מפת האינטרסים: למה אובמה צריך את סיסי

הנשיא ברק אובמה מסיים היום את חופשתו, והמהומות במצרים – שרדפו אחריו עד למגרשי הגולף של מרתה'ס ויניארד בדרום מסצ'וסטס – ימשיכו לזנב בו במשך השבוע הקרוב, בעודו מנסה לקדם נושאי פנים בסדר היום הציבורי האמריקני. לקראת סוף השבוע הוא ייצא למסע של יומיים באוטובוס במדינות פנסילבניה וניו-יורק, אבל בינתיים הוא נדרש לסוגיה המצרית, ולהתחשבות בשורה של אינטרסים אמריקניים מחוץ ומבית.

אובמה משחק גולף במרתה'ס ויניארד(צילום: AP)

אובמה עושה את מה שהציבור האמריקני מבקש ממנו לעשות - לקדם את הנושא הכלכלי. לפי הסקרים הציבור האמריקני ברובו המכריע אינו רוצה כל מעורבות אמריקנית במצרים, כפי שאינו רוצה מעורבות בסוריה. מצרים תקועה לנשיא האמריקני כמו עצם בגרון. הוא לא יכול לומר בפומבי שהוא רוצה שהצבא, ידידה של וושינגטון זה עשרות שנים, יביס את האחים המוסלמים, תנועה שמתוכה יצאו טרוריסטים לא מעטים ובראשם מנהיג אל קאעידה הנוכחי איימן אל-זוואהירי. לפיכך הוא מסרב לכנות את ההפיכה הצבאית במונח המתבקש - "הפיכה" - ומדגיש שהנשיא המודח מוחמד מורסי נבחר אמנם בדרך דמוקרטית, אבל ניהל את מצרים על פי האינטרסים של האחים המוסלמים ולא של כלל האזרחים.

לתת לאוניות להפליג

בהופעה הפומבית הראשונה שלו בנושא, ביום חמישי, לא הסתיר אובמה את האמת והיא – שבין הצבא המצרי לוושינגטון שוררת ידידות של עשרות שנים המהודקת באינטרסים אמריקניים מובהקים: תעלת סואץ פתוחה, מעבר אווירי לטיסות לוגיסטיות אמריקניות, שמירה על השלום עם ישראל, לחימה בטרור בסיני וברצועת עזה.

"הניו יורק טיימס" מבליט את העובדה שארה"ב נזקקת לשבועות רבים לקבלת אישור למעבר של מטוסים צבאיים בשמי מדינות ידידות רבות, ואילו המצרים מאפשרים לה לטוס בשמי המדינה כמעט באופן אוטומטי. איבוד הנתיב הזה עלול להאריך בצורה משמעותית את משך הטיסה באזור, מזהירים מקורות צבאיים אמריקנים.

כוחות מיוחדים מסתערים על מסגד אל-פתח בקהיר בסוף השבוע(צילום: רויטרס)

מפגין לא חמוש עומד מול טנק בקהיר ונורה

אוניות מלחמה אמריקניות זוכות ליחס מועדף בזמן משבר ויכולות לעקוף כלי שיט בכניסה לתעלת סואץ. בלי סיוע מצרי, מבצעים אמריקניים באזור יכולים להתארך. הגנרל ג'יימס מאטיס, עד לא מזמן מפקד הפיקוד המרכזי האמריקני (שאחראי על המזרח התיכון ודרום אסיה פרט לישראל), אמר בראיון כי "אנחנו זקוקים להם בגלל תעלת סואץ ובגלל הסכם השלום עם ישראל. אנחנו זקוקים להם כדי לטוס בשמי המדינה וכדי להמשיך להילחם נגד קיצונים שמהווים סכנה למעבר לדמוקרטיה".

כרטיס האשראי האמריקני

מאז חתימת הסכם השלום עם ישראל ב-1979, מצרים ניצבת במקום השני מבחינת גודל הסיוע שהיא מקבלת מארה"ב, אחרי ישראל. כך על פי שירות המחקר של הקונגרס. מ-1948 ועד 2011, קיבלה קהיר 71.6 מיליארד דולרים מוושינגטון. לאחרונה עומד הסיוע השנתי על 1.55 מיליארדי דולרים. 1.3 מיליארדים מתוכם הם סיוע צבאי, שחוזר לארה"ב בקנייה של טנקים ומטוסים מתוצרת אמריקנית.

אימא עם בנה שהתפנה ממסגד אל-פתח בקהיר בסוף השבוע(צילום: רויטרס)

עימותים ברחובות קהיר(צילום: AP)

(צילום: מוסעב אלשמי)

(צילום: מוסעב אלשמי)

(צילום: AFP)

(צילום: מוסעד אלשמי)

כך שחברות אמריקניות עלולות להיפגע אם הסיוע יופסק. וושינגטון מממנת את קהיר על פי תזרים מזומנים עתידי שמאפשר רכישות נשק על חשבון סיוע עתידי ותשלום מדורג, מעין כרטיס אשראי. כך נחתמים חוזים ארוכי טווח עם לוח זמנים לתשלום שנמשך שנים. למצרים חוזים עם ארה"ב עד 2017. ענקית המטוסים "לוקהיד מרטין" מחויבת לספק למצרים 20 מטוסי F-16 עבור 776 מיליון דולרים. 14 מהם הועברו כבר עד יוני.

ניתוק צינור הסיוע לארץ הנילוס עלול להביא לפיטורים באוהיו, שם עובדי תאגיד "ג'נרל דיינמיקס" מרכיבים חלפים לשדרוג הטנקים המצריים. גם חברות קטנות יותר עלולות להישלח למצוא לקוחות אחרים.

מה יעשה השוטר העולמי

אבל אובמה לא יכול לעבור לסדר היום כשצילומים של אזרחים נטבחים ברחובות קהיר ואלכסנדריה משודרים בכל פינה בעולם. "השוטר העולמי" לא יכול להחריש כשהצבא המצרי מכריז על משטר צבאי ומפנה נשקו לאזרחים. לכן מגיב אובמה לאט ובהססנות, כדי לא לשבור את הכלים עם הצבא המצרי, שהוא ידיד האמת של ארה"ב.

האינטרס האמריקני הוא לקדם פשרה לאומית מצרית, שתביא להפסקת ההפגנות האלימות של האחים המוסלמים ותחזיר את הצבא לקסרקטינים. לכן נשלח בשבועיים האחרונים לקהיר סגן מזכיר המדינה ביל ברנס, שניסה לקדם הסכם להעברה מהירה של השלטון לידיים אזרחיות לכאורה, כלומר לקיים בחירות חדשות לפרלמנט ולנשיאות, כשלכולם ברור שהצבא יישאר הבוס האמיתי מאחורי הקלעים.

אובמה מתייחס לראשונה למצרים. שני הצדדים יכולים לעמוד בזה(צילום: AFP)

אבל ברנס, שהאמין שהוא על סף השגת הסכם, שב בידיים ריקות. כך גם הסנאטורים הרפובליקנים ג'ון מקיין ולינדזי גרהם שיצאו לקהיר בשליחות אובמה כדי לנסות להסביר לצבא שהמשך האלימות יחייב את הקונגרס לעצור את הסיוע. מקיין וגרהם גילו מיד עם בואם לקהיר שגנרל א-סיסי ואנשיו אינם מתחשבים כלל בעמדה האמריקנית. השגרירה אן פטרסון, דיפלומטית מנוסה ביותר, נותרה אובדת עצות. את הקשר האמיתי מקיים שר ההגנה צ'אק הייגל עם שר ההגנה המצרי. בסדרת שיחות טלפון בין שרי ההגנה מנסה הייגל לרכך וא-סיסי מסביר שאובמה אינו מבין את הסכנה שהאחים המוסלמים מהווים עבור מצרים.

אובמה צריך להתחשב בנעשה בביתו. מקיין וגרהם הרפובליקנים חזרו מתוסכלים והם תומכים בהקפאת הסיוע למצרים. גם הסנאטור הרפובליקני רנד פול, המתנגד לסיוע חוץ בכלל ותומך בהסתלקות ארה"ב מהמזרח התיכון, דורש להפסיק להעביר נשק לצבא שיורה באזרחיו. גם דמוקרטים ליברלים מסוגו של הסנאטור הבכיר פטריק ליהי, יו"ר תת הוועדה להקצבות חוץ, דורשים את הפסקת הסיוע. לעומתם ישנם סנאטורים וחברי קונגרס רבים שהאינטרס הישראלי עומד לנגד עיניהם ולכן הם שותקים. בתוכם הם חושבים כנראה את מה שהשגריר לשעבר באו"ם, ג'ון בולטון, אומר בגלוי – שצריך לעזור למי שהוא ידידן של ארה"ב וישראל, וזה הצבא.

קשה לראות את אובמה מודיע על הפסקת הסיוע לקהיר. יש תקדימים של הפיכה צבאית, כמו של פרבז מושארף בפקיסטן, שלא הביאה לביטול הסיוע בתקופת הנשיא בוש. זה לא מה שמדאיג בשלב זה את הצבא המצרי העסוק במלחמת קיום. בסופו של דבר, אם יש לאמריקנים יכולת להידבר כרגע עם הגנרלים במצרים זה בזכות הסיוע הזה – הרוסים ממתינים מעבר לפינה כדי להיכנס לחלל שייווצר.

אובמה ופוטין. מחכים להיכנס לוואקום(צילום: רויטרס)

לכן אובמה פועל לאט ומעט. לאחר הפלת הנשיא מורסי, הקפיא הפנטגון העברה של ארבעה מטוסי F-16

מתוך שישה שעוד צריכים להיות מועברים. שני הצדדים יכולים לעמוד בזה. אובמה הכריז על ביטול התרגיל הצבאי המשותף בסיני. גם בזה המצרים יכולים לעמוד, בעיקר לנוכח העובדה שחייליהם עסוקים בשלב הזה בדיכוי מהומות בערי מצרים ובמלחמה בטרור בסיני.

השלב הבא עשוי להיות עוד צעד קטן מצד ארה"ב כדי להרוויח עוד זמן: הודעה על הקפאת משלוח של מסוקי אפאצ'י. ה"וושינגטון פוסט" מדווח כי בצמרת הממשל האמריקני נשקלת האפשרות להקפיא משלוח של עד 12 מסוקים כחלק מעסקה שנחתמה בשנת 2009.