שתף קטע נבחר

הרוצחות של היטלר: חלקן של הנשים בשואה

עשרות אלפי חיילות SS, מזכירות, רעיות של קצינים ו"נשים מהיישוב" עברו מיוזמתן לשטחי הכיבוש הנאצי וסייעו באופן פעיל בהשמדת יהודים. ספר חדש מבקש לנפץ את ההנחה הרווחת שאת הזוועות ביצעו רק גברים

ארנה פטרי, עקרת בית ורעייתו של קצין SS בכיר, חזרה יום אחד לביתה מקניות והבחינה בשישה ילדים מבוהלים, כמעט עירומים, בצד הדרך הכפרית. היא העריכה שמדובר בסיפור ששמעה עליו: ילדים יהודים בני 12-6 שנמלטו מרכבת שאמורה הייתה לקחת אותם למחנה השמדה. היא אספה את הילדים המבוהלים לביתה, הרגיעה אותם והאכילה אותם, ואז לקחה אותם ליער, העמידה אותם בשורה וירתה בכל אחד מהם בעורף.

 

כתבות נוספות בנושא ב-ynet:

 

התופעה הזאת של רצחנות נשית ושותפות פעילה בהשמדת יהודים עומדת במרכזו של ספר חדש, "אלות הנקמה של היטלר" (Hitler’s Furies), שאותו כתבה חוקרת השואה פרופ' וונדי לוור, והוא עוסק בעשרות אלפי נשים שלקחו חלק בפשעי הרייך השלישי במהלך שנות שלטון הנאצים בגרמניה בפרט ובאירופה בכלל במהלך מלחמת העולם השנייה.

 

ליזולט מיירר. הוצאות להורג בשלג ()
ליזולט מיירר. הוצאות להורג בשלג

 

חלק מהממצאים של המחקר של פרופ' לוור פורסמו לפני כשלוש שנים ב"ניו יורק טיימס", והם סתרו את ההנחה הרווחת שלפיה הזוועות בוצעו על ידי גברים בלבד. היא קבעה כי חלקן של נשים גרמניות בהשמדת היהודים היה גדול באופן ניכר מכפי שנדמה - לא רק כעדות פסיביות לזוועות או כמסייעות, אלא גם כמבצעות ישירות.

 

היא מציבה במרכז הבמה את פועלן באותה התקופה של נשים גרמניות שעברו מרצונן לשטחים שכבשו הנאצים במזרח, שם התבצעה רוב מלאכת השמדת העם היהודי - מתחילת יישום "הפתרון הסופי" ועד לכניעתה של גרמניה הנאצית ותום מלחמת העולם השנייה. על פי הספר, חלק גדול ברצח ההמוני לקחו נשים שהוצבו בתפקידים אדמיניסטרטיביים.

 

עטיפת הספר ()
עטיפת הספר

 

היא מזכירה את ליזולט מיירר, שעבדה בשיתוף פעולה הדוק למדי עם קצין ה-SS שפיקד עליה, ויחד איתו השתתפה בהוצאות להורג בשלג וציד יהודים לשם הספורט. בשלב הראשון של ההשמדה המוסדרת של יהודים, שנקראה "שואת הכדורים" והתבצעה בעיקר במדינות המערביות של ברית המועצות, היה למאייר תפקיד מרכזי: היא תיאמה את הפעילות של יחידות "איינזגרופן" (פלוגות המוות) ולעיתים אף החליטה מי יישאר בחיים ומי יובל למוות. על פי הספר, היא חסה על חייה של יהודיה שהייתה הספרית שלה

(ואישה אחרת בתפקיד דומה למאייר מנעה מוות מאישה שלא הספיקה לסיים בגד שסרגה עבורה).

 

הספר מדגיש שגם לנשים שתפקדו כמזכירות ב-SS באותה תקופה ובאותו מקום היה תפקיד חשוב: הן שימשו כתף תומכת או העניקו פורקן מיני לחיילי פלוגות המוות, שחזרו שיכורים או הלומים מהאקציות. במהלך ההוצאות להורג הכינו חלקן שולחנות שלידם יכלו החיילים להתרענן.

 

אבל הספר מתמקד כאמור בעיקר בנשים שלקחו חלק פעיל ברצח יהודים. סיפורן של רבות מהן דמה לזה של אותה ארנה פטרי, שרצחה את ששת הילדים. הן היו נשות קציני SS שליוו את בעליהן באירופה הכבושה, התגוררו ליד המחנות וניצלו את האסירים כעבדים.

 

אחת מהן הייתה ליזל ווילהאוס, אשתו של מפקד מחנה בפולין, שנהגה לשבת על המרפסת בביתה ולירות ברובה שלה באסירים יהודים. ורה וולאוף, רעייתו של מפקד גדוד משטרתי בפולין סייעה לו בקיץ 1942 בכינוסם והעברתם של 11 אלף יהודים מעיירה קטנה לטרבלינקה. אף שהייתה בהיריון באותה תקופה, היא עמדה במרכז הכיכר, אחזה שוט וסייעה להכות את המאות שקרסו בגלל החום או התנגדו לגירוש.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נשות SS עצורות. לא רק עדות פאסיביות לזוועה
מומלצים