שתף קטע נבחר
 

עבודה חדשה: המעסיק חייב לתת לכם עמדה?

האם המעסיק מחויב לתת לעובד חדש פינת עבודה מסודרת, האם כששאר העובדים מקבלים רכב או טלפון נייד – גם הוא זכאי לכך, ומתי מגיע גם לו שי לחג? זכויות עובדים חדשים - מדריך

עובדים רבים שמתחילים לעבוד במקום עבודה חדש, אינם תמיד יודעים מה מגיע להם ומה לא. כך למשל, האם המעסיק מחויב לתת לעובד פינת עבודה מסודרת? האם במקרה ששאר העובדים מקבלים רכב או טלפון נייד – גם העובד החדש זכאי לכך? ומתי מגיע גם לו שי לחג?

 

 

בסיוע עורכות הדין הלית כהן-רזניצקי ומיטל דולב-בלט, מהמחלקה המשפטית של חברת חשבים לשירותי מידע ויעוץ עסקי, בחנו את הזכויות המיוחדות לעובדים חדשים במקום העבודה.

 

יש זכויות בהתאם לוותק

המקור לזכויות במסגרת יחסי עבודה ככלל, מגיע מהחקיקה, הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה, נוהג, הסכמים אישיים ולעתים פסיקת בתי הדין. "בהסדרים אלה, הזכויות ניתנות פעמים רבות בהתאם לוותק של העובד, חלקן ניתנות מתחילת העבודה ולחלקן נדרשת תקופת עבודה מינימאלית", מסבירה כהן-רזניצקי.

 

כאשר מקור הזכויות לעובדים הוא בהסכם האישי, הדבר נתון למשא ומתן בין הצדדים. "אמנם חופש ההתקשרות מאפשר לעובד ולמעסיק להסכים במסגרת משא ומתן על מתן זכיות שונות, אך בכפוף להוראות חוק שכר שווה וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה", היא מדגישה. "כאשר מעסיק בוחר להקנות או לא להקנות זכות מסוימת במסגרת ההסכם, התנהלותו תיבחן בהתאם לאמות המידה המקובלות - סבירות, מידתיות, תום לב ועוד".

  

הודעה בכתב, פנסיה, נסיעות ושעות נוספות

אחת החובות המרכזיות של המעסיק כלפי עובדים חדשים, היא למסור להם הודעה בכתב המפרטת את תנאי העבודה העיקריים, בתוך 30 יום מרגע שהחלו לעבוד אצלם. אם מדובר בנער יש למסור הודעה זו בתוך שבוע לכל היותר. מסירת הסכם עובדה בכתב הכולל את הפרטים הקבועים בחוק עונה על דרישה זו.

 

בנוסף, על עובד חדש לוודא כי המעסיק מפקיד עבורו סכומים לפנסיה. אם לעובד אין פוליסה קיימת, ההפקדה צריכה להתחיל לאחר 6 חודשים. אם יש – המעסיק מחויב לעשות זאת לאחר 3 חודשים או בתום שנת המס – מה שמגיע קודם לכן, ובאופן רטרואקטיבי.

 

בנוסף, העובד החדש זכאי ככל עובד אחר לדמי נסיעה וגמול שעות נוספות כבר מתחילת העסקתו, וכן לצבירה ותשלום מחלה, חופשה וחגים בהתאמה לאופן העסקתו ולוותק שלו. הזכות לתשלום דמי הבראה קיימת רק לאחר השלמה של שנת עבודה, למעט במקרים חריגים.

 

למי מגיעה פינת עבודה?

בפנייה שהגיעה למייל האדום של ynet, התלונן אחד הגולשים לגבי תנאי העבודה של אשתו, כי לא הוקצתה לה פינת עבודה גם לאחר ארבעה חודשים כמנתחת מחקרים קליניים באחד מבתי החולים – וזאת בתואנה לעיכובים בשל ביורוקרטיה. לדבריו, היא נאלצה כתוצאה מכך להישאר לאחר תום יום העבודה, למצוא פינה ולסיים את עבודתה על חשבון זמנה החופשי.

 

אז האם עובדת מן המניין זכאית לשולחן או לפינת עבודה משלה בה תוכל לעבוד, והאם יש פה עוולה מצידו של המעסיק – או שזו הבעיה שלה בלבד? דולב-בלט מסבירה כי החוק אינו מחייב את המעסיק לספק פינת עבודה לעובד חדש ולפיכך הוא לא מחויב לעשות זאת, כל עוד אין נוהג, הסכם או הסדר קיבוצי, צווי הרחבה או הסכם אישי שמורה על כך.

 

עם זאת, החוק כן מחייב לספק לעובדים כיסא לשבת עליו, וזאת בעקבות מאבק הקופאיות של רשת סופרפארם בנושא. "חוק הזכות לישיבה משנת 2007 קובע שכל מעסיק חייב להעמיד לרשות עובד מושב לעבודה בו יוכל לשבת, אלא אם המעסיק יוכיח שאי אפשר לבצע את העבודה בישיבה", היא מסבירה. "המעסיק אף מחויב לספק לעובדיו כיסאות או ספסלים בעלי משענת גב, במספר מספיק ובמצב תקין, לישיבה בעת ההפסקה בעבודה".

 

כהן-רזניצקי מציינת כי הפסיקה קבעה פיצויים גבוהים במיוחד לעובדים שתבעו את מעסיקים בגין הפרת חוק זה. כך למשל היא מדגימה, כי בתביעה מ-2010 של עובד במועדון הכושר "שייפ" בתל אביב נגד מעסיקיו, בטענה שלא שמו כיסא בעמדת פקידי הקבלה – נפסק לו פיצוי של 100 אלף שקל.

 

ומה באשר למעביד שיספק אמנם כסא לעובד שלו – אך ימקם אותו במסדרון למשל? "השאלה היא איך בית הדין יפרש את החוק", מסבירה כהן-רזניצקי. "לדעתי יש לבחון גם את ההיגיון והמטרה של החוק - לאפשר לעובד לעבוד בכבוד. כיסא במסדרון של מקום העבודה אינו מכבד את העובד ואולי נוגד אפילו את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו".

 

מטעם זה היא סבורה, כי עובד שיתבע את המעסיק על כך שלא סיפק לו פינת ישיבה - עשוי לזכות. "לכאורה החוק עוסק במקרים כאלה, אבל בפרשנות מרחיבה אפשר להגיד שהוא נועד לאפשר לכל עובד עמדה משלו ומקום ישיבה מסודר. כך שאם עובד יתבע על בסיס פגיעה בכבודו כעובד, הוא עשוי לזכות".

 

רק אני לא קיבלתי נייד - זה בסדר?

באשר לעובד חדש שמגיע למקום העבודה ובניגוד לקולגות שלו - אינו מקבל כלי רכב, טלפון סלולארי או מחשב נייד, הבשורות אינן טובות במיוחד, שכן נושאים אלה אינם מעוגנים בחוקי העבודה ולכן אינם נחשבים לחלק מתנאי העבודה.

 

עם זאת דולב-בלט מציינת כי יש מקרים בהם העובד יוכל לטעון לאפליה – אך זו צריכה להיות מבוססת, למשל אם יש נייד רק לעובדים הגברים, או רק לרווקים. "יש לחפש את התשובה במסגרת היחסים החוזיים בין שני הצדדים", היא מסבירה, "כלומר המעסיק יכול לבחור אם לתת רכב או טלפון נייד לעובדיו כחלק מתנאי העבודה".

 

באשר למתן שי לחג – החוק לא מחייב את המעסיק לתת שי לעובדים לחג ומדובר בנוהג. לפיכך, במקום שבו קיים נוהג זה - המעסיק יכול להחליט לדבריה שעובד יקבל שי רק החל מוותק מסוים. "בהיבט משפטי אין מניעה להחליט שרק עובדים מוותק מסוים יקבלו שי לחג, אך במישורים של סביבת עבודה ואווירה - על המעסיק לחשוב פעמיים לפני שייבחר בגישה שכזו, שעלולה לגרום לעובד התמרמרות", אומרת כהן-רזניצקי.

 

בכל מקרה, עובד שחש מופלה לעומת עובדים אחרים בדרגה או תפקיד זהה, יכול לפנות למעסיקו בדרישה להשוות את תנאיו, גם כאשר אין איסור או הוראה מפורשת בחוק. "הגורם המוסמך להכריע בסוגיה זו הוא בית הדין לעבודה, אשר יבחן כל מקרה לגופו ולפי נסיבותיו, בהתאם להסדר החוזי הקיים בין הצדדים והנהוג במקום העבודה", אומרת דולב-בלט.

 

חובת שימוע

בהקשר של סיום העסקה מציינת כהן-רזניצקי כי על פי הפסיקה - חובת השימוע חלה גם כאשר מדובר בעובד שהועסק פרק זמן קצר. "חובת השימוע אינה תלויה בוותק והמעסיק מחויב לערוך שימוע גם לעובד חדש במידה שירצה לסיים את העסקתו".


פורסם לראשונה 12/08/2013 22:03

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילם: shutterstock
צילם: shutterstock
צילום: גיל לופו
עו"ד הלית כהן רזניצקי
צילום: גיל לופו
צילום: אירנה היידוק
עו"ד מיטל דולב בלט
צילום: אירנה היידוק
מומלצים