ארה"ב ואיראן. סיפור על מלחמה ושלום

עוד חדשות בעולם :

גיבור היום: איש קומנדו בריטי שהציל 100 איש

"מפה למציאת זהב נאצי הוסתרה בדף תווים"

בוש להגנת אובמה: זה טוב שהוא משחק גולף

לראשונה: מחוקקים שחורים בפרלמנט הגרמני

חילוקי הדעות בין וושינגטון לבין טהרן גדולים מאוד ולא ניתנים לגישור בן רגע. אולם, ההתבטאויות החיוביות האחרונות שהגיעו מכיוונו של רוחאני עוררו תקווה שהיחסים בין איראן לבין ארה"ב יפשירו אחרי שידעו עליות ומורדות מאז המהפכה האיסלאמית ומשבר בני הערובה בשגרירות האמריקנית בטהרן ב-1979.

היסטוריה של יחסים מורכבים

"איראן היא אי של יציבות". קרטר והשאה האיראני ב-1977

חומייני בגלות בפריז(צילום: גטי אימג'בנק)

חומייני אחרי עלייתו לשלטון ב-1979(צילום: גטי אימג'בנק)

איש בממשל אובמה לא אישר כי לנשיא מתוכננת פגישה עם רוחאני האיראני, אולם אובמה אמר שהוא פתוח לדיונים אם טהרן תוכיח שהיא רצינית לגבי בלימת תוכנית הגרעין שלה.

רגע לפני פתיחת "החגיגה הגדולה" של המנהיגים והדיפלומטים בניו יורק הכינה סוכנות הידיעות AP סקירה של היחסים המאוד טעונים בין ארה"ב לבין איראן. 

הפיכת ה-CIA

עם סיום מלחמת העולם השנייה והופעתה של המלחמה הקרה החלה ארה"ב בפעם הראשונה למקד את מדיניות החוץ שלה באיראן. בוושינגטון ראו בטהרן מחסום נגד התפשטות סובייטית ומקור ליציבות במפרץ הפרסי עתיר הנפט.

ארה"ב טיפחה יחסי ידידות עם השאה האיראני מוחמד רזה פהלווי והשותפות בין השניים הייתה תחת איום עם בחירתו ב-1951 של ד"ר מוחמד מוסאדק לראש הממשלה. אחד ממהלכיו הראשונים היו להלאים את תעשיית הנפט של איראן. סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב, ה-CIA, מימנה והובילה הפיכה צבאית ב-1953 בהוראת הנשיא דווייט אייזנהאואר שהדיחה את מוסאדק מהשלטון. השאה האיראני שב מגלות קצרה ותפס בחזרה את השלטון.

בעלות ברית במלחמה הקרה

במשך 25 שנה העבירה ארה"ב מאות מיליוני דולרים למשטר השאה ובשנת 1957 סייעו האמריקנים בהקמת סוכנות המודיעין האיראנית שנודעה בדיכוי אכזרי של אזרחים. משטר השאה הכיר במדינת ישראל והפך לדמות דומיננטית במזרח התיכון.

אלא שלא תמיד התנהלו היחסים עם וושינגטון על מי מנוחות. איראן סירבה בשנות השבעים לסייע לארה"ב להוריד את מחיר הנפט. ערב לפני נפילת משטר השאה מתחה ארה"ב ביקורת על הפגיעה החמורה של הממשלה בטהרן בזכויות אדם ודיכוי הדמוקרטיה. אך למרות זאת, ארה"ב עמדה באופן פומבי לצדו של פהלווי.

נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר ביקר באיראן ב-1977 והכריז כי "איראן, תחת מנהיגותו הגדולה של השאה היא אי של יציבות".

מכר בחשאי נשק למשטר האייתוללות. רייגן ובכירי ממשלו ב-1986

המהפכה האיסלאמית

התסכול מהאכזריות, השחיתות והאוטוקרטיה של המשטר הוביל את האיראנים להפיל את השאה בשנת 1979. האייתוללה רוחאללה חומייני שב מגלות, תפס את השלטון והכריז כי ארה"ב היא "השטן הגדול". באוקטובר 1979 הסכים קרטר בחוסר רצון להכניס את השאה המודח לארה"ב כדי לקבל טיפולים בגידול הסרטני שהתפשט בגופו. האיראנים זעמו וב-4 בנובמבר פרצו המוני אזרחים לשגרירות ארה"ב בטהרן והחזיקו בבני ערובה אמריקנים במשך 444 ימים. מבצע החילוץ האמריקני הסתיים בכישלון חרוץ והממשל בוושינגטון הקפיא נכסים איראניים בשווי מיליארדי דולרים ושם סוף ליחסים הדיפלומטיים עם איראן. בדצמבר 1979 הגיע השאה האיראני המודח לשהות קצרה בפנמה ולאחר מכן מת במצרים ב-27 ביולי 1980.

מלחמות פרוקסי

בשנת 1980 פלשה עיראק של סדאם חוסיין לאיראן וארה"ב הייתה זו שסיפקה לו תמיכה. בסביבות 1.5 מיליון בני אדם נהרגו בשמונה שנות מלחמת איראן-עיראק, שבמהלכה לא היסס סדאם להשתמש בנשק כימי נגד אויביו - בידיעת ארה"ב.

ממשלת איראן הרגה אלפי מתנגדים פוליטיים בשטח המדינה והתנקשה בדמויות מפתח באופוזיציה בחו"ל. היא גם התערבה במלחמת האזרחים בלבנון והעניקה תמיכה לארגון חיזבאללה. ארגון הטרור השיעי הואשם בפיצוצים שאירעו בשגרירות ארה"ב בביירות ובמגורי חיילים אמריקנים בבירה הלבנונית ב-1983, שבהם נהרגו יותר מ-250 אזרחים אמריקנים.

עורר תקווה. חתאמי במתקן להעשרת אורניום באיספהאן ב-2005(צילום: גטי אימג'בנק)

היחסים בין וושינגטון לבין טהרן רק הלכו והחמירו כשאיראן הציבה מוקשים במפרץ הפרסי האסטרטגי. ארה"ב הגיבה בפגיעה במתקני נפט איראניים ב-1987 וב-1988 והאיראנים השיבו להם בתקיפות של ספינות אמריקניות. ואם בזה לא די, מטוסי קרב של שתי המדינות התכתשו באוויר ושתי המדינות היו על סף של מלחמה. ביולי 1988 הפילה ארה"ב בטעות מטוס נוסעים איראני שטס מעל מצר הורמוז. בתקרית נהרגו 290 בני אדם, בהם יותר מ-60 ילדים. חודש לאחר מכן חתמו איראן ועיראק על הפסקת אש.

פרשת "איראן-קונטראס" (איראנגייט)

דווקא בתקופה של מתיחות גדולה בין טהרן לבין וושינגטון מכרה ארה"ב בחשאי נשק למשטר האייתוללות באיראן בתיווך ישראלי. בתמורה שחרר חיזבאללה בני ערובה אמריקנים שהחזיק בלבנון. הכסף שקיבל ממשלו של רונלד רייגן לא נרשם באף מקום והועבר למימון המורדים במשטר הסנדיניסטי בניקרגואה (הקונטראס). בממשל האמריקני האשימו את הסנדיניסטים בתמיכה במרידות קומוניסטיות במרכז אמריקה.

פרשת "איראן-קונטראס" נחשפה בשנת 1986 על ידי עיתון בלבנון ורייגן נאלץ להקים ועדת חקירה בנושא. הנשיא האמריקני טען שלא ידע על מכירת הנשק לאיראן ומימון המורדים בניקרגואה ובסופו של דבר ננזף על ידי ועדת החקירה שקבעה כי הוא אחראי לפרשה. השערורייה הגדולה שיתקה את ממשלו של רייגן בשנתיים האחרונות שנותרו לו בתפקיד.

הטיל ב-1995 סנקציות כבדות על איראן. קלינטון(צילום: AFP)

איראן מייצאת טרור 

במהלך שנות התשעים האשימה ארה"ב את איראן במימון פעולות טרור מסביב לעולם. בשנת 1992 אירע פיגוע בשגרירות ישראל בבואנוס איירס ו-29 בני אדם איבדו את חייהם. שנתיים לאחר מכן אירע פיגוע בבניין הקהילה היהודית בבירת ארגנטינה שבו נהרגו 85 בני אדם. האצבע המאשימה הופנתה מיד לעבר איראן וחיזבאללה.

ארה"ב וישראל אמרו שאיראן סיפקה תמיכה חיונית לעשרות פיגועי התאבדות שביצעה תנועת חמאס ולפיגועים אחרים נוספים. בשנת 1995 הטיל נשיא ארה"ב סנקציות נוקשות על מגזר הנפט באיראן ועל הסחר עם המדינה האיסלאמית.

חתאמי ומדיניות "דיאלוג בין תרבויות"

הבחירות באיראן בשנת 1997 העלו לשלטון את מוחמד חתאמי הרפורמיסטי ועוררו תקווה בהפשרת היחסים עם ארה"ב. חתאמי קידם מדיניות של "דיאלוג בין תרבויות" והושיט יד למנהיגי מדינות המערב. בתגובה, ארה"ב הסירה כמה מהסנקציות שהטילה על איראן.

תעשיית הנפט נפגעה קשות בעקבות האמברגו הבינלאומי(צילום: AP)

הסנקציות הורידו את הכלכלה האיראנית על ברכיה(צילום: AP)

העולם שאחרי פיגועי 11 בספטמבר

שיתוף הפעולה המוגבל בין ארה"ב לבין איראן המשיך לאחר שמחבלים מארגון הטרור אל-קאעידה ביצעו את מתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה ב-11 בספטמבר שבה נהרגו יותר מ-3,000 בני אדם. באותה שנה פלשה ארה"ב לאפגניסטן, שנחשדה במתן בסיסים לאוסמה בן לאדן וארגונו, והפילה את שלטון הטליבאן. כמה חודשים לאחר מכן עורר נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש הבן את זעמה של טהרן כשאמר שאיראן, עיראק וצפון קוריאה הן "ציר הרשע" שתומך בטרור ומפתח נשק להשמדה המונית.

הממשל בוושינגטון פרסם מידע על תוכנית הגרעין האיראנית ודחה את הצעת הנשיא האיראני חתאמי ל"עסקה גדולה" לנרמול היחסים בין ארה"ב לבין איראן. אחרי שארה"ב הפילה את סדאם חוסיין מהשלטון בעיראק ב-2003 וכבשה את המדינה הערבית, היא האשימה את איראן בתמיכה ומימון של מורדים שיעים שרצחו חיילים אמריקנים. בזמן שאירופה ניסתה לדבר עם איראן על תוכניתה הגרעינית בערוצים דיפלומטיים, ארה"ב בחרה לשמור מרחק ולא להשתתף בשיחות.

אחמדינג'אד נכנס לתמונה

מחמוד אחמדינג'אד נבחר בשנת 2005 לנשיא איראן והסיכוי להתקרבות בין ארה"ב לרפובליקה האיסלאמית רק הלך והתרחק. אחמדינג'אד קרא להשמדת מדינת ישראל ואמר ששואת היהודים באירופה היא לא יותר ממיתוס. הוא שלח מכתב בן 18 עמודים לנשיא האמריקני בוש שבו מתח ביקורת על התגובה האמריקנית לפיגועי 11 בספטמבר.

בשעה שעיראק הייתה מצויה בכאוס, גורמים אמריקניים פנו לעמיתיהם באיראן כדי שיסייעו להם בבלימת האלימות הדתית הקשה בעיראק שגבתה את חייהם של המוני בני אדם. דעת הקהל האמריקנית נטתה יותר ויותר נגד מעורבות ארצם במלחמות זרות בעוד בוש ויועציו הנמיכו את הטונים המלחמתיים והצטרפו לשיחות הגרעין בין איראן לבין המעצמות העולמיות.

עם בחירתו לא היה סיכוי להפשרת היחסים עם ארה"ב. אחמדינג'אד(צילום: AP)

באותה עת גייסה ארה"ב תמיכה בינלאומית בהפעלת לחץ כבד על איראן בשל תוכניתה הגרעינית. המאמץ הדיפלומטי האמריקני הוביל לשלושה סבבים של סנקציות בין 2006 ל-2008 ובמערב דרשו מאיראן להפסיק את העשרת האורניום ולייצא כלי נשק. לצד הסנקציות הוטלו מגבלות על ענפי הבנקאות, סחר ותיירות האיראניים. איראן טענה להגנתה שתוכנית הגרעין שלה נועדה למטרות אזרחיות, בהן ייצור חשמל, ואמרה שלא תאט אותה.

המעורבות של אובמה

ברק אובמה נכנס לבית הלבן בשנת 2009 והעלה את האפשרות שיישב לשיחות ישירות עם איראן ללא תנאים מוקדמים. אלא שבחירתו של אחמדינג'אד מחדש באותה שנה, בבחירות שנויות במחלוקת שעוררו מהומות רחוב, הפגנות מחאה ודיכוי מצד המשטר בטהרן, הורידו מהפרק כל סיכוי להתקרבות בין וושינגטון לבין טהרן.

באוקטובר 2009, בשולי שיחות הגרעין, נפגש גורם אמריקני בכיר באופן חשאי עם גורם איראני בכיר. בעקבות הפגישה הגיעה איראן להסכמה עם מעצמות המערב להעברת רוב האורניום המועשר משטחה.

האופציה הצבאית על השולחן. אובמה(צילום: AP)

האמריקנים ביקשו ממנו להיות סבלני. נתניהו ואיור הפצצה באו"ם אשתקד(צילום: רויטרס, AP, AFP)

סנקציות משתקות

בשנת 2010 הוטל על איראן סבב סנקציות רביעי של האו"ם. ובינתיים, ארה"ב וישראל ניהלו קמפיין חשאי של חבלה בתוכנית הגרעין האיראנית. אחרי שמלחמת האזרחים בסוריה פרצה ב-2011 תמכה איראן באופן גלוי במשטרו של בשאר אסד בעוד ארה"ב הגבירה את הסיוע למורדים במשטרו של אסד.

מאז נבחר ב-2009 ניצב אובמה בפני לחץ גדול מבית ומחוץ בסוגיית הגרעין האיראני. הנשיא האמריקני קרא לסבלנות מצדו של ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו, שאיים בפעולה צבאית נגד מתקני הגרעין האיראניים. אולם במקביל, הנשיא האמריקני אמר שכל האופציות נמצאות על השולחן, כולל זו הצבאית.

התבטאויות חיוביות. רוחאני(צילום: AP)

עליית המתונים

באוגוסט 2013 נבחר חסן רוחאני הרפורמיסטי לנשיא איראן ובשורה של התבטאויות חיוביות עורר שוב את התקווה להתקרבות בין איראן לבין ארה"ב. הנשיא האיראני החדש ניהל התכתבויות עם אובמה ואמר שארצו לא מעוניינת בנשק גרעיני, אולם לא תוותר על זכותה לגרעין למטרות שלום.

Read this article in English