שתף קטע נבחר

 

"בקרוב ילדים חרדים יחטטו בפחי זבל"

ברחוב החרדי מנסים לעכל את הקיצוץ החד בקצבאות האברכים והילדים, שבועיים לפני ראש השנה. משפחות חרדיות מדברות על "קריסה" והכנות לחג סגפני במיוחד - והאברכים מדגישים: זה לא מה שיוציא אותנו לשוק העבודה. "השאלה היא עד כמה נוכל למתוח את החבל בלי להרעיב את הילדים"

כותרות העיתונים החרדיים מבשרות היום (ג') ואתמול על חורבן. "קיצוץ בוטה ודרקוני בתקציב שיועבר מהחודש עבור אברכי הכוללים ובחורי הישיבות הקדושות", בישרה הכותרת בעיתון "המודיע", בעוד "יתד נאמן" מכתיר את הקיצוצים כ"פיגוע כלכלי בעולם התורה".

 

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

 

 

הקיצוץ בקצבאות הילדים שנכנס היום לתוקף, הוא רק תוספת לקיצוץ חד יותר מהכנסתן של המשפחות החרדיות, לאחר שתקציב חודש יולי שהועבר אל ראשי הכוללים החרדים, שבר שיא שלילי של 279 ש"ח לאברך בלבד, צניחה של מאות שקלים מהסכום שהתקבל עד כה, ועמד בחודשים האחרונים על סך 720 שקלים.

 

גורמים במשרד החינוך האחראי על העברת הכספים, טוענים כי מדובר "בשאריות תקציביות" שנותרו לפני כניסתו לתוקף של תקציב המדינה החדש, וכי הוא אינו משקף את הסכום העתידי שישולם. מאידך גיסא מציינים שם "שיש גם מי שלא קיבלו החודש כסף כלל".

 

"אף אחד לא קם וסוגר את הגמרא"

בינתיים, שבועיים לפני ראש השנה, מתכוננים אלפי אברכים להידוק נוסף של החגורה המהודקת ממילא, ולחג סגפני במיוחד. הקיצוץ החד, כך נראה, לא רק שלא יוציא את האברכים מן הכוללים אל הישיבה - משיחות שערכנו עם אברכים רבים עולה כי האווירה הכללית ברחוב החרדי היא של "הכרזת מלחמה".

 

 

אחד האברכים שעימם שוחחנו, אף ציין בשיחה עם ynet כי החליט לדחות את לימודי הערב שאליהם נרשם לרכישת מקצוע, עקב מה שהוא מגדיר "המלחמה הכוללת על עולם התורה". "האווירה קשה, אבל לא בוכים על זה" הוסיף. "מתמקדים כעת בעניינים רוחניים של חודש אלול. ועל אף שכולנו סובלים, אף אחד לא קם וסוגר את הגמרא".

 

חייו של אלחנן, אברך מזה כעשור ואב לשישה ילדים קטנים, אינם קלים. אשתו עובדת כסייעת לגננת, ומשתכרת משכורת זעומה. לדבריו, בכולל שבו הוא לומד - כבר חודשיים שלא התקבלה המלגה. הדיונים כיצד יצליחו לצלוח את ראש השנה וחגי תשרי, הופכים לקדחתניים אף יותר על רקע ההורדה האחרונה.

 

"היה די ברור שזה יקרה, אף שהגודל והיקף לא היו ידועים", אלחנן אומר. "אבל 200-300 שקלים בלבד? על זה גם ראשי הכוללים לא חלמו".

 

"זו מלחמה כוללת על הציבור החרדי"

ההודעה הלקונית של משרד החינוך על העברת התקציב לחודש יולי, תפסה את ראשי הכוללים לא מוכנים. הללו מצויים מזה תקופה ארוכה בעיצומו של משבר עמוק, הנובע מקושי בגיוס תרומות מעבר לים עקב מצב הכלכלה העולמית, ואת הקיצוץ קיבלו כ"סטירה נוספת". "קריסה", הגדיר מי מהם את הבור הנוכחי, ותשובות מאין תבוא המלגה לפני החג, אין.

 

 

אפרים, אברך כולל שנים רבות, אינו תלוי בחסדיו של תקציב המשרד, אך לדבריו אי-הוודאות של חבריו הולכת ומעמיקה. "יש ראשי כולל שייקחו על עצמם את כיסוי ההפרשים, ויש כאלה שלא", הוא אומר. "אני לא חושב שיש פה תוכנית או קו מנחה מה עושים הלאה, רק אי וודאות גדולה".

 

אם נדמה כי הקיצוץ החריף יאלץ את האברכים לצאת לשוק העבודה, האברכים שעימם שוחחנו סבורים אחרת: "צריך להבין שיש פה מלחמה כוללת על הציבור החרדי", אומר אלחנן. "זה לא קרב נקודתי על עניין מסוים, אלא על המערכת כולה: הגיוס, החינוך ולימוד התורה.

 

"כשמכריזים מלחמה כוללת, יודעים שיש מחירים שכולם ישלמו בשביל העיקרון. עבור החרמון הקריבו חיילים, כי זה 'העניים של המדינה'. כשיש דברים עקרוניים וקריטיים משלמים על זה מחיר, גם אם הוא כבד. השאלה היא עד כמה נוכל למתוח את החבל בלי להרעיב את הילדים. הם רוצים להפוך אותנו לדתיים-נוסח-בנט. וזה לא יקרה".

 

תחושה כללית של רדיפה

אפרים סבור אף הוא שמדובר בהרבה יותר מקיצוץ שהוא כורח כלכלי: "יש לנו תחושה כללית של רדיפה;

שמאחורי המילים היפות 'והאחים והחיבוקים', יש שנאה. קחי לדוגמה את התלמידים בחו"ל, רובם מגיעים ממשפחות אמידות ומכניסים איתם לארץ כסף זר כל חודש, שכולו יוצא לצריכה. מה העניין לרדוף אותם? זה אינטרס כלכלי טהור שהם יבואו ויוציאו כאן כסף, בדיוק כמו סטודנטים מחו"ל. ואני מדבר פה נטו על מטריאליזם, בלי לקחת את החלק הערכי בחשבון.

 

"היינו שמחים לראות שבנט ולפיד יודעים לכבד את מי שלא חושב כמוהם. לצערי, הם רוצים להכתיב את הערכים שלהם, ואין שום כבוד בסיסי לדעה שונה, גם אם הם חושבים שהם צודקים. הרי ברור לכל אחד שקיצוץ שכזה, בהפתעה ובמכה אחת, לאלפי אנשים, הוא לא הגיוני. ברור שאי אפשר תוך חודש למצוא מקום עבודה, ויש משפחה וילדים קטנים ברקע שמשלמים את המחיר המיידי".

 

גם עקיבא - 14 שנה אברך ואב לחמישה ילדים - סבור כי המאבק הנוכחי ישאיר רבים מחבריו ספונים בתוך הגמרא, ולא יגלם את השינוי שאותו מקווים אנשי האוצר לראות, ואולי אפילו להפך: "לפני שלפיד נכנס לתמונה, בן דוד שלי התגייס לצבא והיום הוא עובד. זה התקבל בשלוות נפש. אפשר אפילו לומר שהתפתח טרנד כזה. לפני שנתיים-שלוש אברכים מהכולל שלי יצאו לשירות אזרחי. עכשיו אין אפילו אחד. אולי לפיד נשלח משמים לעצור את זה? כי באופן טבעי, בלי קשר לדת, כשמשהו הולך אתך בכוח וב'דווקא', זה יתקבל בהתנגדות עזה".

 

אלחנן, שתכנן בקרוב להתחיל בלימודי מקצוע, בחר להשאיר בינתיים את ההחלטה "בהמתנה". מה שהיה עד כה המשך טבעי, אפילו מובן מאליו, אחרי שנות הלימוד בכולל - הפך להיות חלק ממלחמת תרבויות שבה הדבר עשוי להתפרש כנקיטת עמדה.

 

"הדבר האחרון שאני רוצה זה שלימוד שלי מתוך החלטה אישית, יתפרש כצעד שמסייע במאבק נגד 'עולם התורה", הוא אומר. "אני לא מתכוון להיות הסייען של לפיד, ולכן בינתיים החלטתי שלא להתקדם עם העניין".

 

בתפריט: "ביסקוויטים שבורים"

אז איך שורדים בינתיים את החודש? האברכים שעמם שוחחנו, שלפו "תוכנית מגירה" להתמודדות עם המצב החדש. אצל אלחנן מצמצמים באוכל בצרכים מינימאליים. "מנסים להבהיר לילדים בגילאים הבוגרים יותר את הנסיבות החדשות.

 

"הילדים יודעים שזה קורבן עבור התורה והערכים שלנו" (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
"הילדים יודעים שזה קורבן עבור התורה והערכים שלנו"(צילום: גיל יוחנן)

 

"לאורך כל ההיסטוריה היהודית היו תקופות קשות, ורדיפה נגד התורה ולומדיה - מהיוונים והלאה. אלה כמובן דוגמאות קיצוניות, אבל זה היה קיים. הילדים יודעים שזה קורבן עבור התורה והערכים שלנו. זו המסירות נפש שלנו על מה שאנחנו מאמינים בו, שבזכותו קיים העולם.

 

"במקום חטיפים, יש כל מני מכירות שאפשר למצוא שם ביסקוויטים שבורים סוג ב', שאפשר לתת לילדים. קונים את הדברים הכי זולים שיש בחנות. שקלים שהם היו מקבלים כדמי כיס, אין יותר. ככה שורדים. אנחנו מוכנים לשלם מחיר של צמצום, ולחיות על מה שחייבים ולא יותר".

 

גם אצל עקיבא, בגדי החג החדשים ייקנו למי שצריך בלבד, ואפילו על המשימה מי ילך לסופר לאסוף את העוף (בשר אינו בתקציב) מחליטים בני הזוג, בהתאם למי שייצמד טוב יותר לרשימה המצומצמת והמחושבת שהכינו, ולא יתפתה לתוספות. בבית אחר יחלקו מעתה שני ילדים מעדן אחד בכל שבת, ובאחרים לא יהיה כזה כלל בנמצא.

 

ראשי הכוללים "בהלם מוחלט"

מתי גרינפלד, עורך הכלכלה של בטאון הציבור הליטאי, "יתד נאמן", טוען כי המצב הנוכחי יגרור נזקים כספיים שיעיבו על המשק הישראלי כולו. "הקיצוץ הנוכחי הם 400 מיליון שקל המיועדים נטו להנעת הכלכלה. גם מי שבראש מעייניו זה 'לדפוק את החרדים', יבין בסופו של דבר שהפגיעה היא במשק כולו, כשהצריכה לנפש תקטן".

 

"בארצות הברית, הנגיד ברננקי מדבר על פיזור דולרים ממסוק כדי שהאמריקאים יקנו, ופה כל המהלך זה לתקוע מקלות בגלגלי הכלכלה. הרי אף אחד לא חוסך בבנק את קצבת הכולל או קצבת ילדים. זה חוזר לשוק במלואו. מה שקורה כעת זה החלשת כוח הקנייה, ואנחנו נראה את זה היטב ברבעונים הבאים".

 

איך ראשי הכוללים שעמם שוחחת מגיבים לקיצוץ הנוכחי?

 

"בהלם מוחלט. האברכים עדיין לא מרגישים את זה. הם לא מקבלים את הכסף ישר לחשבון הבנק, אלא דרך הכוללים. לכן הם עוד לא מרגישים את המכה. עוד חודש חודשיים זה יורגש היטב 'לצערנו. עוד נראה אנשים מחטטים בפחי זבל".

 

"לפי נתוני משרד האוצר, 45% מהחרדים הגברים עובדים. באוצר רוצים לעלות ל-72% כדי להשוות למדינות ה OECD - אז מדברים על עוד כ-30%. כמה הם? רבים על עוד 20 אלף שיצאו לעבודה? קצת פרופורציה. השאר הם אנשים שמעדיפים לחיות חיי עוני ולהקדיש את עצמם לתורה. ילדים, בסופו של דבר, לא אשמים שנולדו להורים חרדים. השיטה החדשה של 'זבנג וגמרנו' היא גישה מאוד שטחית ורדודה שלא מבינה את ההשלכות על החברה ועל הכלכלה הישראלית כולה".

 

אך האם יש סיכוי למלחמה "ארוכת טווח" בגזרות הכלכליות על המגזר - או שבסופו של דבר יורמו דגלים לבנים מעל הסטנדרים? לדברי אלחנן, גם ככה הקיום היומיומי הוא בעיניו מעשה ניסים. "קשה לי להסביר לאדם חילוני מה זה אומר לגדל שישה ילדים מהכסף שלי ושל אשתי.

 

"על פניו, אין אפשרות לשרוד בסכומים האלה בכלל. ובכל זאת, תמיד, כשנזקקנו לסכום כסף הוא איכשהו הופיע. חוב ישן בביטוח לאומי, הכנסה ממקור לא צפוי. אנחנו אנשים מאמינים. אנחנו בטוחים שהמאמץ וההקרבה שלנו הם למען כלל עם ישראל, ובפועל זה קורה: חיים. שורדים. אנחנו מאמינים שהחסדים שמלווים אותנו היום, ימשיכו גם הלאה".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: טלי פרקש
"קיצוץ של זדון". כותרת "יתד נאמן"
צילום: טלי פרקש
צילום: עמית שאבי
"אני לא מתכוון להיות הסייען של לפיד"
צילום: עמית שאבי
מומלצים