שתף קטע נבחר

צילום: רויטרס, AP

מייקל וכל השאר: 10 השוטינג גארדס הטובים בהיסטוריה

הם האופציה הראשונה בהתקפה ואלו שיקחו את הזריקה האחרונה במשחק צמוד. הם חלומו של כל ילד. אלה הם שחקני עמדה מספר 2 הגדולים אי פעם. וכן, ג'ורדן בפנים. ומה העשירייה שלכם? הפרוייקט של דירוג העוצמה נמשך

דבר הדירוג

"קלע" - שוטינג גארד בשפת המקצוע – חלומו של כל ילד. כמו שכל כדורגלן מתחיל רוצה להיות חלוץ, כל כדורסלן רוצה להיות הראשון שזורק בהתקפה, האחרון שזורק במשחק. העמדה אליה כל העיניים נשואות בכדי לעשות את הדבר הכי חשוב – לקלוע.

 

עוד ב-ynet ספורט:

  

כנראה שאין רשימה קלה, אך קשה מזו. על המקום הראשון אין עוררין, אבל עם כמות כשרונות בלתי נגמרת, כמעט בלתי אפשרי היה להרכיב רשימה. המקלדת רועדת כששמות כמו סאם ג'ונס והאל גריר נשארים בחוץ. המחשב לא מוכן לעכל שריי אלן לא בפנים. אבל כלל ידוע אומר – ב-10 הראשונים, יש רק 10.

 

 

נשאר בחוץ. ריי אלן (צילום: AP) (צילום: AP)
נשאר בחוץ. ריי אלן(צילום: AP)

 

ראויים לאזכור

האל גריר – פילדלפיה 76'

סאם ג'ונס – בוסטון סלטיקס

ריי אלן – מילווקי, סיאטל, בוסטון, מיאמי

ארל מונרו – בולטימור, ניו יורק ניקס

ביל שרמן – וושינגטון, בוסטון סלטיקס

ג'ו דומארס – דטרויט פיסטונס

 

תואר של כבוד – דראזן פטרוביץ'

המייקל ג'ורדן של אירופה. כולם יודעים שלקרואטי הנפלא מגיע להיות ברשימה. שהוא יכול היה להיות ברשימה. אבל נסיבות החיים, ונסיבות המוות, השאירו אותנו עם הלא נודע. מי ששלט ביבשת הישנה בתקופת השיא שלה כשכל הכוכבים עדיין בקבוצות פאר, נאלץ להתמודד עם שנתיים וחצי של קיבעון מחשבתי אמריקני לפני שהיה לראשון שבאמת פרץ את הגבולות ב-NBA. ואחריו הסכר נפל.

 

המייקל ג'ורדן של אירופה מול המקור. פטרוביץ' (צילום: Gettyimages imagebank) (צילום: Gettyimages imagebank)
המייקל ג'ורדן של אירופה מול המקור. פטרוביץ'(צילום: Gettyimages imagebank)

 

שתי עונות מדהימות בניו ג'רזי עם ממוצע של למעלה מ-20 נק', הופעת ענק מול כוכבים כמו קלייד דרקסלר ומייקל ג'ורדן, וכמובן הסגנות בברצלונה 92', היו צריכים להפוך אותו לאחד מ-10 השוטינג גארדס הגדולים בהיסטוריה. אבל אז הגיעה התאונה הנוראית ההיא בגרמניה. מבחינתנו, יכול להיות שהוא היה עוקף פה כל אחד ברשימה. כל בן אנוש. אגדה.

 

10. דייויד תומפסון – דנבר נאגטס, סיאטל

סטטיסטיקה: 22.7 נק', 4.1 ריב', 3.3 אס', 50.5% מהשדה.

תארים: רוקי השנה ב-ABA (76), MVP אולסטאר 1979.

הישגים: 5 פעמים אולסטאר (NBA ו-ABA), פעמיים חמישיית השנה.

עונת שיא: 1977/78 דנבר: 27.2 נק', 4.9 ריב', 4.5 אס', 52.1%.

 

דבר בלתי רגיל: חמישה שחקנים בלבד בהיסטוריה קלעו מעל 70 נק' במשחק בודד ב-NBA. תומפסון עשה זאת בערב האחרון של העונה ב-1978 עם 28 מ-38 מהשדה ו-17 מ-20 מהעונשין.

 

ב-100מילים: "skywalker". אם מייקל ג'ורדן בחר בך כדי להציג אותו בהיכל התהילה וראה בך כדמות לחיקוי, כנראה שהיה בך משהו מיוחד. דייויד תומפסון היה פורץ דרך, ובו זמנית חסר מזל.

 

אחד משחקני המכללות הגדולים בכל הזמנים, נתן פייט אדיר ב-1976 לד"ר ג'יי בתחרות ההטבעות הראשונה אי פעם והזניק עמו את תחילת עידן הוירטואוזיות שהגיעה מה-ABA. קיבל את הכינוי בגלל הקפיצה האנכית המדהימה. האגדות מספרות כי הוא-הוא זה שהמציא במכללת נורת' קרוליינה סטייס את ההאלי-הופ. התמכרות לסמים ופציעה קשה בברכו במהלך בילוי במועדון "סטודיו 54" הידוע לשמצה, גמרו לו את הקריירה. "הייתה לי הזדמנות להפוך לאחד השחקנים הגדולים בכל הזמנים, ופספסתי אותה", העיד על עצמו. יכול היה להיות גבוה בהרבה ברשימה.

 

דייויד תומפסון עושה מייקל ג'ורדן, עוד לפני מייקל ג'ורדן

 

9. רג'י מילר – אינדיאנה פייסרס

סטטיסטיקה: 18.2 נק', 3. אס', 3. ריב', 39.5% לשלוש, 47.1% מהשדה.

תארים: 0 אליפויות, זהב אולימפי (96).

הישגים: 5 פעמים אולסטאר, 3 פעמים חמישיית השנה, מקום שני בכל הזמנים בשלשות (2,560), מקום 14 בכל הזמנים בנקודות (25,279), מקום 9 באחוזים מהקו (88.6).

עונת שיא: 1989/90 אינדיאנה: 24.6 נק', 41.4% מהשלוש, 51.4% מהשדה, 86.8% מהעונשין.

 

דבר בלתי רגיל: מלבד ג'ון סטוקטון וקארל מאלון, מילר הוא השחקן ששיחק הכי הרבה משחקים ב-NBA עם אותה קבוצה.

 

ב-100 מילים: "מילר טיים". ברגע שהוא התחיל את הריצה הסכיזופרנית שלו מתחת לטבעת, כבר ידעת מה יקרה. הוא ירוץ לכיוון אחד, השומר שלו ינסה להשיג אותו וברגע אחד הוא ייזנק לצד שני, ישתחרר מההגנה, יפנה לעצמו 3 מאיות השנייה לזרוק לשלוש – וזה יהיה בפנים.

 

ייתכן ובמקום הזה צריך היה להיות ריי אלן, אבל מילר נכנס בגלל הערך המוסף. השואו, הרגעים ההיסטוריים, ההתלהבות של ילד קטן. אחד הקלעים הטהורים הגדולים במשחק, מאלה ששכללו לידי אמנות את תורת ה-"טראש טוק" (תשאלו את ספייק לי). הגיע רק לגמר אחד והיה מאותם חסרי מזל ששיחקו בעידן מייקל ג'ורדן, אבל מכל חבריו לאותה תקופה (מאלון, סטוקטון, בארקלי, יואינג) נחשב לווינר הכי גדול. ניצח עשרות משחקים עם באזר. קלע 8 נק' ב-9 שניות.

 

9 השניות הכי מטורפות אי פעם בגארדן

 

8. דוויין ווייד – מיאמי היט

סטטיסטיקה: 24.7 נק', 1.8 חט', 6.1 אס', 5.1 ריב', 48.9% מהשלוש.

תארים: 3 אליפויות (06, 12-13), MVP סדרת גמר (06), MVP אולסטאר (2010), מלך הסלים (2009), זהב אולימפי (08).

הישגים: 9 פעמים אולסטאר, פעמיים חמישיית העונה, מקום 15 בנקודות למשחק (24.7).

עונת שיא: 2008/09 מיאמי: 30.2 נק', 7.5 אס', 5 ריב', 49.1% מהשדה.

 

דבר בלתי רגיל: קלע 34.7 נק' בסדרת הגמר ב-2006, הכמות השלישית בטיבה בהיסטוריה לשחקן.

 

ב-100 מילים: "פלאש". נבחר בדראפט הבלתי נשכח של 2003 במקום ה-5, אחרי לברון, כרמלו ובוש (וגם מיליצ'יץ'), אבל השיג את כולם בסיבוב כשהוביל את מיאמי לאליפות הירואית בגמר 2006 עם חבורה של צילייגרים ותיקים דוגמת שאקיל, פייטון ואנתוני ווקר. החזיר בכוחות עצמו את ההיט מפיגור 13, 6 דקות לסיום משחק מספר 3 מול דאלאס, לניצחון ענק ובהמשך מהפך בסדרה.

 

יצר יחד עם לברון ג'יימס וכריס בוש את הטריו ששולט בימים אלה בליגה, והפך ל-"סקוטי פיפן" של לברון. מייצג את הדור החדש של מספרי 2 – פחות זריקות מרחוק, יותר חדירות. פחות מסירות, יותר ראש בקיר. וירטואוז נפלא, שומר קבוצתי מצוין. שחקן נשמה שמשחק לא מעט עם פציעות.

 

10 המהלכים הכי גדולים של "פלאש"

 

7. פיט מאראביץ' – אטלנטה הוקס, ניו אורלינס, בוסטון

סטטיסטיקה: 24.2 נק', 5.4 אס', 44.1% מהשדה.

תארים: מלך הסלים של העונה (1977).

הישגים: 5 פעמים אולסטאר, פעמיים חמישיית העונה, מקום 19 בכל הזמנים בנקודות למשחק (24.2).

עונת שיא: 1976/77 ניו אורלינס ג'אז: 31.1 נק', 5.4 אס', 5.1 ריב', 43.3% מהשדה.

 

דבר בלתי רגיל: העמיד במשך שלוש שנים רצופות במכללת לואיזיאנה סטייט ממוצעים של מעל 40 נק' למשחק, וסיים עם 44.2 נק' למשחק.

 

ב-100 מילים: "פיסטול פיט". אחד השחקנים המקוריים, הרב גוניים והייחודים ביותר שאי פעם דרכו על פרקט. הביא את תרבות משחקי הרחוב בארה"ב לליגה. להטוטן בלתי רגיל עם כדור והיה לראשון שכדרר באופן קבוע מאחורי הגב ובין הרגליים. רבים מכנים אותו כמכדרר הטוב בהיסטוריה.

 

אם לא היה נאלץ לפרוש בגיל מוקדם יחסית בגלל פציעות, ייתכן והיה גבוה יותר ברשימה. ב-1988, כשהוא בן 40 בלבד, במהלך משחק כדורסל עם חברים, התמוטט ומת. שחקן מהפנט. מחזיק כנראה בכינוי הכי מגניב אי פעם.

 

כמה מהמהלכים שתראו כאן, מעולם לא נעשו לפני ב-NBA

 

6. אלן אייברסון – פילדלפיה, דנבר, דטרויט, ממפיס, בשיקטאש

סטטיסטיקה: 26.7 נק', 6.2 אס', 3.7 ריב', 42.5% מהשדה.

תארים: MVP של העונה (2001), רוקי השנה (97), פעמיים MVP אולסטאר (01, 05), 4 פעמים מלך הסלים (99, 01-02, 05), 3 פעמים מלך החטיפות (2001-03).

הישגים: 11 פעמים אולסטאר, 3 פעמים חמישיית העונה, מקום 19 בכמות נקודות (24,368), מקום 6 בכמות נק' למשחק (26.7), מקום 9 בחטיפות למשחק (2.17).

עונת שיא: 2001/02: 31.4 נק', 5.5 אס', 2.8 חט', 4.5 ריב', 43.7 דק' למשחק.

 

דבר בלתי רגיל: הרוקי שקלע הכי הרבה פעמים מעל 40 נק' באותה עונה – 5.

 

ב-100 מילים: "התשובה". טונות של כישרון ב-183 ס"מ ו-75 ק"ג בלבד. היה הדבר הכי מלהיב בליגה בימים שאחרי הפרישה השנייה של מייקל ג'ורדן. אחראי כמעט בלעדי להגעתה של פילדלפיה 76' לגמר של 2001 מול שאקיל-קובי והלייקרס. כנראה הקבוצה הבינונית ביותר שאי פעם הגיעה למעמד גמר, עם שמות כמו ת'יאו ראטליף, ארון מקי, אריק סנואו וטיירון היל.

 

אחד היחידים שהיה יותר מהיר וזריז עם כדור, מאשר בלעדיו. אתלט פנומנלי. אחד החודרים המוצלחים בהיסטוריה. אישיות בעייתית שמאמניו והליגה בראשות דייויד סטרן, ניסו לרסן. לא תמיד הצליחו. עשרות מיליונים ברחבי העולם חיקו את השיער שלו, את ההליכה שלו, את הלבוש שלו. אגואיסט לא נורמלי. קשוח.

 

לכו למקום ה-4, תראו מה אייברסון עשה לשומר הגדול בהיסטוריה

 

5. ג'ורג' גרווין – וירג'יניה (ABA), סן אנטוניו, שיקגו, באנקו רומא, מנרסה

סטטיסטיקה: 25.1 נק' (NBA ו-ABA ביחד), 5.3 ריב', 50.4%.

תארים: MVP אולסטאר (80), 4 פעמים מלך הסלים.

הישגים: 12 פעמים אולסטאר (NBA ו-ABA), 5 פעמים חמישיית העונה, מקום 9 בכל הזמנים בכמות נק' למשחק (26.2).

עונת שיא: 1979/80: 33.1 נק', 5.2 ריב', 52.8% מהשדה.

 

דבר בלתי רגיל: קלע 63 נק' במשחק האחרון של עונת 77/78, רק כדי לזכות במלכות הסלים ביתרון של מאית הנקודה. מאית נקודה יותר מדייויד תומפסון שקלע באותו ערב 73 נק'.

 

ב-100 מילים: "האייסמן". הרבה לפני דורון שפר, ג'ורג' גרווין היה האיש הכי קר רוח בליגה. השחקן שהמציא את הפינגר רול, אותה זריקה אלגנטית עם פרק כף היד בסמוך לטבעת, יכול היה לקלוע מכל מקום, בכל מצב, בכל משחק. קווין דוראנט – הגרסה המוקדמת.

 

מהכוכבים הגדולים של ה-ABA שעשו בהצלחה את המעבר ל-NBA. עד שהגיע מייקל ג'ורדן, היה לגארד שזכה הכי הרבה פעמים בתואר מלכות הסלים. כנראה הסקנד גארד שעיצב ושכלל יותר מכל את העמדה למה שאנחנו מכירים כיום. במשחקו האחרון בקריירה, בגיל 38, קלע 31 נק' והוריד 15 ריב' בכדי להשאיר את מנרסה בליגה הספרדית. אייסמן עד הסוף.

 

האגדה ששמה ג'ורג' גרווין

 

4. קלייד דרקסלר – פורטלנד, יוסטון

סטטיסטיקה: 20.4 ק', 2 חט', 6.1 ריב', 5.6 אס', 2.4 ריב' התקפה, 47% מהשדה.

תארים: אליפות (95, יוסטון), זהב אולימפי (92).

הישגים: 10 פעמים אולסטאר, פעם אחת חמישיית העונה (92), הגארד עם הכי הרבה ריבאונדים בהתקפה (2,615), מקום 13 בחטיפות למשחק (2.03 חט'), מקום 7 בחטיפות (2,207).

עונת שיא: 1989/90 פורטלנד: 27.2 נק', 7.9 ריב', 5.8 אס', 2.7 חט', 49.6 % מהשדה.

 

דבר בלתי רגיל: אחד משלושה שחקנים בלבד אי פעם שרשמו מעל 20 אלף נקודות, מעל 6,000 ריב' ומעל 6,000 אס'.

 

ב-100 מילים: "קלייד דה גלייד". אם לכם היה ב-1984 את קלייד דרקסלר בעמדה מספר 2 בקבוצה, לא הייתם בוחרים במקומו אף שחקן בעולם. אפילו לא מייקל ג'ורדן. פורטלנד בלייזרס ויתרה באותה שנה על מי שיהפוך בעתיד ל-"אלוהים", אבל נהנתה במשך כמעט עשור מהסקנד גארד השני הכי טוב של סוף המאה.

 

שחקן מושלם בכל האספקטים. הידיים הארוכות שלו נתנו לו יתרון על כל יריב, בהגנה או בהתקפה. הצטרף לחברו מהמכלללות, האקים אולאג'ואן ביוסטון, בכדי לזכות בטבעת היחידה שלו. הגיע לשני גמרים עם פורטלנד, חבר הדרים טים המקורית, בכל תקופה אחרת היה הופך לכוכב הכי גדול של הליגה. אחד המטביעים הכי מלהיבים אי פעם.

 

נסו לא להישאר המומים – טופ 10, קלייד דרקסלר

 

3. ג'רי ווסט – לוס אנג'לס לייקרס

סטטיסטיקה: 27 נק', 6.7 אס', 5.8 ריב', 47.4% מהשדה.

תארים: אליפות (72), MVP של הגמר (69), MVP אולסטאר (72), מלך הסלים (70), מלך האסיסטים (72), זהב אולימפי (60).

הישגים: 14 פעמים אולסטאר, 10 פעמים חמישיית העונה, 4 פעמים חמישיית ההגנה (הליגה החלה להרכיב חמישייה כזו רק ב-1969), מקום 16 בקלעי כל הזמנים (25,192), מקום 6 בנקודות למשחק (27), כמות הנקודות בממוצע הגבוהה ביותר לסדרת פלייאוף (46.3).

עונת שיא: 1969/70 לייקרס: 31.2 נק', 7.5 אס', 4.6 ריב', 47.1% מהשדה.

 

דבר בלתי רגיל: השחקן היחיד בהיסטוריה שקיבל MVP של סדרת גמר, למרות שהפסיד עם הלייקרס לבוסטון סלטיקס (1969).

 

ב-100 מילים: "מר קלאץ'", "הלוגו". האיש שדמותו חקוקה על סמל הליגה, משמש כבר במשך חצי מאה כדוגמא ומופת לכל מה שיפה בכדורסל האמריקני. יפה הבלורית והתואר.

 

קלעי ענק, קטלני מכל בלטה על הפרקט. חודר מצוין שתפקד רבות גם כרכז בקבוצה הגדולה של לוס אנג'לס. האיש שעיצב את הלייקרס והפך אותו למועדון פאר, הן כשחקן והן כג'נרל מנג'ר. אם לא בוסטון סלטיקס הענקית וביל ראסל שגברו עליו 6 (!) פעמים בסדרות גמר, ייתכן והיה נאבק בגבורה עם מייקל ג'ורדן בתואר השחקן הגדול בכל הזמנים. הגיע ל-9 סדרות גמר, ניצח אחת ויחידה ב-72 מול הניקס. סמל.

 

מר קלאץ' – ג'רי ווסט

 

2. קובי בראיינט – לוס אנג'לס לייקרס

סטטיסטיקה: 25.5 נק', 4.8 אס', 5.3 ריב', 45.4% מהשדה.

תארים: 5 אליפויות, פעמיים MVP גמר, MVP עונה (08), פעמיים מלך הסלים, 4 פעמים אולסטאר MVP, 2 מדליות זהב אולימפיות (08, 12), מלך ההטבעות (97).

הישגים: 15 הופעות אולסטאר (הכי הרבה יחד עם עבדול ג'אבר), 11 פעמים חמישיית העונה (הכי הרבה יחד עם קארל מאלון), 9 פעמים חמישיית ההגנה של העונה, מקום 4 בכל הזמנים בנקודות (31,617), מקום 10 בנקודות למשחק (25.2), מקום 3 בכל הזמנים בנקודות בפלייאוף, השחקן ששיחק הכי הרבה עונות וקלע הכי הרבה נקודות בתולדות הלייקרס.

עונת שיא: 2005/6: 35.4 נק', 5.3 ריב', 5.4 אס', 45% מהשדה.

 

דבר בלתי רגיל: קלע את כמות הנקודות השנייה הכי גדולה אי פעם למשחק בודד, עם 81 נק' מול טורונטו ב-2006. שני רק ל-100 העגול של ווילט צ'מברליין

 

ב-100 מילים: "הבלאק ממבה". הילד המפונק שהגיע מהתיכון ונבחר במקום ה-13 על ידי שארלוט והועבר בטרייד במקום ואלדה דיבאץ', הפך לאחד השחקנים הכי קשוחים בתולדות המשחק ולדבר הקרוב ביותר למייקל ג'ורדן שיש לליגה להציע. בינתיים.

 

שנוא ואהוב כאחד, מוכשר כמו שד. חבר עם שאקיל אוניל לאחד הצמדים הטובים בהיסטוריה עם שלוש אליפויות ושלל סיפורי רכילות. הג'אמפ שוט הכי יפה בתולדות המשחק. ווינר בנשמה, אתלט מדהים. נלחם בגבורה עם מג'יק ג'ונסון וג'רי ווסט על תואר הלייקר הגדול אי פעם. הצליח לעשות את המעבר מאגואיסט שחצן ובלתי חביב בעליל לחבריו, למנהיג סמכותי גם בלייקרס וגם בנבחרת ארה"ב. 13 השנים הראשונות של שנות ה-2000 ייזכרו בהיסטוריה כ-"עידן קובי בראיינט".

 

81 נקודות ב-3 דקות. קובי בראיינט

 

1. מייקל ג'ורדן – שיקגו בולס, וושינגטון וויזארדס

סטטיסטיקה: 30.1 נק', 6.2 ריב', 5.3 אס', 49.7% מהשדה.

תארים: 6 אליפויות, 6 פעמים MVP גמר, 5 פעמים MVP, שחקן ההגנה של השנה (88), 3 פעמים MVP אולסטאר (88, 96, 98), 10 פעמים מלך הסלים, 3 פעמים מלך החטיפות, פעמיים מלך ההטבעות, 2 מדליות זהב אולימפיות (84, 92), רוקי השנה (85).

הישגים: 14 פעמים אולסטאר, 10 פעמים חמישיית העונה, מקום 3 בכמות נקודות בכל הזמנים (32,292), מקום ראשון בנקודות למשחק (30.1), מקום 3 בחטיפות (2,514), מקום 5 בחטיפות למשחק (2.35), הכי הרבה פעמים מלך הסלים, 9 פעמים חמישיית ההגנה של העונה ועוד ועוד ועוד....ועוד.

עונת שיא: 1988/89, שיקגו: 32.5 נק', 8 ריב', 8 אס', 2.9 חט', 53.8% מהשדה

 

דבר בלתי רגיל: עצם זה שהוא נולד.

 

במילה אחת: אלוהים.

 

אמרנו הכל בפסטיבל יום ההולדת 50:

 

כל מילה מיותרת – מייקל ג'ורדן

 

לתלונות, הערות ומחאות - עמוד הטוויטר של שרון דוידוביץ'

sDavidovitch@

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים