס ועודד קטש.
יש לציין כי כמעט כל פרידה מהמאמנים לוותה בטונים צורמים במיוחד. בנוסף, העונות במלחה היו גדושות במריבות וסכסוכים פנימיים, מה שגרם לכך שהכביסה המלוכלכת בקבוצה סיפקה לא מעט כותרות בשנים האחרונות. אסור לשכוח גם את ארקדי גאידמק וגומא אגייאר, שסיפקו מספיק שערוריות בעצמם.
האם המהפכה בדרך?
אי אפשר גם לשכוח את תהליך הרכישה הלא פשוט ואת העמותה שעמדה בדרך בקיץ הנוכחי. השאלה הגדולה שנשארת פתוחה, היא האם אורי אלון וחבריו באמת יביאו למהפך המיוחל וירושלים תהפוך מקבוצה חסרת איזון ועם תדמית בעייתית לקבוצה חזקה, שתילחם כל שנה על כל התארים וגם תככב באירופה בעוד שנתיים-שלוש, על פי החזון של אלון. תשובות עדיין אין לנו, אבל כמו שאומרת הקלישאה, ובזה יודה כל אוהד ירושלמי, בתקופה האחרונה ללא ספק מנשבות רוחות חדשות ואופטימיות בקבוצה האדומה.
מהרגע שקיבל אלון את המפתחות לקבוצה באופן רשמי, בירושלים עובדים במרץ. גיא הראל, סוכן השחקנים לשעבר, מונה למנכ"ל ומיד גם הוחתם מאמן האלופה בעונה החולפת, בראד גרינברג. האתגר שלו יהיה להצליח לחבר, להדביק ולגבש את הקבוצה ולנסות להצליח איפה שקודמיו נכשלו ב-13 העונות האחרונות.
לא מעט מאמנים שעזבו את ירושלים טענו שהלחץ מסביב לקבוצה הוא לא הבעיה, אלא ההנהלה שלא תומכת במאמנים בעתות משבר - תוסיפו זאת לרשימת האתגרים של ההנהלה החדשה.
התקציב לעונה הקרובה עומד על 15 מיליון שקלים (השני בגודלו בליגה). הצעד הראשון של הראל את גרינברג היה בסימן ישראלי. ראשונים לחתום בקבוצה היו יניב גרין (עונה אחת), אלישי כדיר (שממשיך מהעונה שעברה וחתם לשלוש עונות נוספות) וחנן קולמן (שתי עונות). אליהם הצטרף לפני יומיים הרכש הישראלי הבכיר ביותר מבחינת הקבוצה, יותם הלפרין (חתם ל- 3 עונות). יחד איתם נמצא גם ג'וש דאנקן, שימשיך לעונה נוספת במדי הקבוצה.
מספיק להעיף מבט קצר על אורך החוזים, כדי להבין שהחזון של אלון לגבי בניה לטווח ארוך, לפחות שוב על הנייר, נראה מובטח. בירושלים גם הבהירו, כי הם לא חושבים כרגע על תארים, אלא על קבוצה שהקהל ייהנה לראות אותה. בכל אופן, במכבי ת"א ימשיכו לעקוב בעניין אחרי תהליך הבניה בירושלים, שכולל כרגע ישראלים לא פחות בכירים מאלה המשחקים בצהוב.
אומנם מבחינת הסגל הזר של ירושלים, עדיין לא ברור מי יגיע, אבל ניתן רק להניח שעם סוכן כמו ארן טלם יגיע לבירה בעונה הקרובה חיזוק מעניין. אגב, זה לא יקרה ממש בקרוב, אבל מסתבר שסטודמאייר גם מנסה לקבל אזרחות ישראלית, אז נותר רק לדמיין את כוכב הניקס על הפרקט ב"ארינה החדשה" בעוד כמה שנים, או אולי אפילו במדי נבחרת ישראל.
אגב, אולם ארינה נמצא בתהליכי בניה אחרונים ואומנם לא יהיה מוכן בעונה הנוכחית, אבל בעונה הבאה הקבוצה תשחק שם.
מי חתם, נשאר ועזב?
עזבו:
מאיר טפירו (חתם לשנתיים אצל העולה החדשה לליגת העל, עירוני נס ציונה), רביב לימונד (חתם ל-3 שנים בהפועל ת"א), קורטני פלס (בירושלים ויתרו על מימוש האופציה עליו לעונה נוספת), סמארדו סמואלס (חתם בקבוצה האיטלקית ארמאני מילאנו), דן גרונפלד (חזר לבני השרון), רון סטיל (בירושלים ויתרו על מימוש האופציה עליו לעונה נוספת), אורי קוקיה (שוחרר לאחר 4 עונות במדים האדומים) וליאור ליפשיץ (חתם לעונה אחת באשדוד).
חתמו:
יותם הלפרין: ההחתמה המעניינת והחמה ביותר השנה. לאחר שלא שיחק בארץ כ- 5 שנים, חזר לארץ וחתם ל-3 עונות בירושלים. הגארד הישראלי וקפטן נבחרת ישראל, מי שגדל במכבי ת"א, שיחק במדיה בבוגרים והיה גם מועמד הקיץ לחזור לשורותיה, החליט בסופו של דבר לעשות מעבר מתוקשר ומעניין לבירה האדומה.
יניב גרין: סנטר נבחרת ישראל, ששיחק בעונה החולפת בגלבוע/גליל, רשם עונה מצוינת שהחזירה אותו למרכז הבמה. היה מבוקש גם באילת, אבל החליט להגיע לבירה, שתהיה תחנתו ה-6 בליגה הישראלית.
חנן קולמן: הגארד הדני-ישראלי ימשיך עם בראד גרינברג לתחנתו החדשה בקריירה לאחר ששיחק בעונה החולפת במדי האלופה מכבי חיפה. קולמן שותף רק ב-8 משחקים בחיפה לאחר שנפצע בתחילת העונה החולפת, אך גרינברג האמין בפוטנציאל והחליט להביא אותו גם לירושלים.
נשארו:
אלישי כדיר: חתם ל-3 שנים וזו תהיה עונתו השלישית במדים האדומים. אחרי שנפצע פעמיים במהלך העונה החולפת, הצליח לחזור לקראת הפלייאוף ולרשום 8.8 נק' ו-5.3 ריב' בממוצע למשחק.
ג'וש דאנקן: ההנהלה החדשה וגרינברג בחרו לממש את האופציה שהיתה על השחקן. בעונה החולפת היה שחקן המפתח בקבוצה עם 14 נק', 6.5 ריב' ובפלייאוף העלה ל-17.5 נק' ו-7.6 ריב' ב-31.8 דק' בממוצע למשחק.
הצעירים: רפי מנקו ואדם אריאל, שלא זכו אומנם לקבל דקות משחק משמעותיות בעונה החולפת, מסומנים כעת בחזון החדש של ירושלים לגבי קידום צעירים. עוד סימן שאלה, ימים יגידו מה תהיה התשובה.
מתנדנדים:
עוד שם חם מאוד בעונת המלפפונים הקיץ, הוא ליאור אליהו. השחקן שמצא עצמו בלי קבוצה בסיום העונה, לאחר שמכבי ת"א בחרה לממש את סעיף היציאה מחוזהו, לא אהב את הצעתה החדשה של הקבוצה הצהובה, הספיק להיפגש עם גיא הראל, אך עדיין לא החליט לאן מועדות פניו. בירושלים, אגב, כבר לא בטוחים כי הם מעוניינים בשחקן המוערך וזאת בשל העובדה שעם דאנקן, גרין וכדיר, לא בטוח כי הם יזדקקו לגבוה נוסף.
לפנייה לכתב/ת 
