שתף קטע נבחר

"הרגשתי שנפלתי על זוג משמיים"

"כאם חד-הורית שמגדלת את הילדה שלה לבד ללא כל עזרה, ראיתי בפונדקאות הזדמנות טובה לחסוך לעתיד של הבת שלי כשתגדל ולהעניק לה קרש מקפצה לחיים כשתסיים את לימודיה, לצד אפשרות להגשים חלום לזוג המנסה ומתקשה להפוך להורים". אם פונדקאית לתאומים משתפת

את הבת הראשונה שלי ילדתי בגיל 34. בשנות ה-20 שלי חשבתי שלהביא ילדים זה דבר אגואיסטי ואנוכי, אבל סמוך לגיל 30 הרצון להיות אימא הכריע אותי. הרגשתי שאם לא אעשה את זה לא אהיה מלאה ושלמה בתור אישה. ילדתי בת מקסימה בהריון טבעי וזו הייתה החוויה הכי אלוהית שהיתה בחיי, כך הרגשתי.

 

למרות זאת הרגשתי שאין לי את המשאבים האנושיים והרגשיים להביא ולגדל ילד נוסף. בדיוק באותה תקופה, גיסתי החליטה להיות אם פונדקאית והיא עברה חוויה מדהימה. זוג ההורים שהיא הרתה למענו זכה לקבל תינוק מקסים, שאר מבשרם, והיא זכתה לתמורה כספית משמעותית שסייעה לה לייצב את מצבה הכלכלי באותו זמן. הקשר לא ניתק גם לאחר הלידה, וגיסתי המשיכה לפגוש את המשפחה והילד באירועים משפחתיים אליהם הוזמנה על ידי ההורים מדי שנה.

 

החוויה הקסומה שהיא עברה, והתגמול הכספי הגבוה דרבנו אותי להיות פונדקאית כפי שהייתה גיסתי. כאם חד הורית שמגדלת את הילדה שלה לבד ללא כל עזרה, ראיתי בכך הזדמנות טובה לחסוך לעתיד של הבת שלי כשתגדל ולהעניק לה קרש מקפצה לחיים כשתסיים את לימודיה, לצד אפשרות להגשים חלום לזוג המנסה ומתקשה להפוך להורים.

 

יצרתי קשר עם עו"ד סיגל רוסק- גיסין ועו"ד תמר רובינשטיין ממיזם "חיים חדשים" שמתווכות בין הורים לנשים פונדקאיות, שהסבירו לי על כל התהליך לפרטי פרטים באריכות וסבלנות. אחרי שהן בדקו שאני עומדת בכל הקריטריונים של משרד הבריאות, הן הפגישו אותי עם זוג ההורים המיועדים. פגשתי בהורים מקסימים. סיגל ותמר הן שדכניות מעולות, ונוצרה ביננו כימיה נפלאה מהרגע הראשון.

 

ההורים הגיעו לסיגל ותמר אחרי לידה אחת, שלוותה בטיפולי הפריה מתישים. למרות הקשיים הם לא ויתרו והחליטו להמשיך ולנסות להביא ילד נוסף שוב באמצעות טיפולי הפריה נוספים. עם זאת, כל טיפול שצלח הפך מהר מאד להיות הריון בסיכון או שמירת הריון. האם עברה אין ספור הפלות ובסופו של דבר הם החליטו לפנות להליך פונדקאות דרך "חיים חדשים".

 

הזדהות עם הכמיהה להיות אימא

מהרגע שהכרתי את האם הביולוגית, נוצר ביננו קשר מיוחד. ההזדהות שלי עם הכמיהה שלה להיות אימא וההבנה שאין דבר יותר אלוהי מלהרות היו הצעדים הראשונים של שיתוף הפעולה, ומשם התחיל הקשר המדהים ביננו.

 

לזוג היו מספר עוברים מוקפאים מטיפולי הפוריות שעברו מספר שנים קודם לכן והתחלנו בתהליך החזרת העוברים לגופי. אחרי שהניסיון הראשון והשני להחזרת העוברים כשל, העוברים לא שרדו את ההפשרה גם בניסיון השלישי. למרות האכזבה שלוותה לכל החזרה שנכשלה, הייתי נחושה. כולם הבינו את החשיבות של התהליך ולא היה רגע אחד של חרטה. כעבור חצי שנה העוברים נקלטו בהחזרה רביעית והסתבר שיש ברחמי לא ילד אחד אלא זוג תאומים.

 

האם, בת גילי, הקלה עלי בכל דרך אפשרית: לקחה אותי למיטב הרופאים והמומחים לעשות את הבדיקות הרפואיות, הסיעה אותי לקופת חולים, החזיקה לי את היד וחיזקה אותי לאורך כל הדרך. היא דאגה שלא אצטרך להוציא אגורה מכיסי ושילמה על כל דבר שנדרשתי אליו. לקראת האשפוז בחדר הלידה היא אף דאגה לאשפז את עצמה בתשלום בבית החולים בצפון באזור מגורי, כדי שלא אצטרך להיות רחוקה מהבת שלי, במקום שאעבור את הלידה בסמוך לבית ההורים הביולוגים כפי שמחייבים הנהלים. השותפות ביננו הייתה מעבר לכימיה שלנו והיא באה לידי ביטוי בכל בדיקה פולשנית שהייתי צריכה לעשות, ועשיתי מכל הלב.

 

הבת שלי שהייתה בת שנתיים באותה תקופה, לא הבינה את המתרחש וכמובן שלא היה טעם להסביר לה. מבחינתה, אימא הפכה להיות "שמנה". להפתעתי, הייתה לי תמיכה מלאה מהמשפחה והחברים שעמדו מאחורי לאורך כל הדרך. בחודשים האחרונים כשכבר לא יכולתי לזוז הם דאגו להסיע את הבת שלי לגן, ניקו לי את הבית ועשו הכול בשבילי. אפילו ההורים שלי שחשבתי שיסתייגו בהתחלה, מאד פרגנו ולא נתנו לי לדקה לחשוב שמה שאני עושה לא מקובל עליהם. כולם הבינו את המטרה שעומדת מאחורי זה והפכו את התהליך ליותר קל.

 

את הלידה עברתי לפני שלושה שבועות בהרדמה כללית. ילדתי זוג תאומים מקסימים, בן ובת, וכשהתעוררתי מצאתי את האם לצידי. מתחילת הלידה ועד לרגע שפתחתי את העיניים לאחר הניתוח היא הייתה איתי, עודדה אותי ודאגה לי. כשהתאוששתי היא קראה לי לראות את התאומים בחדר הסמוך שאראה שהיא בריאים ובמצב טוב.

 

מאז אני ממשיכה בשגרה שלי, בחזרה לחיי הקודמים עם תשומת לב מלאה למשפחתי ולבתי בת השלוש. האם לא התנתקה ממני לרגע. היא ממשיכה להתקשר ולעדכן מה מצב התינוקות, מוודאת שהכספים הגיעו, ובודקת אם אני צריכה עזרה.

עכשיו, אחרי שהכול מאחורי ואני יכולה להסתכל בצורה רגועה על התקופה שעברתי, אני יכולה להגיד שלא הייתי מוותרת על החוויה הזו לעולם. הרגשתי שנפלתי על זוג משמים שכל כך הגיעו לו ילדים משלו ואני שמחה שהייתי שותפה לתהליך שהביא לאושר ושמחה בעיניים לכולנו.

 

  • המיזם "חיים חדשים- פונדקאות סיגל ותמר" מחבר בין זוגות לנשים פונדקאיות בארץ ומעניק סיוע משפטי ורגשי עד לרגע הלידה. נשים פונדקאיות נוספות המעוניינות לעבור את התהליך מוזמנות להיכנס לאתר  .
  • פרטי הכותבת שמורים במערכת.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
תמונת אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לכתבה
צילום: shutterstock
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים